הקרינה שנפלטת ממכשירי חשמל וטלפונים סלולריים היא קרינה באנרגיה נמוכה, שככל הידוע לא אמורה להזיק כלל. אז למה יש אנשים שטוענים שהם רגישים לה?

לאחרונה שומעים בתקשורת יותר ויותר סיפורים על תופעה שנקראת "רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית". האנשים שסובלים ממנה אכן לוקים בבעיות בריאות אמיתיות, וחושבים שהן נובעות מחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים של מכשירי חשמל או מגלי הרדיו שמשדרים מכשירי תקשורת סלולרית. האם אכן יש בסיס לחשד הזה? לשם כך יש להבין קודם כל מהי הקרינה שעליה הם מדברים.

מכשירי תקשורת סלולרית פולטים קרינה בלתי מייננת, כלומר קרינה שאין לה מספיק אנרגיה כדי להשפיע על תכונות האטומים והמולקולות שבגופנו ועל המבנה שלהם. ההגדרה הזאת כוללת את האור הנראה (הצבעים שאנחנו רואים הם קרינה), קרינה תת-אדומה (אינפרה-אדומה), גלי מיקרו וגלי רדיו.

בניגוד לזה, לקרינה מייננת יש יותר אנרגיה ולכן היא יכולה לגרום לנזקים. בין השאר היא כוללת את הקרינה העל-סגולה (זו שגורמת לנו להשתזף או לפתח סרטן עור), קרני רנטגן וקרני גמא.

לגלי רדיו ולגלי מיקרו, כמו אלה שבהם משתמשים הטלפונים שלנו, יש כמובן אנרגיה, והיא יכולה להיבלע במולקולות מסוימות ולגרום להן לרטוט במהירות ולייצר חום, גם אם אינה משנה את תכונותיהן בדרך אחרת. כך בדיוק פועלים מכשירי המיקרוגל במטבח שלנו כשאנחנו מחממים בהם אוכל. ככל שמתרחקים ממקור הקרינה הסלולרית, עוצמתה יורדת בריבוע. כלומר, אם התרחקנו מהמקור למרחק שגדול פי שלושה מהמרחק הקודם, עוצמת גלי הרדיו תיחלש בערך פי תשעה.

כשמחברים מכשיר חשמלי לשקע, תנועת האלקטרונים לאורך חוטי החשמל (הזרם) יוצרת סביבם שדה מגנטי שמתפזר במרחב מחוץ למכשיר וחוזקו תלוי בעוצמת הזרם ובמרחק מהמכשיר. כלומר ה"קרינה" שנפלטת ממכשירי החשמל ומקווי מתח גבוה היא בעצם שדה מגנטי, ולא קרינה אלקטרומגנטית כמו קרני רנטגן, האור הנראה או קרינה סלולרית (קרינת רדיו).

עוצמת השדה המגנטי, נמדדת לרוב ביחידות שנקראות גאוס (G), באמצעות מכשיר שנקרא מגנטומטר. גם כאן, ככל שאנו רחוקים יותר מהמכשיר, עוצמת השדה פוחתת. במרחק של 30 ס"מ מהמכשיר, עוצמת השדה המגנטי של מכשירי החשמל הביתיים הנפוצים נעה סביב 100-1 אלפיות הגאוס. לשם השוואה, עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ שאליו אנו חשופים כל הזמן היא 500 אלפיות הגאוס.

מוקפים בקרינה

וזה מחזיר אותנו לתופעת  "רגישות היתר לקרינה אלקטרומגנטית", כלומר אנשים שסובלים לכאורה מרגישות יתר לקרינה בלתי מייננת. תיאור התופעה כולל תסמינים די מובחנים, ובהם כאבי ראש, תשישות ותחושות נימול בפנים ובידיים.

עם זאת, התופעה איננה מוכרת כאבחנה רפואית ואין לה בסיס מדעי מאושר. סדרת מחקרים שניסו לבחון את הנושא לא מצאו הבדלים ברגישות לקרינה בין אנשים שדיווחו על רגישות שכזאת לבין אלה שאינם סובלים ממנה.

