פעפוע להשוואת ריכוזים הוא אחד התהליכים הפשוטים בטבע – ובין החשובים שבהם

דיפוזיה היא התופעה שבה חלקיקי חומר כמו מולקולות ואטומים נעים מאזור שהריכוז שלהם בו גבוה לאזורים עם ריכוז נמוך יותר. בעברית קוראים לזה פעפוע.

לפני שנבין קצת יותר לעומק את הדיפוזיה, לפעמים תמונה אחת שווה אלף מילים. למטה תוכלו לראות איך צבען (פיגמנט) סגול מפעפע בצנצנת מים. בהתחלה כל המולקולות הסגולות מרוכזות בטיפה אחת קטנה ואילו הריכוז שלהן בשאר הכוס אפסי. הן מתפשטות בהדרגה בכל נפח הנוזל, עד שבסופו של דבר הנוזל כולו סגול וריכוז מולקולות הצבע שווה בכל התמיסה.

כך נראית דיפוזיה: התפשטות של צבען סגול בתוך כוס מים | מקור: BruceBlaus, ויקיפדיה
כך נראית דיפוזיה: התפשטות של צבען סגול בתוך כוס מים | מקור: BruceBlaus, ויקיפדיה

הבסיס לפעפוע הוא התנועה האקראית והספונטנית של מולקולות הצבען הסגול, שנקראת תנועה בראונית. התנועה היא תמידית ואקראית, כך שהמולקולות נעות לכל הכיוונים ומתנגשות במולקולות אחרות ובדפנות הכוס. כך מולקולות המים ומולקולות הפיגמנט הסגול מתערבבות בהדרגה. אם יינתן להן די זמן, הערבוב יהיה מושלם ומולקולות הצבען יפוזרו באופן שווה בכל נפח הכוס.

לפי חוק פיק (Fick), שניסח הרופא הגרמני אדולף פיק ב-1855, ככל שהפרש הריכוזים בין אזור אחד לשני גדול יותר, יותר חלקיקים ינועו מהאזור עם הריכוז הגבוה לאזור עם הריכוז הנמוך. נוסף על הפרש הריכוזים, קצב הדיפוזיה מושפע גם מגורמים נוספים כמו טמפרטורת הכלי, המרחק בין המולקולות וגודלן.

קל לנו לדמיין דיפוזיה במצב צבירה גזי או נוזלי, משום שאנחנו רגילים לראות עשן מתפזר באוויר הפתוח או שקיק תה שצובע את המים בכתום. אבל פעפוע קיים גם בחומרים מוצקים. התהליך הזה אומנם איטי בהרבה מזה שאנו רואים בנוזלים ובגזים, אבל לאורך זמן הוא יכול להיות משמעותי מאוד ולשנות את תכונות המוצק. כך קורה למשל בהכנת סוגים מסוימים של פלדה.

אף שמדובר לכאורה בתהליך פשוט ולא משמעותי, הטבע משתמש בלי הרף בהשוואת ריכוזים בפעפוע כדי להזין תאים בחמצן וסוכרים ולפנות מהם פסולת. אפילו המולקולה שמעניקה לתא אנרגיה, מולקולת ה-ATP, מיוצרת במיטוכונדריה בשיטה שמנצלת את חוקי הדיפוזיה.

מהי דיפוזיה? צפו בסרטון המסביר את התופעה (עם כתוביות בעברית):

5 תגובות

  • נירה

    הסרטון האינטראקטיבי בהפעלה 2

    נראה כי נפלה טעות בשאלה 7 בסרטון האינטראקטיבי בהפעלה 2, הדיפוזיה תהיה מהירה יותר בכלי שמחובר לצינור ובו ריק ולכן התשובה היא מסיח 1 ולא 4.

  • אהרן ברדה

    שלום רב

    שלום רב
    אם יורשה שתי שאלות -
    א. האם ידוע למה יש שאיפה לחומרים השונים להתפזר ולהשתוות בריכוזם בכל המקום בו הם נמצאים והאם צריך שלמקום בעל הריכוז הנמוך או החסר לחלוטין תהיה איזו זיקה מיוחדת מחמת איזה קשר ושיתוף פוטנציאלי לחומר השואף? ב. אודה אם תוכל להסביר לי תהליך הימשכות שמן שבכלי למעלה אל הפתילה היוצאת מן הכלי והאם יש הבדל בכח ההמשכות של בשמן למעלה בין אם השמן למטה מרובה או מועט וכן אם השמן בכל צר טגבוה או נמוך ורחב.
    בברכה.
    אהרן.

  • אהרן ברדה

    תיקון מילים מן ההודעה הקודמת.

    תיקון מילים מן ההודעה הקודמת.
    .. וכן אם השמן בכלי צר וגבוה או רחב ונמוך...

  • קרן

    שאלה לד"ר אוקסנברג

    בעברית יש הרבה מילים או מושגים שחסרים לי.
    הבנה, היא תהליך הדרגתי שלעניות דעתי יש לה רבדים שונים.
    אני יכולה להבין משהו ברובד X ואח"כ ברובד Y עמוק יותר.
    האם ניתן לומר שיש "הבנה דיפוזית" ביחס להגדרה שלך?
    תודה רבה!

  • דני

    נראה לי שזו יותר שאלה לאקדמיה

    נראה לי שזו יותר שאלה לאקדמיה ללשון.... אבל אני לא חושב שאפשר להגיד שיש "הבנה דיפוזית": דיפוזיה שואפת להגיע לשווי משקל, ז"א שכשמחברים בצינור כלי עם חומר מסוים וכלי עם אויר (כמו בסרטון) החומר יזרום עד שריכוזו יהיה שווה בשני הכלים. אני לא חושב שאפשר להקביל את זה להבנה, כי אין הקבלה למצב שווי המשקל שאליו שואפת הדיפוזיה.