שנת 2020 תיזכר ברחבי העולם כשנה של מגפת הקורונה. לסיכומה, אנו מגישים את כל מה שצריך לזכור על המדע של המגפה: חקר הנגיף, הבדיקות, החיסונים, התרופות והטיפולים, לצד הפייק-ניוז ותופעות תרבותיות נוספות. לגזור ולשמור

שנת 2020 הייתה בלי ספק שנת הקורונה. המגפה שהחלה להתפשט בסין כמה שבועות לפני תחילת השנה, עשתה עד מהרה את דרכה לעולם כולו. עד כה יותר מ-80 מיליון בני אדם נדבקו בנגיף, ומספר המתים מתקרב לשני מיליון - ואלה רק הנתונים הרשמיים. המספרים האמיתיים כנראה גבוהים בהרבה. הצעדים לבלימת ההתפשטות התבססו במידה רבה על מניעה: מצמצום התקהלויות ושמירה על ריחוק חברתי, ועד הפחתת התנועה בין מדינות. כל אלה גרמו נזקים עצומים לכלכלה והשפיעו עמוקות על תחומים רבים בחיינו: סגירה ממושכת של מוסדות לימוד ונסיונות להחליפם בלמידה מרחוק, צמצום אירועי תרבות כמעט לאפס, ואפילו ביטול אירועי ספורט רבים, כולל דחייה של המשחקים האולימפיים בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה. הקורונה גם סיפקה לנו הצצה מרתקת על ההבדלים בין מדינות בהתמודדות עם המגפה, ועל הממשק בין מדע, חברה, פוליטיקה ומדיניות.  

לצד כל אלה, קיבלנו הצצה לחשיבותו של המדע ויכולתו להתמודד עם אתגרים מורכבים. פחות משנה לאחר התפרצות המגפה כבר החל חיסון של אוכלוסיות בחיסונים שפותחו, נבדקו ויוצרו בזמן שיא, בזכות טכנולוגיות מתקדמות שאיפשרו לחקור את הנגיף ולפתח אמצעים להתמודדות עמו במהירות שיא. המדע נדרש להתמודד לא רק עם הנגיף, אלא עם שפע עצום של שמועות, כזבים ובדיות שהופצו השכם והערב ברשתות החברתיות. לסיכום שנת 2020, אנו מגישים את סיפורו של נגיף הקורונה מנקודת המבט המדעית. 

מרכז כנסים שהוסב לבית-חולים לחולי קורונה בריו דה ז'ניירו, ברזיל | צילום: Antonio Scorza, Shutterstock  מגפה נולדה
אתגר עולמי חדש. מרכז כנסים שהוסב לבית-חולים לחולי קורונה בריו דה ז'ניירו, ברזיל | צילום: Antonio Scorza, Shutterstock

מגפה נולדה

נגיף הקורונה החדש, SARS-CoV-2, זוהה לראשונה בינואר השנה, ותוך ימים אחדים הצליחו חוקרים לפענח את הרצף הגנטי שלו ולהפיצו לקהילה המדעית העולמית. מאז, בעקבות ההתפשטות המהירה של הנגיף והמחלה שהוא גורם ברחבי העולם, אלפי חוקרים עזבו את עיסוקיהם הקודמים ועברו לחקור את הנגיף, השפעתו והדרכים להילחם בו. עד היום פורסמו יותר מ-74 אלף מחקרים העוסקים בנגיף, פי שניים ויותר ממספר המאמרים שפורסמו על מחלות כמו פוליו, כולרה או חצבת. "תוך כמה חודשים" כתב אד יונג בכתב העת אטלנטיק, "המדע 'התקווד'".

המחקר חסר התקדים הזה הוביל לבדיקות טובות ומהירות יותר, לטיפולים טובים יותר, וכמובן לפיתוח חיסונים. אך בבסיס כל זה עומדת ההבנה של הנגיף עצמו, כיצד הוא מדביק, ולאילו תסמינים הוא גורם. מה למדנו על הנגיף מאז ינואר?

נגיף SARS-CoV-2 שייך למשפחה של נגיפים בעלי מבנה דומה ורצף גנטי דומה, המדביקים מגוון רחב של בעלי חיים. לפחות שבעה  זנים של קורונה מדביקים בני אדם, ורובם גורמים להצטננויות קלות למדי. נגיפי SARS שהופיעו ב-2003 ונגיפי MERS שהתגלו ב-2012, שייכים גם הם לאותו משפחה, ושניהם נעלמו כמעט לגמרי תוך כמה חודשים, משום שלא היו מדבקים מאוד בין בני אדם. ההיכרות שלנו עם הנגיפים האלו עזרה לנו להבין במהירות גם את המבנה ואת מנגנון הפעולה של הנגיף החדש. 

