למה משקה דיאטטי עלול דווקא להשמין?

כיום מוכח מעבר לכל ספק שמשקאות ממותקים בסוכר גורמים להשמנה ולסוכרת מסוג 2, ולכן רבים עושים מאמץ לעבור לממתיקים מלאכותיים, שנחשבים מזיקים פחות. אולם בשנים האחרונות מצטברות עוד ועוד עדויות מחקריות על כך שגם הם גורמים להתפתחות התסמונת המטבולית (אוסף תסמינים שמעלים את הסיכון לסוכרת), עמידות לאינסולין ופגיעה בפרופיל השומנים בדם.

מתעוררת אם כן השאלה איך בדיוק הממתיקים המלאכותיים גורמים דווקא להשמנה ולא לאיבוד משקל וליתרונות הבריאותיים האחרים שהבטיחו לנו. חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד פרסמו מחקר הטוען כי האשם טמון באספרטם, אחד מהממתיקים המלאכותיים הנפוצים ביותר, וכי הוא פועל דרך עיכוב של אנזים הידוע כנוגד השמנה.

כבר כמה וכמה שנים ידוע כי אספרטם מעלה את הסיכון לסוכרת מסוג 2 ולתסמונת המטבולית, אולם המנגנון המדויק של התופעה לא נבדק לעומק. החוקרים טוענים שהקשר בין אספרטם לתסמונת המטבולית עובר דרך האנזים אלקליין פוספטאז המצוי במעי הדק.

דרך החיידקים

בשנת 2013 פרסמה אותה קבוצה מחקר שהראה כי האנזים הזה מסוגל למנוע את התפתחות התסמונת המטבולית בעכברים שניזונו מדיאטה עתירת שומן, בכך שהוא משפיע על רעלנים שחיידקי המעי מפרישים בתגובה למזון זה. אספרטם מתפרק במעיים לחומצה אספרטית, מתנול ופנילאלנין, שהוא מעכב ידוע של אלקליין פוספטאז.

החוקרים בדקו את הקשר בין אספרטם, אלקליין פוספטאז והשמנה בארבע קבוצות של עכברים: שתי קבוצות קיבלו דיאטה עתירת שומן ושתי האחרות ניזונו מדיאטה רגילה. בנוסף, בכל סוג של דיאטה קבוצה אחת קיבלה מים רגילים והשנייה מים ממותקים באספרטם. העכברים שתו כמויות אספטרם השקולות לשתיית 1.9 ו-3.4 פחיות שתייה קלה (330 מ"ל) עבור אדם.

תוצאות המחקר היו מעניינות. הקבוצה שאכלה מזון שומני ושתתה אספרטם הראתה עלייה גדולה יותר במשקל מהקבוצה שאכלה מזון שומני ושתתה מים. בנוסף, רמות הגלוקוז לאחר צום (מדד להתפתחות סוכרת) היו גבוהות יותר אצל עכברים שאכלו מזון שומני ושתו אספרטם.

המחקר מצא שהאספרטם מעכב את פעילות האלקליין פוספטאז, וכך משפיע על חיידקי המעי. האנזים מעורב בהבטחת גדילה תקינה של חיידקי המעי, חסימת ההיווצרות של חומרים דלקתיים שמקורם בחיידקים אלו וחיזוק התפקוד של מחסום המעי. ואכן החוקרים מצאו בשתי קבוצות הדיאטה ששתו אספרטם רמות גבוהות יותר של סמן ביולוגי שמעיד על דלקת כרונית ברמה נמוכה. ידוע כי דלקת כזאת, שנגרמת מספיגת חומרים הנמצאים במזון או מופרשים על ידי חיידקי המעי בתגובה למזון שומני, קשורה להתפתחות התסמונת המטבולית.

צריכת ממתיקים מלאכותיים גרמה אם כך לשינוי בהרכב חיידקי המעי, אך המנגנון שגורם לכך עדיין לא היה ידוע עד כה. החוקרים מהארוורד מציעים שהחוליה החסרה היא האספרטם, שמעורר כאמור מערכת של תהליכים דלקתיים כרוניים במעיים.

ממצאי המחקר חידדו את התוצאות של מחקרים קודמים שהראו כי צריכה מוגברת של ממתיקים מלאכותיים, ובעיקר אספרטם, משפיעה לרעה על אוכלוסיית חיידקי המעי וכך גורמת לשינויים מטבוליים שליליים. נמצא למשל שצריכה של אספרטם ואצסולפם-K פגעה במגוון של חיידקי המעי.

סכרין וסוכרת

במחקר של ערן אלינב וערן סגל ממכון ויצמן למדע, נמצא כי צריכה של ממתיקים מלאכותיים מסחריים (בעיקר סכרין) גורמת להתפתחות של אי-סבילות לגלוקוז (צעד ראשון בהתפתחות סוכרת מסוג 2). זאת עקב שינויים שמתרחשים בהרכב ובפעילות של אוכלוסיית חיידקי המעי בעקבות החשיפה לממתיקים המלאכותיים.

בנוסף מצאו החוקרים קשר חיובי בין צריכת ממתיקים מלאכותיים לבין מדדים שונים הקשורים לתסמונת המטבולית כגון עלייה במשקל, רמה גבוהה של סוכר לאחר צום וכן רמות גבוהות של המוגלובין מסוכרר (כולם מדדים להשמנה וסוכרת מסוג 2). מהמחקר עולה שיש אנשים הרגישים מאוד לסכרין ואפילו חשיפה של שבוע לממתיק המלאכותי גרמה אצלם לפגיעה במאזן הגלוקוז בדם, ויש כאלה שאינם רגישים.

החוקרים משערים כי המִתאם בין השינויים המטבוליים והשינויים באוכלוסיית חיידקי המעי בעקבות אכילת הממתיקים המלאכותיים קשור לכך שאוכלוסיית החיידקים נוטה לכיוון מינים הקשורים לסוכרת מסוג 2. אצל חיידקים אלה מוגברים מסלולים מטבוליים הקשורים להשמנה ולסוכרת בבני אדם. 

עבור חולי סוכרת, נכון להיום לא קיימים די נתונים כדי לקבוע אם ממתיקים מלאכותיים מסייעים להם או מזיקים. אך יש עדויות שצריכה של ממתיקים כאלה עלולה לא פעם להוביל דווקא להשמנה ולהתפתחות סוכרת מסוג 2, לא רק בשל המנגנון המתואר פה, אלא גם מפני שאנשים נוטים לאכול יותר קלוריות אחרי שתיית משקה דיאט. כמו כן ברור שמשקאות מתוקים מכל סוג הראו קשר חיובי עם הסיכון לחלות בסוכרת, גם אם השתמשו בממתיקים מלאכותיים ולא בסוכר. עוד משהו לחשוב עליו בפעם הבאה שתתלבטו בין דיאט קולה למים.