המחקרים החדשים ביותר:
מהנשמדע 28/12/2024

מה חדש?

• מוצא האספנות?
• זה לא הגיל, זו הביצה
• הפסטה הדקיקה בעולם
• לגעת בשמש ולהישאר בחיים
• טיפול מבוסס RNA לרעלת היריון

מוצא האספנות?

לפני כ-50-40 אלף שנים חיה קבוצת ניאנדרטלים במערה בצפון ספרד. חוקרים שחפרו את האתר מצאו, לצד עצמות וכלי אבן, גם 15 מאובנים של יצורים ימיים בני עשרות מיליוני שנים. לאחד מהם נגרם נזק כאשר שימש, ככל הנראה, כפטיש, אבל לא נעשה כל שימוש ב-14 האחרים. ריכוז כזה של מאובנים במערה מעיד על כך שהניאנדרטלים הביאו אותם לשם בכוונה – אך לשם מה? אפשר רק לשער.

למאובנים לא היה שימוש מעשי ככלים, וייתכן שהם היו משחקים לילדים – אנחנו יודעים שהיו במערה ילדים צעירים, משיני חלב שנמצאו בה. ייתכן גם שקרובי משפחתנו ראו במאובנים חפצים יפים ומעניינים ואספו אותם לשם האיסוף, ממש כמו שרבים מבני המין שלנו נוהגים לעשות. במקרה כזה, נראה שהניאנדרטלים היו מסוגלים לייחס ערך אסתטי לחפצים, ולא רק לשפוט אותם לפי מידת השימושיות שלהם. 

האוסף במערה, סיכמו החוקרים במאמר, עשוי להצביע על כך שקרובי משפחתנו הנכחדים עסקו באספנות, והיו מסוגלים למחשבה האבסטרקטית שעיסוק כזה דורש. למאמר המקורי (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).

פריטי אספנות? מאובנים של יצורים ימיים שונים שנמצאו במערה | מתוך Navazo Ruiz et al

ד"ר יונת אשחר

זה לא הגיל, זו הביצה

האלבטרוסית ויזדום (Wisdom), מהמין אלבטרוס לייסאן (Phoebastria immutabilis) היא העוף הזקן ביותר המוכר לאדם. ויזדום טובעה בשנת 1956 כשקיננה לראשונה באטול מידוויי שבאוקיינוס השקט, ומעריכים שכעת היא בת 74. אלבטרוסים הם עופות מונוגמיים, ואכן ויזדום קיננה במשך שישים שנה עם אותו בן זוג והם הפריחו יחד בהצלחה 35 צאצאים. בן זוגה לא נצפה כבר ארבע שנים, והחוקרים העריכו שהשנה היא כבר לא תטיל. אבל ויזדום לא מפסיקה להפתיע. בגילה המופלג היא מצאה לעצמה בן זוג חדש, שאפילו עונד עכשיו טבעת: טבעת זיהוי על רגלו, כמובן.

כמנהג האלבטרוסים, לאחר שבנתה קן והטילה בו ביצה, ויזדום עפה לים כדי לאכול. היא תישאר שם כשלושה שבועות, בזמן שבן זוגה ידגור על הביצה. כשתחזור היא תחלוק עם הזכר את מלאכת הדגירה ולאחר מכן גם את השמירה על הגוזל והאכלתו. הביולוג ג'ונתן פליסנר (Plissner), שאמון על ההגנה על עופות באטול, מראה אופטימיות ומעריך שוויזדום ובן זוגה יצליחו לשלוח אל הים גוזל אלבטרוס גם בעונה הנוכחית. לקריאה בהרחבה (באנגלית).

בגיל 74 ויזדום מצאה לעצמה בן זוג חדש, והטילה ביצה. ויזדום ובן זוגה מסתכלים בגאווה על הביצה | Dan Rapp/US Fishing And Wildlife Service

הפסטה הדקיקה בעולם

השיא העולמי ביצירת פסטה דקה נשבר. חוקרים מאנגליה יצרו אטריות בעובי של 370 ננומטר – כאלפית מהשיא הקודם. האטרייה הדקה נוצרה מתערובת של קמח לבן וחומצה פורמית בשיטת "הטווייה האלקטרונית", שבה משתמשים במתח חשמלי כדי להזריק תערובת דרך מחט דקה, ולרסס לאוויר סיבים דקיקים. 