הרצף הגנטי פוענח תוך ימים אחדים מזיהוי הנגיף. ה-RNA של נגיף קורונה | איור: vchal, Shutterstock
הרצף הגנטי פוענח תוך ימים אחדים מזיהוי הנגיף. ה-RNA של נגיף קורונה | איור: vchal, Shutterstock

עם כתר על הראש

לכל נגיף יש חומר גנטי, שבו מוצפנות ההוראות לייצור החלבונים הדרושים לו. במקרה של SARS-CoV-2, החומר הגנטי הוא RNA. המולקולה הזו עטופה בקופסת חלבון וסביב הקופסית יש מעטפת שומנית. המבנים האלה מגינים על החומר הגנטי ומאפשרים לנגיף להדביק ביעילות תאי אדם. כשאנחנו רוחצים ידיים, הסבון הורס את מעטפת השומן, וכך מנטרל את הנגיף – לכן חשוב מאוד להקפיד על שטיפת ידיים עם סבון.

השם "קורונה", שפירושו בלטינית "כתר", ניתן לנגיף על שם החלבונים שבולטים מפני השטח שלו, ומשווים לחלקיקי הנגיף מראה של כתר כשהם נראים בחתך דו-ממדי במיקרוסקופ. חלבונים אלו נקראים Spikes ("זיזים"), והם חשובים מאוד לתפקוד הנגיף. כשהנגיף מגיע אל תאים מסוימים בגוף, הזיזים האלה מאפשרים לו להיצמד לחלבון בשם ACE2 שעל פני מעטפת התא, ובעקבות זאת לחדור לתא עצמו. 

כבר בתחילת השנה הצליחו חוקרים לפענח את דרך הפעולה של חלבון ה-spike, וגילו כיצד הוא מסייע לנגיף לחדור לתא. קודם כל, נמצא שהחלבון של הנגיף החדש נצמד לחלבון ACE2 חזק יותר מהחלבונים של נגיפי קורונה אחרים, וככל הנראה זה מאפשר לו להדביק תאים ביעילות גבוהה יותר. החלבון בנוי משני חלקים: S1  הוא החלק שנקשר ל-ACE2, ולאחר שהוא עושה זאת, החלבון נחתך ונחשף החלק השני, S2, שמשלים את החדירה לתא. ללא אותו חיתוך, הנגיף לא יכול להיכנס לתא. בנגיף החדש, החיתוך הזה מתבצע ביעילות גבוהה יותר בהשוואה לנגיפים קודמים.

בתוך התא, הנגיף רותם את המנגנונים ואת המכונות המולקולריות של התא כדי לשכפל את עצמו ולייצר ועוד עוד נגיפים, בדומה למנגנון הפעולה של נגיפים רבים. התא מתייחס אל מולקולת ה-RNA של הנגיף כאילו הייתה חלק מההוראות הגנטיות של הגוף עצמו, ומייצר את החלבונים הדרושים לנגיף. הוא גם משכפל את החומר הגנטי ומייצר  עותקים רבים שלו. כל עותק נארז בחלבונים ובמעטפת שומנית, והנגיפים החדשים יוצאים מהתא בדרכם להדביק תאים נוספים. 

צילום צבוע של נגיפי קורונה במיקרוסקופ אלקטרונים | מקור: NIAID-RML / NATIONAL INSTITUTES OF HEALTH / SCIENCE PHOTO LIBRARY
נגיף הכתר. צילום צבוע של נגיפי קורונה במיקרוסקופ אלקטרונים | מקור: NIAID-RML / NATIONAL INSTITUTES OF HEALTH / SCIENCE PHOTO LIBRARY

מערכת הנשימה – אבל לא רק

פירוש השם SARS-CoV-2 הוא severe acute respiratory syndrome coronavirus 2, כלומר, נגיף קורונה הקשור לתסמונת נשימתית חריפה וחמורה. ואמנם, הביטוי העיקרי של מחלת COVID-19 הוא דלקת של דרכי הנשימה. רוב הנגיפים של דרכי הנשימה תוקפים את דרכי הנשימה העליונות, כלומר האף והגרון, או את דרכי הנשימה התחתונות – הסימפונות והריאות. אבל SARS-CoV-2 תוקף גם את האף והגרון וגם את הריאות, ובצורתו הקשה גורם לדלקת ריאות חמורה. אחד התסמינים הנפוצים של המחלה הם איבוד חוש הריח וחוש הטעם, שעלול להימשך כמה שבועות.

