היא הגיעה אלינו מדתות המזרח אבל הפכה עד מהרה פופולרית גם בעולם המערבי. אין ספק שמדיטציה מרגיעה את הנפש. אך האם יש לה גם יתרונות בריאותיים?

מדיטציה מתורגלת באופן יומיומי על ידי כמעט חצי מיליארד אנשים בעולם, שנקראים "מודטים". תפקידה של מדיטציה היא למקד את המחשבה ולווסת אותה וכן לפתוח אותה לגירויים בסביבה. מטבע הדברים, מרבית המחקרים על מדיטציה מתמקדים בהשפעותיה על המוח, אולם מתברר שיש לה גם השפעות כלליות יותר. מה אומר המדע על מה שקורה בגוף של מודטים בכלל, ובמוח שלהם בפרט?  

השפעות על התפקוד השכלי ועל מצב רוח

מחקר שנערך בקבוצתה של פרופ' נעמה פרידמן מאוניברסיטת תל אביב עסק בהשפעה של מדיטציה על 13 אנשים עם הפרעת קשב ו-12 עם דיסלקציה, שמתוכם ל-6 היו גם דיסלקציה וגם הפרעת קשב. הפרקטיקה ששימשה במחקר היא הפחתת מתחים באמצעות מדיטציה, שידועה כ- Mindfulness-Based Stress Reduction, או MSBR. ופותחה ע"י ג'ון קבט-זין (kabat-zinn) בשנות התשעים. זוהי אחת הפרקטיקות הנחקרות ביותר באופן כללי.

לאחר חודשיים של סדנת MBSR חלה ירידה של כעשרים אחוזים במספר טעויות הקריאה שביצעו הנבדקים בהשוואה למספר לפני הסדנה. החוקרים הסיקו שהאפקט נובע משיפור בקשב שיש לשמר לאורך זמן (sustained attention), מכיוון שהיה מתאם בין ירידה בטעויות קריאה לירידה באימפולסיביות (שמשמעותה למעשה עליה בקשב). נראו גם שיפור בקשיבות, ירידה בתחושת הלחץ שחוו המשתתפים, בנדידת המחשבות, בדיכאון, בחרדה ובהפרעות שינה. ראוי לציין עם זאת שמספר הנבדקים במחקר הזה היה קטן (22 בלבד) וגם נראתה נשירה במהלך הניסוי, כך שיש לקחת את המסקנות בערבון מוגבל.

נעשו גם מחקרים שבדקו את השפעתה של מדיטציה על ביצוע במבחני זיכרון אצל אנשים עם בעיות זיכרון, אך העדויות אינן חד-משמעיות. המחקרים הללו השוו מדדים של זיכרון אצל אותם אנשים לפני המדיטציה ואחריה. מחקר מ-2010  מצא  שמדיטציה של שמונה שבועות שיפרה את זרימת הדם לאונות המצחית והקודקודית בקליפת המוח וכן את הביצוע במבחני זיכרון שונים, אבל השיפור היה מתון בלבד. מחקר שפורסם ב-2015 מצא ש-MBSR משפיע לטובה על איכות החיים, על מצב הרוח ועל איכות השינה של חולי אלצהיימר, וגם על תפקוד שכלי בכמה מבחנים, אולם מחברי המחקר ציינו שהפרשנות לממצאים אלו שנויה במחלוקת.

ראינו אם כן, שישנן עדויות - חלקן עדיין אינן מקובלות על כלל החוקרים - שמדיטציה משפרת היבטים רבים של התפקוד ההתנהגותי ובאופן כללי גורמת לתחושה טובה יותר. אמנם השפעות אלו אינן גדולות, כפי שמראה ניתוח על (מטא-אנליזה) משנת 2014. ולמרות ההסתייגויות הללו, מעניין להבין מה משתנה באיבר העיקרי שאחראי על התנהגותנו - המוח - בעקבות מדיטציה.

אישה מבצעת מדיטציה על שולחן העבודה שלה | Shutterstock
ישנן עדויות שמדיטציה משפרת היבטים רבים של התפקוד ההתנהגותי | shutterstock

שינויים במבנה המוח ובפעילותו החשמלית

בניתוח על מ-2015 בחנו החוקרים מחקרים שהשתמשו במכשירי דימות (MRI) כדי לעקוב אחר האנטומיה והפעילות של אזורים שונים במוח. הם מצאו שמדיטציה גרמה להפעלה של אזורים שקשורים בעיבוד מידע עצמי (כלומר מידע שנוגע לאדם עצמו), בויסות עצמי, פתרון בעיות, התנהגות מסתגלת והתבוננות עצמית – בין היתר תת-אזורים רבים בקליפת המוח (קורטקס), הגרעין הזנבי, התלמוס וההיפוקמפוס. ברבים מאזורים אלה נמצאה גם עליה בנפח החומר האפור (כלל גופי התאים במוח) – השפעה שיש גם לפעילות גופנית, כך שנראה שמדיטציה היא סוג של "התעמלות", לפחות בכל הנוגע למוח. נפח החומר האפור נמדד על ידי סריקה של "פיסות" מהחומר בשיטות דימות וצירופן לכדי יחידה אחת - ממש כשם שהמצלמה בטלפון החכם שלנו יוצרת תמונה מפיקסלים.  

