אנשים שישנו עוד שעה כל לילה הקטינו את צריכת המזון היומית שלהם בכמות השקולה לשלושה תפוחים

אמריקאי מעל גיל 15 ישן כ-9-8 שעות ביממה; לעומת זאת, ישראלים בני 20 ומעלה ישנים בממוצע 6.6 שעות ביממה. זאת על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של מחלקת העבודה בארצות הברית והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל. אם קראתם את הנתונים האלה ואתם מזדהים עם הישראלי בן ה-20 ומעלה הממוצע, דעו שמעט מאמץ ושיפור של משך שעות השינה יכול אולי להניב לכם כבונוס גם שיפור בתזונה. 

שינה טובה | BRO.vector, Shutterstock
שיפור בהרגלי השינה תרם להעלאת משך השינה ולהפחתה בצריכת הקלוריות. שינה טובה | BRO.vector, Shutterstock

חלומות מתוקים

כדי לבדוק את הקשר בין מספר שעות השינה ובין תזונה, ערכו חוקרים מארצות הברית ניסוי שממצאיו התפרסמו בכתב העת המדעי JAMA Network. בניסוי השתתפו 80 מבוגרים הסובלים מעודף משקל ורגילים לישון פחות מ-6.5 שעות בלילה. המשתתפים בניסוי חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. בקבוצה אחת נעשה מאמץ להגדיל את מספר שעות השינה של המשתתפים לכ-8.5 והם השתתפו בסדנה לשיפור הרגלי השינה וקיבלו המלצות מותאמות אישית לשיפור איכות השינה שלהם. בסוף הסדנה אכן נמצאה עלייה במספר שעות השינה של המשתתפים, והם ישנו בממוצע 1.2 שעות יותר בלילה מאשר לפני הניסוי. לעומת זאת, הקבוצה האחרת שימשה כקבוצת ביקורת, וחבריה המשיכו לישון כפי שישנו קודם לכן. מלבד הסדנה וההמלצות האישיות לשיפור הרגלי השינה, המשתתפים בניסוי לא נתבקשו לשנות גורמים אחרים באורח חייהם, כמו הרגלי פעילות גופנית ותזונה. זאת כדי לנסות לנטרל גורמים אחרים, מלבד משך השינה, שהיו עשויים להשפיע על תוצאות המחקר. ראוי לציין כי במסגרת המחקר לא נכללה קבוצה של אנשים הישנים היטב ואשר עברו סדנה דומה. קבוצה כזו הייתה עשויה לבדוק אם הרגלי האכילה מושפעים מעצם ההשתתפות בסדנה, למשל עקב הגברת תשומת הלב לסוגיות בריאות באופן כללי.

התוצאה: החוקרים מצאו הפחתה של 270 קילו-קלוריות בממוצע בצריכת הקלוריות היומית של חברי קבוצת הניסוי, שישנו שעות רבות יותר בלילה. לעומת זאת, לא נמצא שינוי בצריכת הקלוריות של חברי קבוצת הביקורת.

במדעי התזונה, קלוריה היא יחידה למדידת כמות האנרגיה הכימית שנמצאת באוכל. אם תסתכלו על טבלת הערכים התזונתיים שעל גבי אריזות מזון, לעיתים תמצאו בה את המונח "קלוריה" ולעיתים את המונח "קילו-קלוריה". כך או כך, הכוונה היא תמיד לקילו-קלוריה. כדי להבין מה עומד מאחורי המספר 270 קילו-קלוריות, אפשר לומר שהן שוות ערך לכ-3-2 בננות או 4-3 תפוחים או קצת יותר משליש המבורגר ביג מק. זו אומנם לא ארוחה, אולי נשנוש קטן מול הטלוויזיה, אבל אל תזלזלו ב-270 קילו-קלוריות יומיות. מדובר בהבדל שבמצטבר יכול להוביל להפחתה משמעותית בצריכת הקלוריות ולהורדה במשקל של כ-12 קילוגרמים לאורך 3 שנים.

270 קלוריות שוות ערך ל-3 עד 4 תפוחים | Roman Samokhin, Shutterstock
תוצאת המחקר: צריכת הקלוריות היומית פחתה ב-270 קלוריות בממוצע אצל הנסיינים שישנו יותר. 270 קלוריות שוות ערך ל-3 עד 4 תפוחים | Roman Samokhin, Shutterstock 

צריכת האנרגיה של הגוף לא השתנתה

במקביל למעקב אחר התזונה של המשתתפים בניסוי, בדקו החוקרים אם תוספת שעות השינה השפיעה על קצב חילוף החומרים הבסיסי במנוחה של המשתתפים, כלומר על התהליכים המפיקים אנרגיה וצורכים אנרגיה בגוף. החוקרים מצאו כי לתוספת שעות השינה לא הייתה השפעה של ממש על קצב צריכת האנרגיה בגוף, הדומה לקצב צריכת האנרגיה של נורת חשמל של 100 ואט. לכן אפשר להסיק שהקטנת צריכת המזון אינה מאיטה את הקצב הבסיסי של צריכת האנרגיה של הגוף.

לסיכום המחקר ציינו החוקרים שאומנם לא ברור לגמרי מדוע שעות שינה רבות יותר הפחיתו את התיאבון של המשתתפים בניסוי, אך הם הופתעו לטובה מהקלות שבה אפשר לשפר את איכות השינה בכמה צעדים פשוטים, כמו הפחתת השימוש במכשירים אלקטרוניים לפני השינה. אומנם דרושים מחקרים נוספים כדי להבין את הקשר בין שינה לתיאבון, אבל בינתיים אפשר אולי להתנחם בעובדה שזה דווקא לטובה שקמתם באיחור לעבודה או ללימודים הבוקר.