ככל שעבר הזמן, והמחלה תקפה עוד ועוד אנשים, התגלה שהנגיף עשוי להימצא גם ברקמות אחרות, בהן הלב, הכליות, מערכת העיכול ועוד. ההדבקה של רקמות אלו מובילה לתסמינים שונים - מכאבי בטן, שלשול והקאות ועד לחוסר תפקוד של הכליות, קרישי דם ודלקת בשריר הלב. 

בנוסף, אחוז מסוים של החולים מפתח תסמינים שנשארים במשך זמן רב – שבועות וחודשים. אנשים אלו סובלים מעייפות קיצונית, בעיות נשימה, בעיות לב, כאבי פרקים, דיכאון, קושי להתרכז ומגוון של בעיות אחרות. בחלק מהמקרים מדובר באנשים צעירים יחסית, שלא לקו במחלה בצורה חמורה ולא היו זקוקים לאשפוז. עדיין איננו יודעים מה גורם לאותו "קוביד ארוך" (Long COVID), וגם לא כיצד להקל על הסובלים מהתופעות האלה. 

לא את כולם אנו מבינים עדיין. חולת קורונה בטיפול נמרץ | צילום: Halfpoint, Shutterstock
מגוון רחב של תסמינים ונזקים, לא את כולם אנו מבינים עדיין. חולת קורונה בטיפול נמרץ | צילום: Halfpoint, Shutterstock

איך מגלים קורונה? 

אנשים הנדבקים בנגיף SARS-CoV-2 עשויים להיות אסימפטומטיים (חסרי תסמינים), לפתח תסמינים קלים של COVID-19 או ללקות במחלה בצורה קשה וחריפה. הדרך האמינה ביותר לבדוק אם מישהו נושא את הנגיף, היא לזהות חלקים מהנגיף בדגימה שנלקחת מאותו אדם. בשיטה הנפוצה ביותר מזהים חלקים מסוימים מהחומר הגנטי הנגיפי, ובשיטות אחרות אפשר לזהות חלבונים של הנגיף. שיטות אלו מזהות הדבקה רק אם הנגיף עדיין בגוף: לרוב הוא נעלם תוך ימים אחדים, אך לעיתים עשוי להישאר שבועות ואף חודשים. הבדיקות הסרולוגיות בודקות אם יש בדם נוגדנים לנגיף, אשר מתפתחים בגוף לאחר החשיפה אליו, ונשארים במחזור הדם לפחות חודשים לאחר ההחלמה מהמחלה. 

הנגיף נמצא במגוון מקומות בגוף, אך לא כולם מתאימים לצורך בדיקת הידבקות אמינה. דגימה של דרכי הנשימה, למשל באמצעות מטוש, היא האמינה ביותר, אך דורשת מיומנות ועשוי לסכן את האדם הדוגם. דגימת רוק קלה ביותר לנטילה, ועליה מבוססות כמה ערכות לבדיקה עצמית של נגיף הקורונה, אך עדיין לא ברור עד כמה היא אמינה. 

 נטילת דגימה מדרכי הנשימה של אשת צוות רפואי בבריטניה | צילום: MID ESSEX HOSPITAL SERVICES NHS TRUST / SCIENCE PHOTO LIBRARY
השיטה האמינה ביותר: נטילת דגימה מדרכי הנשימה של אשת צוות רפואי בבריטניה | צילום: MID ESSEX HOSPITAL SERVICES NHS TRUST / SCIENCE PHOTO LIBRARY

בדרך כלל, הדגימה מועברת למעבדה, שם ממצים ממנה את ה-RNA של הנגיף ומייצרים ממנו עותק DNA. לאחר מכן מכפילים שוב ושוב את ה-DNA בשיטת הגברה הנקראת PCR. שימוש בסמנים מתאימים מאפשר לזהות אם יש ב-DNA הזה חומר גנטי של הנגיף, ואת הכמות שלו. השיטה הזו בבדיקות קורונה כבר בשלבים הראשונים של המגפה, זמן קצר לאחר פענוח הרצף הגנטי של הנגיף, ועד היום היא נחשבת לשיטה הטובה ביותר. עם זאת, זו שיטה יקרה המצריכה עובדים מנוסים, מכשור מתוחכם, ומגוון חומרים. מחסור בכל אלו מקשה על הגדלת כמות הבדיקות, ומאריך את משך הזמן לקבלת תשובה מהמעבדה. לאחר שיפורים לוגיסטיים, הכשרת כ- 40 מעבדות, שימוש במכשור רובוטי ואוטומציה, נבדקות בארץ עשרות אלפי דגימות ביום, ואחוז הבדיקות החיוביות נשאר יחסית נמוך. אלו נתונים מרשימים, אך לא חפים מביקורת

במהלך השנה פותחו בעולם מגוון שינויים ושיטות נוספות, במטרה לקצר לייעל או לפשט את התהליך: החל מקיצור תהליכי המיצוי דרך פיתוח ערכות לבדיקה עצמית מהירה, איגום דגימות (pooling), שילוב שיטות של הנדסה גנטית, והגברה בשיטה זולה ומהירה. השימוש בשיטות אלו עדיין מצומצם יחסית. 