בהיעדר הסבר רפואי מבוסס, יש הסבורים שהתסמינים הללו נגרמים מלחץ נפשי או מחרדה מפני חשיפה לקרינה. אישוש מסוים לכך מגיע ממחקר נוסף שהראה כי חשיפה לדיווחים בתקשורת על הסכנות לכאורה שבחשיפה לקרינה הגדילה את הסיכון לחוש בתסמינים המקושרים לרגישות לקרינה. כלומר על פי המחקר הזה, מקור התסמונת הוא בחרדה שמעוררת התקשורת, ולא בקרינה עצמה.

חשוב לזכור שגם האור הנראה שמקיף אותנו כל הזמן הוא קרינה בלתי מייננת, ואנו מוקפים כל העת בקרינת רדיו שפולטות תחנות שידור וחשופים לשדה המגנטי האדיר של כדור הארץ. לפי ארגון הבריאות העולמי, ההשפעות הביולוגיות והבריאותיות של קרינה לא מייננת נחקרו ופורסמו בקרוב ל-25 אלף מאמרים במהלך שלושים השנים האחרונות. והידע המדעי בתחום רחב ומקיף יותר מאשר על מרבית הכימיקלים שאליהם אנחנו נחשפים באופן יומיומי. לפיכך, נכון להיום ארגון הבריאות העולמי קובע שאין ראיות להשלכות בריאותיות שליליות של חשיפה לרמות נמוכות של קרינה אלקטרומגנטית.

9 תגובות

  • תולעת שמיר

    שטויות במיץ עגבניות יש כבר

    שטויות במיץ עגבניות יש כבר ילדים מאובחנים לאחר שהיה בבית ספר מוזנח. מה נסגר איתכם אתם ערוץ הקניות או מוסד מדעי??? תתעדכנו....זה כבר פטתי. הרחוב מבין שאתם מבלפים. יש אבחנות כתובות הסותרות את דברי המלומדת

  • יוסי

    כתבה שטחית וחד מימדית

    התיאוריה הפיזיקלית ידועה אבל יש אנשים נורמלים ושקולים( ואני אחד מביניהם) שיעידו שהמציאות מבחינתם שונה לגמרי. הסיפור שלי פשוט. במשך שנתיים וחצי סבלתי מכאבי ראש מטורפים, תשישות, מיגרנות, fogy brain ועוד. הייתה לי תחושה שנגמרו לי החיים. עשיתי את כל הבדיקות הרפואיות האפשריות והרופאים היו אובדי עצות. לקחתי אקמול מהבוקר עד הערב כדי לתפקד באופן מינימלי, כאשר ישנתי במשך חצי מהיום. בתקופה הזו ניסיתי דיאטות שונות ואלימינציה של סוגי אוכל, אבל כלום לא עזר. ואז בנסיעה לחו"ל שאלתי את עצמי איך יכול להיות שהתופעות נעלמות כל פעם שאני נוסע לחו" ל?! בהברקה של רגע עלה בדעתי שאולי זה משדר הוואיפיי, שנמצא על שולחן העבודה שלי. כשחזרתי לארץ, העברתי את המשדר לחדר אחר וביטלתי את כל המשדרים האחרים בשולחן העבודה( בלוטופ). בדרך נס, כל התופעות נעלמו וחזרתי לחיות חיים נורמלים. השינוי הזה הציל את החיים שלי, שכבר חשבתי שהם אבודים וגמורים. וכדי שלא יתקבל הרושם, שמדובר באיזה שוטה הזוי עם אמונות ותופעות פסיכוסומטיות, אציין שאני מסוג האנשים שמנסה לחקור ולהבין דברים באופן מדעי ולא מקבל כלום כמובן מאליו. יש לי הבנה מעמיקה בפיזיקה ומתמטיקה ותארים יוקרתיים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת ת"א. מבחינתי, העובדה הפשוטה היא שראוטר wifi על שולחן העבודה מחק לי שנתיים וחצי מהחיים וכמעט חיסל אותם לגמרי. אין לי שום הסבר מדעי או פיסיקלי אלא רק עובדת חיים פשוטה. זה לא משנה דבר מבחינתי, כי כל מי שהיה בסביבתי יכול להעיד על מצבי בתקופה המתוארת. לדעתי, יש נושאים שאנחנו עדיין לא מבינים לעומק ואחד מהם הוא המוח האנושי. קרינה לא חייבת להיות מייננת כדי לפגוע במוח. אולי יסתבר שיש תדר מסויים, לא גבוה במיוחד, שמגיב לתפקוד המוח ושידור בתדר הזה, פשוט מוביל לכאבי ראש ובעיות אחרות?! ויכולים להיות אלף הסברים אחרים. חשבנו שאנחנו יודעים פיזיקה עד שבא אינשטיין וכתב את הפיזיקה מחדש. צריך להבין שיש כאן בעיה אמיתית ולהמשיך לחקור ולא לחשוב שמדובר בתלונות של אנשים הזויים וסהרוריים.