גם סקירה שיטתית מ-2017 של מחקרים על מדיטציה מצאה עליה בנפח החומר האפור במחקרים רבים, 13 במספר. האזורים שבהם נראתה העליה היו שונים במחקרים השונים שנסקרו. מחקר מ-2013 דיווח על עליה בעובי קליפת המוח באזורים שאחראיים על קשב בעקבות מדיטציה. יתר על כן, ככל שהמודטים היו מנוסים יותר במדיטציה העלייה בעובי הייתה משמעותיתיותר, וגם הקשב היה גבוה יותר – ובכך יש כדי להסביר את ממצאיה של פרופ' פרידמן.

השפעות על מערכת העצבים האוטונומית והתגובה לדחק (stress)  

מחקר מ-2009 הראה שבמהלך חמישה ימים של מדיטציה חל שיפור ביכולת של מערכת העצבים האוטונומית לווסת תגובות פיזיולוגיות הקשורות לדחק או לחץ כמו קצב לב, קצב נשימה ומוליכות חשמלית של העור, והשיפור נמשך גם לאחר אותם חמישה ימים. במקביל נמצאה גם עליה בזרימת הדם לאיזור פיתול החגורה הקדמי (anterior cingulate cortex) במוח, שככל הנראה מעידה שפעילות מערכת העצבים האוטונומית נשלטת על ידי איזור זה. נמצא גם מתאם בין העליה בתדר הפעילות החשמלית באיזור זה לבין מידת השינויים בקצב הלב.

אצל אנשים שמנוסים במדיטציה - כאלו שדיווחו על עיסוק במדיטציה במשך למעלה מ-300 שעות בכל חייהם - קצב הלב ורמות הדחק שדיווחו עליהם בשאלון היו נמוכים יותר בהשוואה לאנשים שעסקו במדיטציה למשך פחות מ-10 שעות בכל חייהם, עוד לפני ששתי הקבוצות תרגלו מדיטציה של 20 דקות במהלך הניסוי. רמת הדחק ירדה בשתי הקבוצות לאחר מדיטציה בהשוואה לרמה שנמדדה לפניה. רמות חנקן חד-חמצני (NO) בדם, חומר שאחראי על הרחבת כלי דם ולכן מוריד לחץ דם, היו גבוהות פי 2 ויותר בקבוצת המודטים המנוסים, הן לפני והן לאחר המדיטציה.

מדד נוסף שמעיד על ירידה בדחק בעקבות מדיטציה הוא ירידה של רמות הקורטיזול, אחד מהורמוני הדחק, שנמצאו ברוק אצל סטודנטים שתרגלו מדיטציה במשך ארבעה שבועות, לעומת אחרים שביצעו בזמן הזה תרגיל הרגעה שאינו כולל מיקוד של המחשבה. לאחר שבועיים לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות, אולם חשיפה של כמה דקות לגורם מלחיץ (מבחן בחשבון) שמוביל לעליה ברמות הקורטיזול, גרמה לעליה נמוכה יותר אצל מתרגלי הרגיעה מאשר אצל מתרגלי המדיטציה.

אם כך, האמונה שאנשים שמתרגלים מדיטציה באופן שגרתי הם רגועים יותר נתמכת גם על ידי מדדים פיזיולוגיים אובייקטיביים ואינה רק בגדר מיתוס.

האם מדיטציה יכולה גם להאריך את תוחלת החיים?

אחד הסמנים להזדקנות מואצת הוא טלומרים קצרים. אלו הם אותם קצוות של כרומוזומים שמגנים על ה-DNA כמו הפלסטיק שנמצא בקצה שרוך הנעל מגן על השרוך, והם מתקצרים עם הגיל.  גם דחק כרוני ורעב עשויים להשפיע על אורך הטלומרים, לא רק של מי שסובל מהם אלא גם של ילדיו: כך הצאצאים של מי שהיה חשוף לתנאים אלו עלולים להיות בעלי טלומרים קצרים יותר.

לאור זאת יש המשערים שפרקטיקות התנהגות ואורח חיים שמפחיתים דחק, כמו מדיטציה, יאריכו את הטלומרים. עם זאת, הממצאים על שינויים באורך הטלומר אינם חד-משמעיים וקשה להסיק מהם מסקנות; ותוצאות מחקרים שמראים כביכול עלייה באורך הטלומר של מתרגלי מדיטציה מוטלות בספק. בנוסף, עד כה לא נמצאה עדות ישירה לעלייה בתוחלת החיים בעקבות מדיטציה.

אם כך, לא זו בלבד שמדיטציה גורמת לתחושה טובה, היא אף יכולה לשפר את בריאותנו ואת תפקודנו, וככל שעוסקים בה יותר היא מועילה יותר. לכן אפשר לומר בזהירות שהפופולריות הרבה של מדיטציה בעולם המערבי – עד לקיומם של מרכזי מדיטציה בערים גדולות – היא בעלת תועלת של ממש, מעבר למילוי צרכים רוחניים. מחקרים על קבוצות אוכלוסייה גדולות של מודטים וקבוצות ביקורת לאורך זמן יוכלו לגלות אם יש למדיטציה גם השפעה מונעת כנגד בעיות בריאותיות נפוצות בעולם המערבי כמו מחלות לב, יתר לחץ דם, השמנה ועוד, וגם אם היא אכן מאריכה את תוחלת החיים.

 

תגובה אחת

  • אבינועם גרנות

    מעניין ומוצג למופת

    מציע להרחיב במאמרים בנושא, אהחהו חברה לחוצה, אימפולסיבית. להכניס מדיטציה לבתי הספר. אבינועם גרנות