חוקרים פיתחו פלסטיק חדש שמתפרק בלי צורך בטיפול מיוחד ולא מותיר אחריו שאריות מזהמות של מיקרו-פלסטיק או גזי חממה

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי הודיעו כי גילו דרך לייצר פלסטיק שמתכלה לחלוטין במים ובקומפוסט (דשונת). במאמר שפורסם לאחרונה החוקרים כותבים כי הפלסטיק יכול להתפרק גם בערימות של אשפה רגילה, בלי צורך בהפרדת זבל וטיפול מיוחד. 

נכון, כבר היום אפשר לקנות במרכול מוצרי פלסטיק מתכלים שנחשבים ידידותיים לסביבה. פלסטיק מתכלה מיוצר מחומרים ביולוגיים כמו עמילן תירס או חומצה לקטית – זו שמקנה ליוגורט את טעמו. היות שהחומרים האלה קיימים בטבע כבר תקופה ארוכה מאוד, התפתחו במשך הזמן מיקרואורגניזמים שמסוגלים לפרק אותם למרכיביהם, במה שנקרא "פירוק ביולוגי".

הבעיה היא שכדי להתפרק בהצלחה, הפלסטיק הביולוגי זקוק לתנאים מיוחדים, שלא קיימים מתחת לערמות האשפה במזבלה – למשל חמצן. בסביבה נטולת חמצן הפלסטיק עדיין מתפרק, אך זקוק לשם כך לנוכחותם של חיידקים אנאירוביים, כלומר כאלה שמתקיימים בסביבה נטולת חמצן. בתהליך הפירוק הזה הם פולטים גז מתאן – שבהגיעו לאטמוספרה מגביר את אפקט החממה ותורם להתחממות כדור הארץ. כדי שיתפרק במלואו, בלי לפלוט חומרים מזהמים כמו מתאן, צריך להפריד את הפלסטיק משאר הפסולת, כדי שיעבור פירוק מבוקר במתקנים מיוחדים.

אחרי שבועיים היא התכלתה לחלוטין | צילום: ADAM LAU/BERKELEY ENGINEERING
דיסקית הפלסטיק השקופה (בתמונה משמאל) התפרקה אחרי שלושה ימים בקומפוסט (מימין). אחרי שבועיים היא התכלתה לחלוטין | צילום: ADAM LAU/BERKELEY ENGINEERING

כוחות סיוע

כדי לאפשר לפלסטיק מתכלה להתפרק גם בלי הפרדת פסולת אפשר להוסיף לו אנזימים או חומרים אחרים שמזרזים את הפירוק שלו. הבעיה היא שחומרים כאלה מבצעים פירוק חלקי בלבד ומותירים חלקיקים זעירים של מיקרו-פלסטיק, שגורמים נזקים חמורה לסביבה, ובמיוחד לסביבה הימית. החוקרת טינג חו (Xu), מובילת המחקר, אף מזהירה שזה "יותר גרוע מאשר לא לפרק את הפלסטיק בכלל". האנזימים שמוסיפים לפלסטיק חותכים אותו באופן שרירותי לחלקיקים קטנים שאינם מתכלים וממשיכים לזהם את הסביבה. בנוסף, הוספת האנזימים מייקרת את מוצרי הפלסטיק.

במחקר החדש השתמשו באנזים שנקשר למולקולות הפלסטיק בקצותיהן, בתהליך שמוביל לפירוק מלא שלהן. בנוסף, החוקרים הוסיפו לאנזים מעטפת הכוללת חומרים הידרופוביים, כלומר כאלה שדוחים מים, וחומרים הידרופיליים – שנמשכים למים. המעטפת מתאימה לאנזים, שיש בו אזורים  משני הסוגים. היא תוחמת את האזור שבו האנזים נקשר לפלסטיק וכך מונעת ממנו להשתחרר ולהיקשר שוב במקום אחר לאורך מולקולת הפלסטיק. כך האנזים יכול לפרק את הפלסטיק מקצה לקצה, בלי להותיר שאריות של מיקרו-פלסטיק.

סיב של הפלסטיק החדש, בבקבוק משמאל, התפרק לגמרי אחרי השרייה של כמה ימים במי ברז | צילום: ADAM LAU/BERKELEY ENGINEERING
סיב של הפלסטיק החדש, בבקבוק משמאל, התפרק לגמרי אחרי השרייה של כמה ימים במי ברז | צילום: ADAM LAU/BERKELEY ENGINEERING

הפלסטיק החדש מתפרק לחלוטין אחרי השריה של כמה ימים במי ברז או שהייה של כמה ימים עד  כמה שבועות במתקן קומפוסט. לטענת החוקרים, השיפור משמעותי עד כדי כך שמספיק להוסיף לפלסטיק כמות זעירה של אנזים כדי להוזיל משמעותית את הפלסטיק המשופר.