  • מיכאל

    עמיר, קראתי את התגובה שלך ואני רוצה את הזמן שלי בחזרה.

    לא זוכר מתי בפעם האחרונה בזבתי זמן על תגובה כל כך מיותרת.
    אתה דוגמא נהדת למה אסור להקשיב לאנשים שחושבים שמבינים במשהו אם קראו עליו באינטרנט.

  • יעל

    קרינה אלקטרומגנטית

    שלום למחברת, בעקבות דיון בנושא קרינה אלקטרומגנטית מעמודי מתח: איך הכתוב פה מתיישב עם המפורסם באתר המשרד לאיכות הסביבה? http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Electrical_Facilities/Page... מהכתוב אצלם עולה כי יש בהחלט בעיה מסוימת עם הקרינה. מי צודק?

  • אברי

    הרגישות לקרינת סלולר אכן קיימת

    כל מה שאני כותב כאן בעניין נובע מניסיון אישי ולא מתאוריות וכדומה.
    לאחר פעם שדיברתי רצוף בסמרטפון כשעתיים, התחלתי לחוש תחושה מאוד לא נעימה בראש. לא כאב אלא סוג של לחץ עמום ומטריד. בפעם השנייה דיברתי בנייד באמצעות סקייפ כשעתיים רצופות והתחושה הלא נעימה התחזקה מאוד. ומאז במשך כמה חודשים הייתה לי רגישות מוגברת לשיחות באמצעות הנייד.
    מאז למדתי לקח והתחלתי לדבר עם אוזניה בשיחות ארוכות, ומאז הרגישות נעלמה.
    למי שמסתפק בכך אני מציע לבצע ניסוי. לדבר מספר פעמים שיחות בנות שעתיים, כאשר המכשיר צמוד לאוזן.

  • אנונימי

    עוד מידע בעמוד הפייסבוק של

    התגובה נמחקה עקב הפצת חומר פרסומי

  • אנונימי

    מי שרוצה לפתוח את העיניים

    התגובה נמחקר עקב הפצת חומר פרסומי

  • עמיר - ללא קרינ...

