דו"ח חדש מציע מהפכה תזונתית מרחיקת לכת, במטרה לספק מזון לכל אוכלוסיית העולם ולצמצם את הפגיעה בסביבה, אך ספק אם המסקנות ייושמו
לפני ימים ספורים פורסם דו"ח נרחב של המלצות תזונה שגיבשה ועדה בינלאומית הכוללת מדענים ומדעניות מכל רחבי העולם: משווייץ וזימבבואה, מהודו ומפקיסטן וכמובן מארצות הברית, בראשות אחד החוקרים הידועים ביותר בתחום התזונה, וולטר וילט (Willett) מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד. דו"חות כאלה מפרסמים בדרך כלל ארגונים בינלאומיים ידועים, למשל הנחיות התזונה של ארגון הבריאות העולמי, אך במקרה זה מדובר ביוזמה של כתב העת הרפואי Lancet, דבר נדיר למדי בנוף.
החידוש הגדול בדו"ח הזה הוא ההתייחסות הגלובלית והניסיון של הכותבים לדון לא רק בסוגיות תזונתיות ובריאותיות גרידא אלא גם בממדים נוספים כמו ההשפעה של צריכה תזונתית על איכות הסביבה, שזוכה בדרך כלל לפחות תהודה. כמו כן יש התייחסות להבדלים בצריכת המזון האישית במדינות שונות. למעשה, למרות הניסיון שעשו מחברי הדו"ח לתת מעין קווים מנחים גלובליים כלליים שכל אדם ואדם יוכל להשתמש בהם בכל מקום, הם מסבירים שכל מדינה ומדינה זקוקה להתייחסות משלה. בישראל אין עדיין קווים מנחים רשמיים של משרד הבריאות, כך שבדרך כלל משתמשים בעולם הטיפולי בהנחיות שמפרסמים כל ארבע שנים בערך איגוד הקרדיולוגים הישראלי ועמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והדיאטניות הישראלית.
מעט בשר, הרבה קטניות
ההמלצה העיקרית של הדו"ח היא לאכול יותר מהצומח ופחות מהחי. כמה פחות? הרבה פחות. בזה אין כמובן חידוש גדול, שכן כבר ב-2015 המליץ משרד החקלאות של ארצות הברית להתבסס יותר על מזון מן הצומח. ההבדל המשמעותי אינו בעצם ההמלצה, אלא בהיקף שלה.
הדו"ח דורש שינויים גדולים מאוד בקנה מידה עולמי כדי להפחית את העול המוטל על הסביבה ועל מערכות הבריאות ולאזן את הצריכה העולמית. הכוונה היא למשל להפחתה של 50 אחוז בצריכת הבשר האדום באזורים מסוימים והעלאתה באחרים. כמו כן הוא ממליץ להעלות במאה אחוז את צריכת הירקות, הפירות, האגוזים והקטניות. לטענת כותבי המסמך, שינויים כאלה יצילו את חייהם של 11 מיליון אנשים בשנה.
הדו"ח משיק להמלצות כלל עולמיות אחרות של האו"ם. לדוגמה הוא תואם את ההמלצות על השקעה נרחבת במניעה ראשונית של מחלות והפרעות באמצעות קידום של חינוך לתכנון צריכת מזון, או טיפוח חקלאות בת קיימא שמתרכזת בשימוש בדשנים פחות מזיקים והפחתת הפליטה של גזי חממה.
הדו"ח מציע גם מעין תפריט גלובלי מומלץ לאדם, עם צריכה של 2,500 קילו-קלוריות (קק"ל) ליום. ההמלצות הללו שונות למדי מהצלחת הממוצעת בישראל ובעולם בכלל. הטבלה מציינת טווחים אפשריים מותרים לצריכת קבוצות המזון השונות. לדוגמה מדובר בו על צריכת 811 קלוריות ליום מדגנים (אורז, תירס, חיטה וכו'), כלומר כ-230 גרם ליום. בגזרת הבשר מוצע להסתפק בשבעה גרם בשר בקר בממוצע ליום, שבעה גרם חזיר, 29 גרם עוף, 13 גרם ביצים ו-28 גרם דגים. אם נסכם את כולם, נגיע לכמאה גרם בשר ליום. לשם השוואה, ישראלי ממוצע צורך 44 גרם בשר בקר ליום וכ-179 גרם עוף ליום. במקום הבשר, בדו"ח מעודדים צריכת כמות גדולה למדי של קטניות, בהיקף של 50 גרם ליום לפני הבישול ועוד 25 גרם סויה לפני בישול ו-25 גרם בוטנים. אומנם לא מצוינת חלוקה לאבות המזון, אך מניתוח ההמלצות הכתובות נראה שמדובר בכ-55 אחוז פחמימות, 15 אחוז חלבון ו-30 אחוז שומן.
במובן מסוים ההתייחסות של הדו"ח ל"תזונה בריאה" אינו שלם. הרעיון הגדול הוא להעדיף כל דפוס תזונה שאין בו הרבה מרכיבים כמו תוספת סוכר ושומן, כלומר כל דפוס תזונה שאין בו דגש על מזונות אולטרה-מעובדים. מעבר לזה, הוועדה התייחסה גם לבסיס המדעי של דפוסי התזונה האלה, אך לא הציגה רשימת דיאטות מומלצות לציבור, בשל הפערים הגדולים בין מדינה למדינה.
ההמלצה העיקרית: לאכול הרבה יותר מהצומח והרבה פחות מהחי. מגוון ירקות | צילום המחשה: Shutterstock
האקולוגיה של התזונה
רוב הדו"ח עוסק בהשפעות הסביבתיות של דפוסי התזונה הנוכחיים. ההמלצות מתייחסות לכך שמזון מהחי דורש יותר אדמה, כדי לגדל את המזון לבעלי החיים, וכרוך ביותר גזי חממה, יותר חומציות באדמה ויותר העתרה, כלומר גידול יתר של אצות נוכח העשרת האדמה בזרחן וחנקן כתוצאה מדשנים. השחקן העיקרי בכל אלה הוא בשר הבקר, ואילו ההשפעה של עופות ודגים על המגמות הללו היא פחותה. מזון מהצומח משפיע על הסביבה הרבה פחות.
המסקנות הסופיות מצביעות על צורך בשינוי תזונתי גדול שמשלב כמה גורמים שונים ותלוי במאפיינים הייחודיים של כל מדינה ומדינה. החוקרים מציעים להשקיע יותר משאבים במחקר מדעי שקשור לכך ולהשפיע על ממשלות לקבל חוקים והחלטות על פי אסטרטגיות שיובילו לשינוי התזונתי הגדול הנדרש, כלומר מעבר לתזונה בת-קיימא.
אף שמדובר ביוזמה מעניינת, זה מסמך שלא עומד מאחוריו גוף בריאות עולמי מוסמך, אלא כתב עת עצמאי, ושום ארגון אינו מחויב לקבל את הצעותיו. עם זאת, מאחר שמדובר בכתב עת חשוב ובחוקרים בעלי שם בתחום, ייתכן מאוד שבשנים הקרובות נשמע על משרדי בריאות בעולם שיאמצו את מסקנות הדו"ח באופן חלקי או מלא. כך או כך, אין ספק שהדרישה לשינוי תזונתי גדול תדרוש הסתגלות נרחבת של חלק ניכר מאוכלוסיית העולם, כך שספק רב אם נראה שינוי כזה בזמן הקרוב.