בדיקות המזהות חלבונים מסוימים של הנגיף דורשות רק כחצי שעה, אך רגישותן לעיתים נמוכה. בדיקות אלו החלו להגיע לארץ, אך כרגע השימוש המומלץ בהן מוגבל.

בדיקות הקורונה חשובות גם לאדם היחיד וגם למערכת הרפואית כולה. לאדם מסוים הבדיקה נחוצה כדי לדעת אם הוא חולה ואיזה טיפול מתאים לו, או אם עליו להיות בבידוד כדי לקטוע שרשראות הדבקה. בדיקות  בהיקף נרחב מאפשרות לאמוד את היקף ההדבקה באוכלוסיה, וללמוד על מאפייני התפשטותה ועל מידת יעילות האמצעים לעצירתה, בעיקר אם מבצעים גם בדיקות סקר, ולא בודקים רק בעלי תסמינים או מיש שנחשפו לחולים. גם סקרים סרולוגיים מאפשרים לקבל תמונה טובה של התפשטות המחלה, אם כי לא ככלי אבחוני. במהלך השנה חל שיפור רב בדיוק של בדיקות הנוגדנים, ונערכו בעזרתם כמה סקרים נרחבים, אך בארץ עד כה הסקר הסרולוגי מצומצם למדי.

דרך למכשיר ה-PCR - דגימות שנאספו מנבדקים ברוסיה במהלך העיבוד | צילום: SPUTNIK / SCIENCE PHOTO LIBRARY
בדרך למכשיר ה-PCR - דגימות שנאספו מנבדקים ברוסיה במהלך העיבוד | צילום: SPUTNIK / SCIENCE PHOTO LIBRARY

פיתוח בזמן שיא: החיסון

מהרגע שהמחלה יצאה מגבולות סין בתחילת 2020, היה ברור שהדרך היחידה להשתלט עליה תהיה בעזרת חיסון יעיל ובטוח. מגבלות מאפשרות לצמצם את התחלואה ואת התפשטותה, אבל המחיר הכלכלי והחברתי הכבד שלהן הופך אותן לפתרון שנועד לקנות זמן עד שיהיה חיסון שימנע מאנשים להידבק, או לפחות לחלות. 

בפיתוח החיסון היו כמה אתגרים. הראשון, שזה נגיף חדש ממשפחה שאין חיסון נגד אף אחד מחבריה. ב-2004 החלו נסיונות לפתח חיסון נגד נגיף SARS, אך הם הופסקו כאשר התחלואה ירדה ואיתה נעלמו גם התקציבים. בינואר 2020 הושלם פענוח הרצף הגנטי של נגיף SARS-CoV-2, וכמעט מיד החלו יותר ממאה חברות וגופי מחקר במאמץ אדיר להגיע כמה שיותר מהר לחיסון בטוח ויעיל. רוב צוותי המחקר בחרו להתמקד בחלבון ה-spike, הבולט מפני השטח של הנגיף והוא העוגן שבאמצעותו הנגיף נקשר לתאים שלנו.  חיסון טוב יגרום לייצור נוגדנים שלא רק יחשפו את הנגיף להתקפה של מערכת החיסון, אלא גם ינטרלו את יכולתו להדביק תאים.

אישה מקבלת חיסון קורונה | צילום: Mongkolchon Akesin, Shutterstock
מאמץ מרוכז של אלפי חוקרים ברחבי העולם. אישה מקבלת חיסון קורונה | צילום: Mongkolchon Akesin, Shutterstock

אתר המטרה לחיסון היה דומה אצל חברות רבות, אבל הטכנולוגיות היו מגוונות מאוד, אחת מהן היא חיסוני ה-mRNA שאושרה לראשונה בחיסון הקורונה של חברת פייזר, לאחר שבעבר נמצאה בטיחותית לשימוש גם בניסויים קליניים הקשורים למחלות אחרות. טכנולוגיות מעניינות נוספות היו חיסונים שמבוססים על נגיפים אחרים, ואף חיסון אחד שמבוסס על גידול חלבונים בעלי טבק. 