"בדרך כלל כשרוצים לבשל עמילן משתמשים במים ובחום כדי לפרק את האריזה שלו", מסביר מנהל המחקר אדם קלנסי (Clancy). במקום חימום השתמשו החוקרים בחומצה פורמית, שמתירה ביעילות את סבך מולקולות העמילן שבקמח ומתנדפת מהר למדי במגע עם אוויר. "אנחנו כובשים את את הפסטה בחומצה במקום לבשל אותה", אמר.

במשטח שנוצר מהפסטה, המרווח בין הננו-סיבים צר מדי למעבר חיידקים, אך מאפשר למים להיכנס ולשמור על הלחות. בזכות התכונות האלה הוא יכול לשמש למוצרי חבישה מתכלים וידידותיים לסביבה. כנראה לא תפגשו את הפסטה הדקיקה על הצלחת בארוחת הערב, אך החוקרים מקווים שהטכנולוגיה תשמש בעתיד לפיתוחים נוספים. למאמר המקורי (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).

המרווח בין הננו-סיבים צר מדי למעבר חיידקים, אך מאפשר למים להיכנס ולשמור על הלחות. הפסטה הדקיקה בעובי 370 ננומטר, תמונה ממיקרוסקופ אלקטרונים | Beatrice Britton, Adam Clancy

מאי שדה

לגעת בשמש ולהישאר בחיים

החללית הלא-מאוישת "פרקר" שברה אתמול את השיא שהיא עצמה קבעה, של העצם המלאכותי שעובר הכי קרוב אל השמש, כשחלפה רק כ-6.1 מיליון קילומטרים מפני השטח שלה. בגלל הקירבה הרבה לשמש ומאפייני המשימה, התקשורת עם החללית תחודש רק ביום שישי, ואז נוכל לדעת אם היא שרדה את המעבר, בטמפרטורה של כ-1,000 מעלות צלזיוס, כשכל מכשיריה מתפקדים. בנאס"א החליטו על המעבר הקרוב לאחר שמגן החום שלה תפקד טוב מהצפוי במעברים קודמים. 

החללית האמריקאית שוגרה לפני כשש שנים, ומאז הקיפה את השמש 22 פעמים במסלולים אליפטיים שהלכו והתקרבו אליה. היא החללית הראשונה שנכנסה לאזור עטרת השמש, הקורונה, ומשימתה המדעית היא למדוד את תנועת החלקיקים, קרינה ושדות מגנטיים, כדי להבין טוב יותר תופעות כמו רוח השמש וסערות שמש. החללית גם שברה את שיא המהירות לעצם מלאכותי, ושעטה ליד השמש  במהירות של כ-690 אלף קמ"ש! לקריאה בהרחבה ולחדשות חלל נוספות. 

חלפה רק כ-6.1 מיליון קילומטרים מפני השטח של השמש. אילוסטרציה של החללית פרקר | Shutterstock, Artsiom P, NASA

איתי נבו

טיפול מבוסס RNA לרעלת היריון

רעלת היריון היא מחלה מסוכנת, שפוגעת בכארבעה אחוזים מהנשים ההרות בישראל. המחלה, שמביאה לעלייה בלחץ הדם של האם ופוגעת בזרימת הדם מהשליה לעובר, נובעת כנראה מהתפתחות לקויה של תאי השליה, ופגיעה בדפנות כלי הדם של האם. הטיפול העיקרי כיום הוא סיום כמה שיותר מהיר של ההיריון ולידה מוקדמת.

מחקר חדש על עכברות מציע כעת טיפול אחר למחלה, בטכנולוגיה דומה לזאת של חיסוני הקורונה. החוקרים ייצרו מולקולות RNA שליח ייעודיות ועטפו אותן במעטפת שומנית שנבחרה כך שתסייע להן לחדור לתאי השליה. בתוך הרקמה, ה-RNA מורה לתא לייצר חלבון בשם VEGF, החיוני להתפתחות כלי הדם ולתפקודם. החלבון זוהה בעבר כטיפול אפשרי לרעלת היריון, אך עד כה לא הצליחו להוביל אותו ביעילות לשליה. זריקה אחת הספיקה כדי להחזיר את לחץ הדם של העכברות לנורמה והוא נשאר תקין עד סוף ההיריון. הטיפול הרחיב את כלי הדם השלייתיים ואף הגדיל את משקל הצאצאים – סימן להיריון בריא. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).

זריקה אחת הספיקה כדי להחזיר את לחץ הדם של העכברות לנורמה. אישה בהיריון | Shutterstock, Look At You Photography

אלכס אברוטין