ביום כיפור צמים רק יום אחד, אבל מה קורה לאנשים שעושים את זה כדרך חיים? ממצאים מדעיים מגלים – דיאטות צום מבוקרות מועילות כנראה לבריאות ומפחיתות את הסיכון למחלות לב. והסכנות? גם בהן צריך להתחשב
יום כיפור עבר כבר מזמן, אך יש אנשים שעדיין צמים. הם עושים את זה באופן קבוע, לאורך חודשים ארוכים, בנימוקים בריאותיים. אך האם באמת בריא לעשות דיאטות שכוללות צום? בואו נכיר את האנשים שצמים כל השנה ונבין מה זה עושה להם.
ראשית יש להסביר את ההבדל בין צום פשוט לבין הרעבה של ממש. אצל בני אדם צום מוגדר כהימנעות מוחלטת או צריכה מזערית של מזון ומשקאות (פחות מ-200 קילו-קלוריות ליום) במשך תקופה של 12 שעות עד שלושה שבועות. הרעבה, לעומת זאת, היא מחסור תזונתי מתמשך שעלול להוביל להתפרקות רקמות הגוף ואפילו למוות.
אחרי 24-12 שעות מתחילת הצום רואים ירידה ברמות הסוכר בדם, שמלווה בירידה בגליקוגן – החומר שמשמש לאגירת סוכר בתאי הכבד. בשלב הזה הגוף עובר לנצל גם גלוקוז שנאגר במקומות אחרים בגוך ומתחיל להפיק אנרגיה גם מגופי קטון, שהם מולקולות שמקורן בפירוק שומן, ומחומצות שומן חופשיות.
כיום ידוע שהמעבר לניצול השומנים לצורך יצירת גופי קטון גורם לשינויים במסלולים מטבוליים ובתהליכים תאיים מסוימים, וכך מגביר למשל את עמידות הגוף לתנאי לחץ (עקה). זה כנראה הבסיס להשפעות הבריאותיות המיטיבות המיוחסות לדיאטות שכוללות צום. התגובה התאית המשופרת ללחץ עשויה לשפר את יכולת ההתמודדות עם מחלות כגון סרטן ואלצהיימר.
הצורה העיקרית של דיאטת צום שנהוגה כיום היא שיטת "ההגבלה הקלורית", שבה מפחיתים את צריכת הקלוריות היומית ל-85-60 אחוז מהצריכה הקלורית המומלצת. השיטה הזאת אכן יעילה להורדת משקל, אך קשה מאוד להתמיד בה. כתחליף הוצעה שיטת ה"צום לסירוגין", שהמשתמשים בה עוברים לסירוגין בין יום של אכילה רגילה ליום של צום שבו הם לא אוכלים כלל או אוכלים מעט מאוד. יש כמובן וריאציות על הנושא, כמו מחזורים של 4-2 ימי צום ו-4-2 ימי אכילה.
ההשפעות הבריאותיות של דיאטת צום
האם דיאטות הצום אכן יעילות? ואם כן, האם הן בריאות? התשובות לכך מעורבות.
במחקרים שנעשו בעיקר על עכברים וחולדות אכן נמצאו השפעות מיטיבות רבות לדיאטות צום. ביניהן ניתן למנות את הארכת תוחלת החיים, שיפור יכולת החשיבה והפחתת הסיכון למחלות לב, סוכרת, סרטן, אלצהיימר ופרקינסון. אולם אצל בני אדם התמונה מורכבת יותר. קשה לקבוע מסקנות חד משמעיות על המשמעות הבריאותית של הדיאטות האלה עבורנו, פשוט כי אין מספיק מחקרים קליניים מבוקרים עליהם. ולא פחות חשוב – אין מספיק נתונים מחקריים אמינים על הבטיחות של הדיאטות הללו.
כאסטרטגיה להורדה במשקל, מחקרי סקירה מצאו שדיאטת "צום לסירוגין" לתקופה של 12-8 שבועות אכן הובילה לירידה מתונה במשקל. הדיאטה נחשבת יעילה, כי נמצא שרוב המשקל שירד מקורו במסת השומן ואילו המסה "הרזה" (למשל מסת שריר) נשמרה יפה.
מבחינת ההשפעות המיטיבות, נמצא שאצל בני אדם דיאטת צום מפחיתה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. בנוגע לסוכרת, לעומת זאת, התוצאות פחות חד-משמעיות, אך בחלק מהמחקרים אכן נמצאו השפעות מיטיבות של הדיאטה על מדדים שקשורים למחלה. גם מחקרים אפידמיולוגיים (בדיקות סקר של תפוצת מחלות באוכלוסייה) שנעשו על קבוצות אתניות שנוהגות לצום יום בחודש מעלים שצום בכמות מחושבת וזהירה עשוי להועיל לבריאות.
עם זאת, חשוב לציין שלצום עלולות להיות גם השפעות מזיקות אם הוא תדיר מדי וארוך מדי. בין התופעות אפשר להזכיר כאבי ראש, התעלפויות, חולשה, התייבשות וכאבי רעב. צום קיצוני מדי עלול לגרום גם לתת-תזונה, הפרעות אכילה, נטייה מוגברת לזיהומים ונזק לאיברים פנימיים.
דיאטות לא מאוזנות של צום לסירוגין עלולות להשפיע לרעה גם על מערכות כמו השעון הביולוגי, מערכת הבלוטות ומערכת העיכול, שמושפעות מהרגלי האכילה. לכן מומלץ למי שמבקש לעשות דיאטה כזאת להיות בניטור צמוד של רופא או דיאטנית קלינית במהלך 6-4 השבועות הראשונים של הצום החלקי. דרוש עדיין מחקר נוסף על בני אדם כדי להבין מה כמות הצום שנחשבת כמועילה ומה האיזון הרצוי בין ההשפעות המיטיבות לבין הנזק שעלול להיגרם מצריכה קלורית לא מספקת.
בת חן וולף, דיאטנית קלינית מוסמכת
דוקטורנטית, המחלקה למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.
הכתבה היא חלק ממדור "יש מקום לספק" העוסק בכשלים בעיסוק התקשורתי בסוגיות מדעיות. אין לראות בה כל הבעת עמדה לגבי הנושא שבו המאמר המקורי עוסק, אלא רק על אופן העיסוק שלו במדע.
