כולנו אוהבים ניקיון ומוציאים מיליארדי דולרים על חומרי ניקוי בכל רחבי העולם. אבל איך הסבונים והדטרגנטים האלה פועלים בעצם?
כבר בימי קדם עסקה החברה האנושית בקדחתנות בניקיונות. אפילו ירמיהו הנביא התייחס לעבודות בית בפסוק "אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית, נכתם עוונך". נדמה שככל שעוברות השנים העיסוק בניקיון הופך להיות יותר ויותר משמעותי, במיוחד מאז שהרפואה המודרנית גילתה לנו את חשיבות ההיגיינה.
רק חשבו כמה משמעותי עבורנו להיות נקיים ולהדיף ריח טוב, או כמה חשוב שהבית יהיה נקי ושאשפה לא תתפזר ברחובות ובגנים. המרדף אחר הניקיון וחשיבותו מתבטא היטב בשני המשאבים החשובים ביותר לאדם המודרני: זמן וכסף. שוק חומרי הניקוי בארצות הברית לבדה מגלגל יותר מחמישים מיליארד דולר בשנה, ובריטי ממוצע משקיע בניקיון כמעט חמש שעות בשבוע.
לכלוך וניקיון
לכלוך הוא כל דבר שנמצא במקום ה"לא נכון" מבחינתנו. גלידה, למשל, היא תענוג צרוף כשהיא נמצאת בגביע, בצלוחית מתאימה או במקפיא, אבל אם נשאיר אותה על השטיח, התענוג יהפוך ללכלוך מענה. ניקיון, לעומת זאת, היא הפעולה שבה אנחנו מעבירים משהו מהמקום הלא נכון למקום מתאים יותר – למשל פח האשפה.
לפעמים אנחנו יכולים לשנות בקלות את המיקום הבעייתי של הלכלוך ולשנע אותו לפח האשפה בידינו או בכלי עבודה כמו מגרפה או מטאטא. אבל כשפעולה פיזית לבדה לא מביאה לתוצאות מספקות מבחינתנו, אנחנו פונים לכימיה ולחומרי הניקוי שיעזרו לנו בסילוק החומרים הלא רצויים.
איך חומרי ניקוי עובדים?
עקרון הפעולה כמעט של כל חומרי הניקוי מבוסס על שני שלבים: המסה ושטיפה. בשלב ההמסה המולקולות של חומר הניקוי מקיפות את החומר הלא רצוי ועוטפות אותו במעטה דק, ובשלב השטיפה הלכלוך המומס נשטף החוצה עם חומר הניקוי.
סבונים טבעיים או סבונים סינתטיים (דטרגנטים) קלאסיים עוזרים לנו לנקות שומנים ושאריות אורגניות בעזרת מים. כדי לעשות את זה הסבון צריך לסבול מפיצול אישיות קל. מצד אחד צריך שיהיו בו חלק שדומה לשומן, כדי שהשומן יתמוסס בו בקלות בשלב ההמסה. מצד שני צריך שחלקו יהיה דומה למים, כך שהוא יתמוסס בהם בקלות ויישטף בקלות החוצה בשלב השטיפה.
מבנה הסבון מאפשר את השילוב הזה בדיוק. לרוב הוא מורכב מ"ראש" מקוטב שמסיס במים בזכות יכולתו ליצור קשרי מימן או קשרים אלקטרוסטטיים עם המים ו"זנב" ארוך שמאפשר לשומן להתמוסס בו בזכות יכולתו ליצור בעיקר קשרי ון-דר ולס עם שרשראות שומן דומות בלכלוך.
אפשר לדמיין את הזנבות של הדטרגנטים ננעצים בלכלוך השומני עד שהם מקיפים אותו ומנתקים אותו מהמשטח שעליו הוא נמצא. בשלב הזה נוצר מעין כדור שומן שכל הזנבות שלו פונים פנימה בעוד הראשים מתמוססים במים ומאפשרים לכדור הלכלוך להיטמע בזרם המים ולהישטף עמו.
מאחר שלכלוך יכול להיות כל דבר ולהימצא כמעט על כל משטח, חומרי הניקיון של היום צריכים להיות רבגוניים מאוד. הם צריכים להמס כמעט כל חומר בלי לפגוע במשטח שמנקים ועדיין להתמוסס במים. כולנו רוצים כמובן תוצאות מדהימות ומהירות במהלך עבודות הבית, כך שאין פלא שיש המון מוצרי ניקוי, חלקם עם חומרים כימיים חזקים ורעילים, שמתאימים כמעט לכל משטח ולכל סוג לכלוך.
אז מה ההבדל בין חומרי ניקוי שונים?
קחו לדוגמה את סבון הכביסה. אנחנו חשופים לכמות עצומה של פרסומות לתכשירי כביסה, וקשה לנו למצוא את הידיים והרגליים בתוך המגוון והתחרות הרבה בין התכשירים השונים. מתברר שהרבה מחשבה וכימיה טמונות ביעילות הניקוי של החומרים האלה.
בשלב הראשון, ההמסה עצמה יכולה להיות מורכבת מאוד. מכיוון שכולנו מצפים שכל הבגדים ייצאו מהמכונה נקיים, הרבה פעמים תמצאו באבקה או בג'ל הכביסה קוקטייל של דטרגנטים שנותנים מענה לסוגים שונים של לכלוך.
בשביל ניקיון יעיל צריך לטפל גם במים, ולכן מוספים חומרים שמטרתם לרכך את המים הקשים של ישראל ולסתור יונים בלתי רצויים שעלולים לפגוע ביעילות הניקוי. תוספים אחרים מקטינים את מתח הפנים של המים לרמה האידיאלית. בנוסף, יש תוספים שתפקידם לשמור את המים ברמת חומציות שבה כל שאר החומרים הפעילים יישארו יציבים ולא יתפרקו.
העניין לא מסתיים בזה. פולימרים חסרי צבע נמצאים אף הם בתערובת הניקוי, במטרה שייקשרו לסיבי הבד במקום הלכלוך, כדי למנוע מלכלוך מבגד אחד להיספג בבגד אחר. חומרים אחרים מקציפים את הדטרגנטים או מונעים הקצפה. להסרת כתמים קשים משתמשים בחומרים מלבינים שמבוססים על חמצן פעיל או מוסיפים אנזימים ביולוגיים שיודעים לפרק חלבונים או שרשראות שומניות לחלקים קטנים מספיק כדי שהדטרגנטים יוכלו לעשות את עבודתם.
ומה עם "הניחוח המלטף" והצבעים החדים שמאפיינים כביסה טובה? חומרי ריח ומלבינים אופטיים מוכנסים אף הם לתערובת החומרים. חומרי הריח צריכים להיקשר היטב לסיבי הבד כדי שהניחוח הרצוי יישאר זמן רב ככל האפשר, ואילו המלבינים האופטיים בולעים קרניים על-סגולות שהעין האנושית אינו רואה ופולטים במקומם צבע בתחום הנראה כדי ליצור תחושה של צבעים חזקים ומרעננים.
כפי שהראינו, ניקיון יעיל אינו עניין של מה בכך. עבודת מחקר ופיתוח רבה מושקעת בתכנון ובייצור של חומרים חדשים שיעלו על הקיים והמרוץ נמשך בלי הפסקה. נכון שחשוב לשמור על ניקיון והיגיינה, אבל עם כמויות הכסף והזמן שמושקעים בתחום הזה קשה שלא לתהות אם אין מקומות דחופים יותר שינצלו לא פחות טוב את תקציבי הענק האלה.
