פחיות משקה מכילות פחמן דו חמצני בלחץ בתוך המשקה; הלחץ גורם לגז ל"התמוסס" לתוך הנוזל.
ברגע שהפחית נפתחת הלחץ משתחרר ויחד איתו הגז מהמשקה. שחרור הגז לוקח זמן מה אך בסופו של דבר המשקה יישאר ללא הגז שהיה כלוא בו.
הסיבה לכך שלא כל הגז משתחרר מייד היא מתח הפנים של הנוזל, שבעצם מבטא את האנרגיה הנדרשת על מנת להפריד את מולקולות הנוזל זו מזו וליצור בועת גז. האנרגיה הנדרשת ליצירת בועת גז גבוהה הרבה יותר מהאנרגיה הדרושה להגדלה של בועת גז קיימת.
בועות גז בתוך נוזל, התמונה לקוחה מויקיפדיה.
הסיבה היא שבלחץ נתון נפח הבועה הוא יחסי למספר מולקולות הגז שהיא מכילה אך שטח הפנים של הבועה יחסי למספר המולקולות רק בחזקת 2/3.
אם הפחית מנוערת נוצרים מערבולות ובועות קטנות רבות.
כעת האנרגיה הנצרכת לשחרור הגז נמוכה הרבה יותר (עיקר האנרגיה דרוש ליצירת הבועה ולא לגדילתה, זוכרים?). דבר זה מחיש את בריחת הגז מתוך הנוזל עם פתיחת הפחית.
מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
