מה מביא קבוצות של בלשים מתנדבים לשוטט במערב ארצות הברית בחיפוש אחרי מטעים נטושים מהמאה ה-19?

בעונת הסתיו האחרונה יצא צוות של מתנדבים אל המרחבים העצומים של צפון מערב אמריקה במטרה אחת: לחפש תפוחים. לא מדובר בסתם תפוחים, אלא בתפוחים שגידלו החלוצים הראשונים ממוצא אירופי שיישבו את האזור במאה ה-19, והסברה היא שרבים מהזנים שהם גידלו בימים ההם נכחדו. מאחורי מבצע החיפושים עומד מיזם התפוח האבוד ארגון ללא מטרת רווח שהוקם כדי לחפש תפוחים כאלה. הארגון דיווח בהודעה לעיתונות כי בוטנאים מומחים זיהו בתוך השלל שהחזירו הסיירים לא פחות מעשרה זנים של תפוחים שנחשבו נכחדים.

מדי שנה יוצאים המחפשים לתור את צפון מערב היבשת בחיפוש אחרי מטעי תפוחים נטושים. הם נוסעים שעות ארוכות, נוברים במפות ישנות, במסמכי מכירה ובכתבות עיתונאיות שמצאו בארכיונים, ומצליבים מידע כדי לאתר מטעי תפוחים ישנים. אם מתמזל מזלם, המתנדבים מוצאים במקום שבו עמד המטע עצים חיים, שחלקם אפילו מניבים פירות. מה שנותר להם זה ללקט את התפוחים ולשלוח אותם לזיהוי בארגון שימור מטעי האקלים הממוזג. בנוסף, המתנדבים חוזרים בחורף כדי לאסוף  ענפי עצים ישנים להרכבה: תהליך שבו מחברים ענף מצמח אחד, המכונה "רוכב", לשורשים של צמח שני המכונה "כנה". העץ שיגדל יהיה מורכב ממערכת השורשים של הכנה ויניב את הפירות של הרוכב. כך אפשר לשמר ולהרבות זנים שנחשבו נכחדים.

המשימה הניצבת בפני הארגון אינה פשוטה כלל. בעבר היו בצפון אמריקה כ-17 אלף זנים של תפוחי עץ מבויתים, אך היום ידוע על קיומם של כ-4,500 בלבד. משתתפי המיזם מאמינים שהמתיישבים הראשונים שתלו כמה מאות זנים של עצי תפוח, Malus domestica, כשהם עברו לאזור, בתקווה שיעזרו להם לשרוד את החורפים הקשים, שכן תפוחים ממינים שונים הבשילו לסירוגין מתחילת האביב ועד תחילת החורף. אז, כמו היום, העצים נשתלו בשיטת ההרכבה, והמתיישבים הביאו איתם ענפי עצים להרכבה מבתיהם הקודמים בחוף המזרחי ובמערב התיכון של אמריקה.

זני תפוחים רבים בתצוגה חקלאית בסיאטל ב-1909 | מקור: Frank H. Nowell, University of Washington Libraries, ויקיפדיה
מגוון רחב לחורף הקשה. זני תפוחים רבים בתצוגה חקלאית בסיאטל ב-1909 | מקור: Frank H. Nowell, University of Washington Libraries, ויקיפדיה

תפוחים קטנים בערבה

נוסף על עשרת הזנים שזיהתה המשלחת האחרונה, משלחות חיפוש קודמות של הארגון איתרו עוד 23 זני תפוחים. המשלחת האחרונה  מצאה זן תפוחים עתיק שמקורו בטורקיה ותפוח נוסף שמשערים שהגיע מניו יורק ומקורו בשנת 1744. הבוטנאים מטעם ארגון שימור מטעי האקלים הממוזג נעזרים לצורך הזיהוי בציורים שהכין משרד החקלאות של ארצות הברית במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. בנוסף הם נעזרים בתיאורים כתובים מספרי בוטניקה ישנים, קצתם בני יותר מ-150 שנה.

התקציב הצנוע של הארגון נשען בעיקר על שני אירועים שנתיים: האחד הוא מכירת תפוחים אבודים שגודלו באמצעות הרכבה, והשני הוא סדנת הרכבה לעצי תפוחים. בעקבות משבר הקורונה נאלץ הארגון לבטל את האירועים השנה, אך רוחם של בלשי התפוחים לא נופלת. הם שואבים השראה מחיי החלוצים שנטעו את העצים, התמודדו עם קשיים רבים והצליחו לשרוד ולהמשיך הלאה.

 

תגובה אחת

  • אורנה

    אם לא היתה קורונה המשתוללת

    אם לא היתה קורונה המשתוללת בארה"ב הייתי מצטרפת למשלחות החיפוש הללו! אכלתי נת"ע הללו בביקורי האחרון בארהב והם היו נפלאים המופלאים