הוא מתוק, טעים וכמעט כולם אוהבים אותו. אבל האם הוא אכן עוזר להתרכז ולהצליח יותר במבחנים?

השוקולד משווק בשלל צורות וטעמים והוא כנראה הממתק האהוב ביותר בעולם. לא פעם מזהירים אותנו שהוא משמין ומזיק לשיניים, אבל במקביל מקובל לחשוב שהוא גם עוזר לנו להצליח במבחנים ולהוציא ציונים טובים. האם באמת יש לשוקולד השפעה חיובית על יכולת החשיבה, או שמא מדובר באגדה בלבד?

השוקולד מכיל חומרים רבים שמשפיעים על גופנו, ביניהם חומר ממשפחת הפלבונואידים שנקרא פלבנול. הפלבנול פועל כנוגד-חמצון,  ויש גם עדויות שהוא מסייע להגן על תאי עצב במוח. מכאן גם נובעת המחשבה שהוא יכול לשפר תפקוד מוחי.

חשיבה משופרת

באחד המחקרים הראשונים שבדקו השפעה של שוקולד על תפקוד מוחי התבקשו הנבדקים להבחין בין תנועה באנגלית (vowel) לעיצור, או בין מספר זוגי לאי זוגי. 16 נבדקים בוגרים בני פחות מ- 30 ביצעו את המשימה תחת ההשפעה של קקאו עשיר בפלבנול במינון נמוך (13 מ"ג ליום, כמות ששקולה בקירוב לחמישית חפיסת שוקולד חלב של 100 ג') או גבוה (172 מ"ג ליום, כלומר כשתי חפיסות וחצי) במשך חמישה ימים ימים לפני ביצוע המטלה. במהלך ביצוע המטלה הם עברו סריקה מוחית באמצעות מכשיר דימות fMRI.

התברר שמינונים גבוהים של פלבנול אמנם העלו את רמת הפעילות המוחית באזורים הקשורים לקשב ולריכוז והגבירו את זרימת הדם למוח לעומת מינונים נמוכים, אולם לא התבטאו בהבדלים כלשהו בביצוע המשימה בפועל. מסקנת החוקרים הייתה שנדרשים מחקרים נוספים, בין השאר על אנשים מבוגרים יותר שתפקודם השכלי עלול להיות לקוי. ייתכן גם שהמינון שניתן לנבדקים היה נמוך מדי.

לאחר המחקר הזה נעשו עוד שלושה מחקרים מבוקרים ואקראיים על אנשים צעירים ובריאים (בגיל 18 – 40), שצרכו מינונים גבוהים יותר של פלבנול (או שוקולד שהכיל מינון דומה) באופן חד פעמי: הראשון, מ-2010, בדק מינונים של חצי גרם ושל גרם אחד שניתנו בתוך משקה; השני, מ-2011, בדק מינון של 720 מ"ג שניתן לנבדקים בשוקולד;  והשלישי, מ-2015, בדק מינון של 250 מ"ג שניתן בטבליה, מול טבליית פלצבו. שלושת המחקרים הראו שיפור מובהק בשלל מבחנים של תפקודי חשיבה.

ב-2012 נערך באיטליה מחקר על נבדקים מבוגרים שסבלו מליקויים קלים בכישורי החשיבה. 90 נבדקים צרכו מדי יום במשך שמונה שבועות משקה שהכיל רמה גבוהה (כ-1 ג'), בינונית (כחצי גרם) ונמוכה (45 מ"ג) של פלבנולים שנמצאים בקקאו. מינון בינוני ומעלה אכן שיפר את התפקוד המוחי. במקביל עלתה גם הרגישות של המטופלים לאינסולין. הממצא עשוי להיות קשור לשיפור החשיבתי, משום שבעבר נמצא שתרופה שמעלה את הרגישות לאינסולין משפרת גם את תפקודי החשיבה, וייתכן שהפלבנול פועל בצורה דומה. תוצאות דומות נמצאו ב-2015 במחקר על אנשים ללא בעיות ידועות בתפקודם המוחי.

