התכלותם של חומרים, בהקשר הכימי או המיקרוביולוגי של המילה (ולא בהקשר של "נגמר החומר") הינה תוצאה של תהליכים כימיים. החומרים מתפרקים לחומרי הגלם שלהם, ו/או ליסודות המרכיבים אותם, או הופכים לחומרים אחרים.
אנו מתייחסים לחומר כמתכלה, אם מתכלה הוא בצורה טבעית, בזמן סביר, וכאשר כל תוצריו הם חומרים המשתלבים בטבע.
קל יותר אולי לענות על דרך השלילה- חומר שאינו מתכלה יכול להיות חומר שאינו מגיב לתהליכים כימיים (חומר אינרטי, "אדיש"), או חומר שהוא עצמו או שתוצרי התפרקותו מזהם/מים את הסביבה, או שתהליכי ההתכלות שלו הם מאוד איטיים. החומרים הבלתי-מתכלים מצטברים ויכולים לפגוע בטבע ובסביבה .
חומרים בלתי-מתכלים, התמונה לקוחה מויקיפדיה.
ההתכלות יכולה להיות עצמית, או כתוצאה מפעילות מיקרוביולוגית, מפעילות כימית, מהמסה, מאור (פוטוכימית) נראה או על-סגול (אולטרא-סגול) ועוד.
מאת: ד"ר לירן שמשי
המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
