שובו של החור באוזון?

החור באוזון הוא כינוי שניתן לתופעה של ירידת ריכוז האוזון באטמוספרה במהלך העשורים האחרונים. אוזון הוא מולקולה המורכבת משלושה אטומי חמצן, בניגוד למולקולת חמצן רגילה, המורכבת משניים בלבד. מולקולת אוזון נוטה הרבה יותר להגיב עם חומרים שונים מאשר מולקולת חמצן רגילה. אוזון גם בולע ביעילות את הקרינה העל-סגולה הנפלטת מהשמש, וכך שכבת האוזון מגינה עלינו מקרינה מזיקה זו, הגורמת בין השאר לסרטן העור. שכבת האוזון נמצאת בשכבת האטמוספרה הקרויה סטרטוספרה, בגובה של 40-20 ק"מ בערך.

בעשורים האחרונים שכבת האוזון מידלדלת מאוד, במיוחד מעל הקטבים. ריכוז האוזון יורד, ויותר קרינה על-סגולה מסרטנת חודרת דרך האטמוספרה. מקור הנזק הוא פעילות האדם, וספציפית פליטה של גזי קירור שונים, ובראשם הפראון, השייכים לקבוצת הכימיקלים הקרויים "כלורו-פלואורו-פחמימנים", CFCs. גזים אלו נפלטים לסביבה, מגיעים לסטרטוספרה ושם גורמים נזק כבד לשכבת האוזון.

פרוטוקול מונטריאול משנת 1987 הגביל את ייצורם של הכימיקלים הללו, ובאופן כללי נחשב לאחת מהאמנות הסביבתיות המוצלחות ביותר אי פעם: מדינות רבות מאוד חתמו עליו, ביניהן ישראל, וייצור החומרים הללו הופחת מאוד עם השנים, עד שנעצר כמעט לגמרי. במקומם עברנו להשתמש בתחליפים שונים, אשר אינם פוגעים בשכבת האוזון כיוון שהם מתפרקים בטרם יגיעו לגובה הרב שבו היא נמצאת. עקב הצלחת האמנה וצמצום ייצור החומרים, שכבת האוזון התחילה להשתקם, כך שקצב היווצרות האוזון עולה על קצב פירוקו: במהלך שנות התשעים נעצרה ההידרדרות, ובתחילת שנות האלפיים ריכוזי האוזון התחילו לעלות במידה מתונה. חוקרים מעריכים כי בקצב הנוכחי, שכבת האוזון תשתקם לגמרי בין 2050 ל-2080.

חור בפרוטוקול

אלא שבתחילת שנת 2018, זוהתה בעיה בתרחיש האופטימי הזה: התגלה כי ריכוז אחד החומרים המזיקים לשכבת האוזון, הידוע כ-CFC-11, יורד לאט בהרבה מהצפוי מאז שנת 2012, בניגוד לשאר החומרים המזיקים. המחקר גילה כי הסיבה היא כנראה ייצור אסור של הכימיקל בניגוד לאמנה. ייצור זה, אם לא יופסק, עשוי לעכב את השיקום של שכבת האוזון בשנים אחדות לכל הפחות.

כעת, חוקרים הצליחו לצמצם את השטח החשוד ולקבוע כי הייצור האסור מקורו במפעל המצוי כמעט בוודאות בצפון-מזרח סין. לפי מאמר שהתפרסם לאחרונה, כמעט כל העלייה בריכוז האטמוספרי של הגז האסור מקורה בשני מחוזות בסין, ואין כמעט פליטות של גז זה משום אזור אחר בעולם או במחוזות אחרים בסין. עם זאת, המחקר לא הצליח לצמצם יותר את האזור החשוד, ומדובר באזור גדול: בשני המחוזות הללו חיים כ-150 מיליון בני אדם.

כעת נותר רק לראות אם הרשויות הסיניות יאתרו את מוקדי הייצור האסור וישימו לו קץ, כך ששיקום שכבת האוזון יוכל להמשיך בהצלחה. מאחר שסין הצהירה לפני כשנה, לאחר גילוי הייצור הבלתי חוקי, שהיא מחויבת לפרוטוקול מונטריאול ובכוונתה לעצור כל ייצור של חומרים אסורים הפוגעים באוזון, נראה שיש סיבה לשמור על אופטימיות.