פסולת של מוצרי פלסטיק יוצרת נטל הולך וגובר על הסביבה, אבל גם למיחזור יש השלכות סביבתיות, ולא תמיד הוא משתלם כלכלית. אז מה עדיף? למחזר? להטמין? לשרוף?

אנו מוקפים במגוון רב של מוצרים עשויים פלסטיק – צג המחשב, הטלפון הנייד ואפילו חלק מהבגדים שאנו לובשים. פלסטיק הוא שם כולל לחומרים סינתטיים המיוצרים מנפט גולמי ומשמשים למגוון צרכים, ממוצרים לשימוש לטווח ארוך כמו רהיטים ומכשירי חשמל ועד מוצרים לשימוש חד פעמי כמו אריזות או כלי אוכל.

לפלסטיק יש יתרונות רבים: הוא קל, עמיד, זול וניתן לעיבוד לצורות ולשימושים רבים. אך לצד הנוחות שבשימוש במוצרי פלסטיק, עולות סוגיות סביבתיות רבות. ייצור הפלסטיק מתבסס על נפט גולמי: כארבעה אחוזים מהתפוקה השנתית העולמית של נפט גולמי מעובדים לפלסטיק ועוד כארבעה אחוזים נחוצים לתהליך הייצור עצמו, למשל דלק וחשמל להפעלת המכונות. בנוסף, מוצרי פלסטיק שיוצאים ממעגל השימוש פעמים רבות מוצאים את דרכם לטבע וגורמים לזיהום ולהפרה של האיזון במערכות אקולוגיות. מאחר שפירוק טבעי של פלסטיק לוקח עשרות ואף מאות שנים, מצטברת פסולת רבה, ויש צורך למצוא דרכים יעילות וכדאיות כלכלית למיחזור פלסטיק.

כדאי לציין כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פסולת הפלסטיק היא לצמצם את השימוש במוצרים אלה. בהמשך רצוי לעשות שימוש חוזר בפלסטיק שכבר הופק.

עקרון ההפרדה

תהליך המיחזור מתחיל במיון הפלסטיק לפי סוג וצבע. לאחר מכן הפלסטיק עובר שטיפה, גריסה ולבסוף התכה. סוגי פלסטיק שונים "מתנהגים" אחרת בעת ההתכה בגלל השוני בצפיפותם. עם זאת, הם מאוד דומים מבחינה מראה, משקל וטמפרטורת התכה, ולכן האתגר הגדול במיחזור יעיל של פלסטיק הוא הפרדתו.

סוגי המיחזור מתחלקים לארבע קטגוריות:

1.      מיחזור ראשוני (closed-loop): עיבוד מכאני ליצירת מוצר בעל תכונות דומות לחומר הגלם. זה סוג המיחזור היעיל ביותר, והצלחתו מותנית בהפרדה ומיון מוקפדים.

2.      מיחזור שניוני (downgrading): עיבוד מכאני ליצירת מוצר עם תכונות "נמוכות" יותר מהמוצר המקורי. זה סוג המיחזור הנפוץ ביותר.

3.      מיחזור שלישוני (כימי): פירוק כימי למרכיבים הבסיסיים כמו נפט, שמהם אפשר לייצר פלסטיק חדש או חומרים סינתטיים אחרים. סוג המיחזור הזה אינו יעיל מבחינה כלכלית משום שהנפט זול מהתהליך עצמו.

4.      מיחזור רביעוני (השבת אנרגיה): שריפה של הפלסטיק ליצירת אנרגיה (חשמל, למשל). מיחזור זה הכי פחות יעיל משום שהוא לא מפחית את השימוש בנפט גולמי לצורך ייצור פלסטיק והוא מלווה בפליטה של פחמן דו-חמצני וחומרים מזהמים.

את יעילות מיחזור הפלסטיק אפשר לשפר כבר בשלב הייצור. לדוגמה, יש כיום ניסיונות לייצר פלסטיק שניתן למיחזור באמצעות חיידקים או פלסטיק מפסולת צמחית.

תהליכי המיחזור הראשוני והשניוני נחשבים אמנם יעילים בהרבה משני האחרים, אך גם לגביהם יש ספקות רבים באשר ליעילותם, מבחינה סביבתית וכלכלית. למיחזור הפלסטיק יש יתרונות ברורים לסביבה, בהם צמצום השימוש בנפט גולמי, צמצום הטמנת הפסולת והפחתת הזיהום הסביבתי בשל כך. מצד שני, התשתיות הדרושות לאיסוף הפלסטיק למיחזור, שינוע שלו והמיחזור עצמו צורכות נפט וגורמות לפליטה של חומרים מזהמים. לכן, כדי להבין את מידת הכדאיות הסביבתית של מיחזור, חוקרים מבצעים ניתוחי מחזור חיים הבוחנים את ההשפעה הסביבתית של מוצרים משלב הייצור, דרך ההפצה, השימוש, התחזוקה, הפינוי ועד למיחזור, ההטמנה או השריפה. מחקר רחב היקף שעשתה חברה אמריקאית העלה כי מבחינת ההשפעה על שינוי האקלים, בריאות הציבור וזיהום סביבתי, מיחזור של חומרים רבים, בהם פלסטיק, עדיף משמעותית על פני הטמנה או שריפה.