לא בטוח שהשוקולד אכן משפר את התפקוד השכלי, אבל נראה שלא יזיקו כמה קוביות לפני מבחן | צילום: Shutterstock
לא בטוח שהשוקולד אכן משפר את התפקוד השכלי, אבל נראה שלא יזיקו כמה קוביות לפני מבחן | צילום: Shutterstock

מחקרים על צרכני שוקולד

לצד המחקרים המבוקרים האקראיים, שבהם החוקרים שולטים בכמויות השוקולד שצרכו הנבדקים, קיימים גם מחקרי אוכלוסיות – כלומר, תצפיות שמחפשות קשר בין תופעות במציאות הלא מבוקרת. מחקרים כאלה את תדירות צריכת השוקולד שעליה מדווחים הנשאלים, ומחפשים קשר בינה לבין תפקודם השכלי.

בשנת 2009 נערך בנורבגיה מחקר כזה על 2,031 אנשים מבוגרים בני 74-70, שחלקם צרכו מאכלים אחרים שעשירים בפלבונואידים כמו יין ותה לצד שוקולד. מחקר נוסף נעשה ב-2016 על 968 נבדקים בארצות הברית בגילאי 98-23. הפעם, נוסף על התפקוד השכלי, נאספו נתונים גם על גורמי סיכון למחלת לב. בשני המחקרים, הביצועים השכליים של מי שצרכו שוקולד לפחות פעם בשבוע היו טובים יותר מאלה שאכלו שוקולד בתדירות נמוכה יותר. עם זאת, התפקוד של צרכני יין ותה עלה על זה של צרכני השוקולד, אולי משום ששוקולד מעלה גם רמות כולסטרול.

באופן מפתיע גם שיעור הסובלים מסוכרת בין צרכני השוקולד היה נמוך יותר בשני המחקרים לעומת אלה שצרכו מעט שוקולד או נמנעו ממנו לגמרי. במחקר השני, רמות הגלוקוז בדם אצל צרכני שוקולד היו נמוכות יותר, וכך גם שיעור הסובלים מיתר לחץ דם. לעומת זאת, רמות הכולסטרול היו גבוהות יותר. השינויים בתפקוד השכלי עמדו בעינם גם לאחר תיקון הטיות שנובעות מהבדלים בתזונה, באורח חיים ובמדדים תפקודיים של מערכת הלב וכלי הדם.

מסקנות זהירוֹת

ממחקרי האוכלוסיות נראה שצריכת שוקולד לאורך זמן מיטיבה את התפקוד השכלי, והמחקרים המבוקרים רומזים שהפלבנול קשור לכך. עם זאת, יש להתייחס למחקרים האוכלוסיות בזהירות רבה, למרות היקפם הגדול יחסית. ראשית, החוקרים אינם יודעים כמה שוקולד האנשים אכלו פרט למה שדיווחו בעצמם – דיווח שעלול להיות לא מדויק. שנית, קשה לדעת מהמחקרים הללו אם צריכת שוקולד עוזרת גם לאנשים צעירים במלוא אונם השכלי.

המחקרים המבוקרים הראו שיפור גם אצל צעירים שצרכו פלבנול באופן חד-פעמי, אולם מדובר במחקרים קטנים שקשה להסיק מהם מסקנות גורפות. יידרשו מחקרים נוספים עם הרבה יותר נבדקים כדי לקבוע מהו המינון האופטימלי של פלבנול, וכמובן יהיה צריך לתרגם את זה להמלצה על סוג השוקולד הספציפי והכמות שיש לצרוך ממנו. בשל ההשפעות הבריאותיות השליליות של שוקולד שנמצאו במחקרי האוכלוסיות – למשל עלייה ברמת הכולסטרול – יהיה צריך גם לאזן בין התועלת של שוקולד לבין הנזק שלו.

עד שנדע בוודאות ששוקולד אכן משפר את התפקוד השכלי, נראה שלא יזיק לאכול כמה קוביות שוקולד לפני מבחן, ולו כדי לשפר את מצב הרוח ואת הערנות.

תודה לעֹמר גוּרי, תלמידת הכתה הארצית למדעי במוח במכון דוידסון
על היוזמה והרעיון לכתבה. היכנסו לבלוג של עֹמר

2 תגובות

  • אנונימי

    הגיוני!

  • אלון

    יפה!

    אבל ברור שאחוז חולי הסוכרת נמוך בין אוכלי השוקולד (בכל זאת אסור להם לאכול שוקולד)