    עוד מאמר מכחיש נזקים ומכחיש רגישות לקרינה המבוסס על מחקר שגויי

    עוד מאמר מכחיש נזקים ומכחיש רגישות לקרינה של כותבים ללא ידע בקרינה, באלקטרוניקה או במחקר הרפואי בנושא.
    הכותבת וחבריה כבר כתבו כמה "מאמרים" דומים באתר זה במכחישים רגישות לקרינה ואת הנזקים הידועים של קרינה בלתי מייננת.
    נראה שהכותבת מבססת את דבריה על ידע חלקי ומגמתי. יש לציין כי ניכר מכתיבתה כי היא מאמינה בקונספט החומני הדוגל בתאוריה השגויה כי ההשפעה היחידה של קרינה בלתי מייננת היא חימום. קונספט זה הוכך שוב ושוב כשגוי בעוד מחקרים הראו על שינויים, השפעות , נזקים ותחלואה ברמות חשיפה שלא גרמו לחימום. כמו גם מחקר משרד הבריאות האמרקאי ה NTP שפורסם לאחרונה ובו נראה כי חולדות זכרים שנחשפו לקרינה סלולרית פיתחו גידולים בהשוואה לקבוצת הביקורת , ואשר פרסום חלק נוסף בו עתיד להראות נזק לדי-אן-אי. יש לציין כי גם לכבוד מחקר זה נכתב באתר זה מאמר מכחיש נזקים.
    הביקורת שלי תהיה במאמר זה על הדברים שנכתבו בו . במאמרים קודמים הגבתי על הדברים שנכתבו שם בצורה ארוכה ומפורטת. שדה כדור הארץ:
    אכן השדה המגנטי של כדור הארץ הוא שדה חזק מאוד , אבל הוא ברובו שדה מגנטי קבוע, כלומר מסוג DC, לא משתנה פעמים רבות בשנייה.
    להשוואה שדה מגנטי מרשת החשמל משנה קוטביות 50 פעם בשניה.
    השוני הזה הינו משמעותי ומי שמשווה בין שדה מגנטי מרשת החשמל בתדר של 50 הרץ לשדה המגנטי הקבוע של כדור הארץ מעיד דבר ראשון על חוסר ההבנה שלו את הנושא. מוקפים קרינה:
    *********
    אנחנו אכן מוקפים קרינה בכל מקום. אבל הערכים הטבעיים של (עוצמת) השדות המגנטי והחשמלי בתדר 50 הרץ (וההרמוניות שלו) נמוכים בכמה סדדרי גודל מה שיש בבית מגורים ובצמוד לציוד חשמלי ואלקטרוני.
    כך בדיוק גם בתחום קרינת הרדיו והמיקרו. העוצמות הטבעיות (רקע טבעי) של קרינה זו היא בכמה סידרי גודל (כל סדר גודל הוא פי 10) מאשר בבית עם ציוד אלחוטי וסלולרי, על פניו של אדם המשתמש בסלולרי או באלחוטי, במרחק של 200 מטר מאנטנה סלולרי ובסביבה העירונית המודרנית.
    אז נכון שיש קרינה בכל מקום, אבל היום אנחנו נחשפים הרבה יותר ומי שמשתמש בסלולרי ובאלחוטי נחשף הרבה יותר.
    אני מנחש שחוסר ההבנה של הכותבת בנושא הזה, כפי שנובע מהדברים שלה, נובע מכך שהיא כנראה לא מדדה קרינת רדיו או קרינה בלתי מיינת אחרת אף פעם בחייה. מחקרים שגויים על רגישות לקרינה
    ************************
    בהמשך מביאה הכותבת שני מחקרים שגויים על רגישות לקרינה.
    הראשון הוא מחקר ה ESSEX אשר חשף רגישים לקרינה בסביבה לא נקייה וללא מספיק זמן מנוחה בין החשיפות לשלושה סוגים של קרינה. קרינת וייפיי, קרינה סלולרית, וחשיפת דמה. החוקרים לא לקחו בחשבון שיש אנשים שרגשים לקרינה וייפיי ולא רגישים לקרינת סלולר (או רגישים פחות). הם פסקו כי רק מי שניחש נכון את כל מצבי החשיפה נחשב כאילו אינו באמת רגיש לקרינה. שגיאה לוגית זו נובעת מחוסר הבנה בסיסי בנושא הרגישות לקרינה.
    עם באמת קוראים את המחקר ואם מסתכלים על הנתונים המספריים של המחקר, הנבדקים, שהם רגישים לקרינה, הצליחו לזהות מתי יש קרינה ב 70% מהבדיקות שהיו בעלות ערך. ביקורת בעברית על המחקר - http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2280333
    ביקורת על המחקר באנגלית 1 - http://www.mast-victims.org/index.php?content=news&action=view&type=news...
    ביקורת על המחקר באנגלית 2 - http://www.mast-victims.org/resources/docs/essex-study-phillip-watts.pdf מחקרו של ד"ר רובין.