כדאיות כלכלית

היעילות הכלכלית של מיחזור פלסטיק תלויה במספר גורמים, בהם כאמור איכות המיון וההפרדה של הפסולת, ואיכות התוצר הממוחזר, הנופלת במקרים רבים מזו של פלסטיק חדש.   כדי להתגבר על החסרונות הללו יש צורך בחדשנות טכנולוגית. מייק בידל, מייסד חברת MBA Polymers, טוען כי החברה שלו מסוגלת למחזר פלסטיק ביעילות כלכלית וסביבתית, בזכות שיטות מיון יעילות וניצול פסולת תעשייתית כחומר גלם למיחזור.

גורם נוסף שמשפיע על הכדאיות הכלכלית של מיחזור פלסטיק הוא המדיניות הממשלתית בנוגע לפינוי פסולת. המיחזור כדאי יותר במדינות שבהן יש היטלים גבוהים על הטמנה ושריפה של פסולת, ופחות משתלם במדינות שכמעט אין בהן אכיפה סביבתית. שיקול נוסף הוא המדיניות המונהגת לאיסוף והפרדת הפסולת. הפרדה במקור, אצל האזרחים המשליכים את הפסולת, יכולה להיות מאוד יעילה אך היא דורשת נכונות ומשמעת מצד האזרחים; ביפן למשל נהוגה מדיניות קפדנית בנוגע למיון הפסולת הביתית, והיא מלווה בחקיקה, בהצבת מתקנים מתאימים ובחינוך למיחזור והפרדה של פסולת. מיון הפסולת במתקנים מיוחדים, דורש השקעת משאבים לשם כך. בשנים האחרונות ערים רבות בעולם הניעו יוזמות מקומיות כדי לגשר על מה שלא נעשה ברמה הלאומית.

לסיכום, אפשר להסתכל על מיחזור כשיטה לצמצום נזקים סביבתיים והידלדלות אוצרות טבע מצד אחד, ועל אסטרטגיה של ניהול פסולת, מצד שני. באמצעות חדשנות טכנולוגית מיחזור פלסטיק יכול אף להיות כלכלי. אך עוד לפני שמגיעים לשלב המיחזור, כדאי להפחית מראש את היקף הפסולת ולהשתמש במוצרים לשימוש חוזר.

3 תגובות

  • שני

    מסקרן ומלמד

    היה לי מעניין מעוד לקרוא את המאמר. המחקר הפנה לתהליכי מיחזור שקוראים בעולם ומסקרן להבין את התהליכים העולמים שמתרחשים אך היה לי חסר לקרוא מה התהליכים שמתגבשים בארץ בנוגע למיחזור, הפרדת פסולת במקור והטמנה?

  • בועז בש מרץ'

    ישנם 2 עקרונות על הנוגעים למחזור פלסטיק אפקטיבי

    העיקרון הראשון הוא כפי שצוין כאן - יש להתחשב גם בתועלת וגם בנזק (טביעת האצבע האקולוגית) של כל תהליך מחזור (למשל כמה אנרגיה הוא צורך וכמה גזים מזיקים משתחררים ממנו לאוויר, כולל השינוע)
    העיקרון השני - ישנם 3 רמות של אפקטיביות: RE-DUCE, RE-USE, RE-CYCLE
    קודם כל צריך לנסות להפחית שימוש (חוק השקיות בנוי לפי עיקרון זה)
    שנית, צריך לנסות להשתמש מחדש באותו המוצר (לא לזרוק שקית, מיכל פלסטיק אלא להשתמש שוב)
    הכי פחות אפקטיבי מבחינה אקולוגית - למחזר (עקב תוספת הנזק לסביבה)
    כמו כן, ישנן 2 בעיות גדולות כיום בתעשיות המחזור -
    - ההפרדה (גם בנקודות האיסוף וגם במוצרים עצמם שכיום כוללים הרבה פעמים כמה סוגים)
    - הרווח מהשימושיות - לא פעם קורה שפסולת מופרדת ונאספת, אבל אין מי שימחזר אותה,
    עקב חוסר באפליקציות (מוצרים) ששווה לייצר אותם (הפסד במקום רווח)
    אם היינו כחברה מודעים יותר גם לשלושת ה RE-DUCE, RE-USE, RE-CYCLE) R)
    וגם לחשיבות השימוש במוצרים ממוחזרים (כדי שהם יהיו רווחיים)
    כל החברה האנושית והפלנטה עצמה יצאו נשכרים!

  • אנונימי

    מרתק

    כל הכבוד!