נכון להיום השיטה הותאמה רק לשני סוגים של פלסטיק ביולוגי מתכלה. פלסטיק רגיל קשה הרבה יותר לפרק, כך שרוב שקיות הפלסטיק למשל, זקוקות לאלף שנה כדי להתכלות. האיטיות הזאת נובעת מכך שפלסטיק רגיל מורכב מחומרים שאינם קיימים בטבע ולכן מעט מאוד מיקרואורגניזמים מסוגלים לפרק אותם, אם בכלל. בצוות המחקר חשים אופטימיות רבה ואחד השותפים אך הקים כבר חברת הזנק (סטרטאפ) במטרה להביא את הפיתוח לייצור מסחרי. "אני מקווה שהפלסטיק שלנו יימצא בכל חנות מכולת", סיכמה חו

 

14 תגובות

  • אורי כדורי מפחיד

    אורי כדורי

    מי זה אורי כדורי? אתה קצת מפחיד אותי :(

  • אורי כדורי

    גחבחביצגתדדךסל

    מיקרואורגניזמים הם ממש חמודים וקטנים וואו וואו וואו וואו אמלה

  • מושיק משקיק

    אורי כדורי!!!!!!!!!!!!! אתה

    אורי כדורי!!!!!!!!!!!!! אתה מלך!!!!!!!!!!!!!!!🅾⭕

  • אורי כדורי

    בלתכתכ

    וואו

  • עינת

    שתי שאלות בנושא זה

    1.האם האנזימים עמידים בחום ? אנזימים הם חלבונים שפעילותם פוחתת עם עלית טמפ של למעלה מ 40 מעלות. בתהילכי קומפוסט ומאגרי אשפה הטמפ' יותר גבוהות במיוחד במדינות חמות ( ועוד מעט בהרבה מקומות עפ כדור הארץ). איך פותרים בעיה זו?
    2. האם ניתן להשתיל גן ליצור חלבונים אלו במיקרואורגנזמים?

  • אורי ברמן

    היי עינת שאלות מאוד מעניינות,

    היי עינת שאלות מאוד מעניינות,
    1. האנזים המדוברים הם ליפאז שפעיל בטווח של 5-65 מעלות צלזיוס ופרוטאין קינאז קי שפעיל בטווח של 20-60 מעלות צלזיוס, ככה שטמפרטורה לא מהווה בעיה. קיימים אנזימים רבים שפעילים גם בתנאי חום קיצוניים וניתן אף לשפר עמידות לטמרפטורות באופן מלאכותי במידת הצורך.
    2. ניתן ואני אפילו מכיר אישית מעבדה בפקולטה לחקלאות שעוסקת בשיפור יכולות פירוק פלסטיק של מיקרואורגניזמים. שונים

  • רשתי אימפריה

    כתבה מעולה

    אין על הכתבות שלך

  • ורד

    מצטרפת לשאלה של אירנה: האם תוצרי הפירוק מזהמים?

    מהם תוצרי הפירוק? האם אין בעיה שמרכיבי הפלסטיק יטמעו בקרקע ובמי התהום וכו'?

  • אורי ברמן

    מדובר בשימוש של מנגנונים

    מדובר בשימוש של מנגנונים ואנזימים המפרקים חומרים טבעיים כמו חלבונים ושומנים בגוף. תוצרי הפירוק ככל הנראה יהיו זמינים לשימוש ופירוק נוסף של מיקרואורגניזמים שונים

  • אלכס

    1000 שנה זה לפי הנתונים היום

    בעשורים הקרובים המקירואורגניזמים ייחשפו יותר לפלסטיק וכך - כמו הוריאנטים של הקורונה - תיווצר המוטציה המתאימה לפירוק הפלסטיק במהירות רבה יותר

  • אורי ברמן

    בהחלט ויש מעבדות שאף מנסות

    בהחלט ויש מעבדות שאף מנסות לזרז את התהליך הזה בעצמן

  • רון-ד

    מה שאתה כותב מאוד מדאיג, לא

    מה שאתה כותב מאוד מדאיג, לא רק שיהיו וריאנטים גורמי מחלות, אלה גם כאלה שיעשו לנו חורים בשקיות

  • אירנה

    מהם תוצרי הפירוק האנזימטי של פלסטיק?

    שלום, מה פירוש "הפלסטיק החדש מתפרק לחלוטין"? מהם תוצרי הפירוק? האם צפוי זיהום משני ( של האוויר, המים, האדמה) לאחר הפירוק? האם חוקרים מדברים על זה בתוצאות המחקר?

  • אורי ברמן

    החוקרים מזכירים שהפלסטיק

    החוקרים מזכירים שהפלסטיק מתפרק למולקולות קטנות. לפי האנזימים בהם הם משתמשים מדובר בפירוק שקורה גם בטבע ומוביל למולקולות פחמן קטנות שזמינות לפירוק של מיקרואורגניזמים שונים, כך שלמעשה לא אמור להישאר זיהום משני מלבד שיחרור של פחמן דו חמצני