הם להיט במסיבות ויכולים לשדרג איפור ותחפושות. אבל למה, הו למה, הם חייבים להידבק לכל דבר ולא לרדת לעולם?

יודעים מדוע קשה כל כך קשה להסיר נצנצים? אם עניתם בחיוב, אתם יודעים הרבה – שכן ככל הידוע לנו לא נעשה מעולם מחקר מדעי שיטתי בנושא המטריד הזה. בהיעדרו קשה לציין הסבר מסוים ולהצביע עליו בוודאות בתור התשובה הנכונה. עם זאת, ניתוח בסיסי של הבעיה מאפשר להציע כמה גורמים מתקבלים על הדעת שיכולים להסביר אותה.

נצנצים הם חומר קישוט שמורכב מחלקיקים פלסטיק קטנטנים הכלולים בחלק מסוגי האיפור או משמשים חומר יצירה. החלקיקים עשויים מפוליאתילן טרפתאלט, או בקצרה PET, אותו חומר שממנו מייצרים בקבוקי שתייה קלה וסיבים סינתטיים רבים. שבבי הפלסטיק הזעירים מצופים בשכבה דקה של צבע ומתכת כדי ליצור את האפקט הנוצץ המוכר. השבבים משווקים בגדלים שונים -  הקטנים יכולים להיות פחות מעשירית המילימטר.

הסיבה העיקרית לכך שנצנצים נדבקים בעקשנות לעור, לשיער, או למשטחים אחרים היא גודלם הקטן. ככל שגוף קטן יותר, כך גדל היחס בין שטח הפנים שלו לנפח שלו. מאחר שהאחיזה העיקשת נובעת מהדבקה של פני שטח החלקיק למשטח, ככל שפני השטח גדולים יותר יחסית למשקל, הגוף ייאחז חזק יותר. דוגמה לכך היא יכולת הטיפוס של חרקים, שמצליחים להיצמד לקירות חלקים בין השאר בזכות גודלם הזעיר. מחקרים הראו כי היכולת הזאת ייחודית לגופים קלי משקל, כך שלא מציאותי לחשוב שאדם שיקבל תכונות של חרק או עכביש, כמו ספיידרמן, יוכל לטפס באותה קלות.

כוחות ון-דר-וולס מחזיקים אותה, וגם משקלה הקל לא מזיק. שממית על משטח אנכי חלק | צילום: Science Photo Library
כוחות ון-דר-וולס מחזיקים אותה, וגם משקלה הקל לא מזיק. שממית על משטח אנכי חלק | צילום: Science Photo Library

גוף קטן, כוחות גדולים

ברור אם כן שלגודל יש חשיבות בהדבקה, אך יש לבחון אילו כוחות יגרמו לחלקיקים להידבק מלכתחילה. אפשרות מובילה היא שמדובר בכוחות אלקטרוסטטיים, או חשמל סטטי. כשחלקיקים מתחככים זה בזה או במשטח, הם מעבירים מטען חשמלי. מאחר שהנצנצים עשויים פלסטיק, שהוא חומר מבודד, המטען לא יכול לנוע בקלות ולהיפרק, וכך המטען החשמלי נצבר בתוך הנצנצים. אומנם בדרך כלל זה מטען קטן, אך הכוח האלקטרוסטטי הוא כוח חזק במיוחד, במיוחד יחסית לגודל הזעיר שבו מדובר, כך שהוא עשוי לייצר אחיזה חזקה במשטח.

כוח נוסף שעשוי להיות דומיננטי באפקט ההיצמדות של הנצנצים הוא הכוח הקפילרי, שמוכר גם כנימיות. הכוח הזה נוצר בגלל מתח הפנים של נוזלים, למשל מים, וגורם להם לטפס במעלה צינורית דקה, למשל. מאחר שהעור האנושי לח, ומאחר שהנצנצים מגיעים לא פעם בסביבה נוזלית כמו של חומרי איפור, כמויות זעירות של נוזל נכלאות בין הנצנץ למשטח והנימיות מחזיקה אותו היטב.

עוד גורם משמעותי הם כוחות ון-דר-וולס. מדובר בכוחות שנוצרים בין מולקולות שהמטען החשמלי שלהן מפוזר בצורה אחידה, כך שאין להן קיטוב חשמלי קבוע. במקום זאת יכול להיווצר בהם קיטוב באופן ספונטני, כלומר מטען חשמלי חיובי או שלילי שנמשך למטען המנוגד של מולקולה הסמוכה. כוחות ון-דר-וולס משחקים תפקיד חשוב באחיזתה האיתנה של השממית בקיר, כמו גם בנייר דבק. כוחות ון-דר-וולס שנוצרים בין מולקולות הפלסטיק של הנצנצים עשויים ליצור קשרים חזקים מספיק כדי להצמיד היטב את החלקיקים העדינים למשטח.

נצנצים לזיהוי פלילי

עד כה הסברנו איך הנצנצים עשויים להידבק למשטח, אך גם האופן שבו אנו מנסים להסירם קובע כמה נתקשה. האמצעי הנגיש ביותר לניקיון הוא מים, אך שטיפה לא תועיל במיוחד בסילוק החלקיקים משום שהם אינם מסיסים בקלות במים, בניגוד לחלקיקי האבק הרגילים שאנחנו שוטפים מדי יום. גודלם הזעיר גם לא מאפשר לאחוז בהם ולהסירם ביעילות בצורה מכנית, כך שנחוץ שפשוף אגרסיבי וסביר להניח שגם הוא יותיר לא מעט חלקיקים דבוקים אלינו.

דבקותם העקשנית של נצנצים מסייעת במקום בלתי-צפוי – פענוח פשעים. מכיוון שכל כך קשה להסיר אותם, והיות שיש בשוק מגוון עצום של סוגים, אנשי הזיהוי הפלילי במשטרה יכולים לזהות תוקפים על סמך ניתוח של נצנצים שנדבקו אל גופם או בגדיהם מקורבנות תקיפה או מזירת פשע.

נצנצים, אם כן, הם חומר קישוט נפוץ שנועד להידבק בקלות ואכן ממלא את תפקידו נאמנה. עם זאת, בשל גודלם הזעיר הם יידבקו בעקשנות לרוב המשטחים שיבואו איתם במגע, והסרתם היא מלאכה מאתגרת. כשאתם מקשטים משהו בנצנצים, כדאי לנקוט אמצעי זהירות, והיו מוכנים למאבק כמעט אבוד אם הם נדבקים לעורכם.