    **************
    המחקר השני שמביאה הכותבת הוא מחקרו של ד"ר רובין
    ד"ר רובין הינו פסיכיאטר אשר ביצע מספר מחקרי פרובוקציה ברגישים לקרינה. במחקרים חשף את הנבדקים לקרינה ממדמה של מכשיר סלולר שהוצמד לראשם. בסוף החשיפה (הארוכה יחסית) התבקשו הנבדקים לאשר האם הייתה קרינה או לא. הבעיה המרכזית במחקריו של ד"ר רובים היא שגם בזמן חשיפת הדמה, כלומר מתי שלא הייתה אמורה להיות חשיפה לקרינה, חשף החוקר, אם בגלל חוסר הבנה או חסר ידע, את הנבדקים לקרינה בלתי מייננת מסוגים שונים. התוצאה הייתה שרוב הנבדקים, גם מי שלא היה רגיש לקרינה, דיווחו על הימצאות קרינה בכל הבדיקות. החוקר הבין מכך שהמדמה הסלולרי גרם להספעה פסיכולוגית על הנבדקים.
    מחקריו השגועים מצוטטים רבות על ידי מכחישי נזקים והתעשיה. לביקורת - http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2495329 אז מה כן מוכיח שרגישות לקרינה היא אמיתית?
    *********************************
    מספר מחקרי פרובוקציה שבוצעו בצורה פשוטה ותוך כדי הקפדה על חשיפה נכונה ומנוחה מספקת כמו גם סביבת בדיקה נקייה מקרינה אחרת, ואשר בהם נמדדו מדדים פיזיולוגים בנוסף לחוויית או אפילו ללא חווית הנבדק, הראו על שינוי בפרמטרים פיזיולוגים וסממנים ביולוגים בעת החשיפה. מחקרו של בלפום
    **************
    המחקר המפורסם ביותר בתחום זה הוא מחקרו של בלפום שפורסם ב 2015 ואשר מצא סממנים ביולוגים אצל רגישים לקרינה ורגישים לכימיקאלים.
    במהלך המחקר נבדקו יותר מ 1000 רגישים לקרינה ורגישים לכימיקלים. לכן אחד מהחוזקים של המחקר הוא בגודל בסיס הנתונים מתבסס על אלפי בדיקות. צוות המדענים שהרכיב בלפום מורכב ממדענים מובילים מה שמוסיף לרלוונטיות והשפעת המחקר. בסיכום תוצאות הבדיקות החוקרים מצאו ראיות לשבירת מחסום דם מוח, סימנים לדחק חימצוני, סימנים לתגובות דלקתיות ולתגובות אוטואימיוניות, השפעות על מערכת הדם במוח ועוד
    התוצאות הראשונות פורסמו ב11/2015 - http://www.degruyter.com/view/j/reveh.2015.30.issue-4/reveh-2015-0027/re...
    על המחקר - http://norad4uh.blogspot.co.il/2015/11/blog-post_27.html מחקר נוסף שמצא סמנים ביולוגים וגנטיים לרגישות לקרינה ורגישים לכימיקלים בוצע על ידי צוות בין לאומי
    "Metabolic and Genetic Screening of Electromagnetic Hypersensitive Subjects as a Feasible Tool for Diagnostics and Intervention"
    http://www.hindawi.com/journals/mi/2014/924184/ רקע היסטורי על תופעות הרגישות לקרינה וסינדרום המיקרוגל
    ***********************************************
    סינדרום המיקרוגל הוא השם ההיסטורי של רגישות לקרינה. החל משנות ה50 של המאה העשרים תוארו במחקרים שונים תסמינים של רגישות לקרינה תחת השם הזה. המאמר הזה מביא את הרקע ההיסטורי ואת המחקרים והמאמרים ההיסטורים המתארים תסמינים וסינדרום זה.
    כותב המאמר קורא להכרה ברגישות לקרינה כמחלה.
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=26556835 מציע לכל מי שקורא את ה"מאמר" הזה לקחת את הדברים הכתובים בו יותר כמו אמונה ולא מדע מדויק חסר פניות.
    בנוסף יש לציין כי זו לא הפעם הראשונה שמאמרים בעלי אופי דומה נכתבים באתר זה.
    בברכה
    עמיר - ללא קרינה בשבילך.

  • טייס טוסטוס

    לא מדוייק

    המחקר של בלפום מראה סממנים ביולוגים אבל בהחלט אינו מוכיח שיש קשר בין הסממנים האלו וקרינה אלקטרומגנטית.