פיתוח החיסונים השונים במעבדה היה מהיר יחסית: בסופו של דבר מתבססים על ניסיון אימונולוגי בן יותר מ-200 שנה. האתגר הגדול היה להראות שהניסוי עובד לא רק על חיות מעבדה אלא גם בטוח לשימוש בבני אדם, וכמובן יעיל במניעת התחלואה. השלבים האלה לוקחים בדרך כלל שנים ארוכות, ואחד האתגרים הגדולים היה לקצר את ההליך עד כמה שאפשר בלי לפגוע בפרופיל הבטיחות והיעילות שלו. עיקר המאמצים התמקדו בקיצור הליכים בירוקרטים והסרת חסמים תקציביים (אחד הקשיים הגדולים בניסויים קליניים).  למעשה ארצות הברית ומדינות נוספות העבירו תקציבי סיוע לחברות שהראו פוטנציאל גבוה להצלחה, למרבה האירוניה, דווקא חברת פייזר לא היתה אחת מהן. כדי לקצר עוד את ההליך, כמה ניסויים קליניים בוצעו במקביל, במקום זה אחרי זה. קושי אחר בניסויים קליניים הוא גיוס מתנדבים, אבל המגפה המשתוללת סייעה בכך מאוד. בעיה נוספת בניסוי של חיסון היא משך הזמן עד שמספיק מתנדבים נדבקים בגורם המחלה. גם כאן המגפה סייעה למחקר ובניסויים רבים הגיעו במהירות ליעד הנדבקים הדרוש להערכת יעילות החיסונים. התוצאה היתה שבחודש דצמבר, כשבעה חודשים לאחר שהחלו הניסויים הקליניים הראשונים, קיבל החיסון הראשון, של פייזר, אישור חירום של מינהל התרופות והמזון של ארצות הברית, זמן שיא לפיתוח חיסון. 

הגיעו ראשונים לקו הסיום. ייצור החיסונים שפיתחה חברת פייזר עם ביונטק | צילום אילוסטרציה: Mike Mareen, Shutterstock
הגיעו ראשונים לקו הסיום. ייצור החיסונים שפיתחה חברת פייזר עם ביונטק | צילום אילוסטרציה: Mike Mareen, Shutterstock

הצלחה מוגבלת מאוד: תרופות נגד קורונה

חיסונים עשויים למנוע, או לצמצם מאוד את ההדבקה בקורונה, אבל הם לא עוזרים למי שכבר חלה. במקביל למאמץ לפתח חיסון, נעשה גם מאמץ גדול מאוד בעולם למצוא תרופות וטיפולים שימנעו את המחלה או את סיבוכיה הקשים. נכון לכתיבת שורות אלו, פורסמו יותר מ-8,500 מחקרים, מתוכם כ-120 מחקרים קליניים, עם מילות המפתח COVID-19 ו-drug, לפי Pubmed - מאגר המידע למחקרים רפואיים. אחד המחקרים המעניינים הוא מיזם COVID Moonshot הממומן מתרומות ומשתף עשרות מדענים מהאקדמיה והתעשייה מכל העולם. ניר לונדון ממכון ויצמן למדע, ששותף למאמץ, אמר כי מטרת המיזם היא למצוא תרופה שתפגע בפרוטאז – אחד האנזימים החשובים של הנגיף, החותך את החלבונים שלו לפיסות פעילות. לפי לונדון, מתוך כ-1500 מולקולות פוטנציאליות שנבדקו עד כה, הם מתמקדים בכארבע מולקולות שנמצאות כעת בניסויים בחיות, מתוך תקווה שלפחות אחת מהן תגיע למחקרים בבני אדם.

צוות מומחים מכל העולם פרסם בחודש יולי מאמר סקירה מתעדכן שעוקב אחר תוצאות המחקרים הקליניים לתרופות לטיפול בקורונה. מתוך 17 תרופות, רק לאחת נמצא פוטנציאל ממשי. החוקרים הבטיחו לעדכן את המאמר מדי פעם, אך העדכון האחרון בינתיים בוצע ב-11 בספטמבר. הטיפול שנמצא יעיל הוא טיפול בסטרואידים, המפחית את שיעור התמותה בקרב חולים הזקוקים להנשמה או להעשרה בחמצן. על פי פרסומים בעיתונות הכללית בארץ נעשה שימוש בטיפול זה גם בישראל.

אחת התרופות שעלתה לכותרות בשלב יחסית מוקדם של המגיפה היא הידרוקסיכלורוקווין – תרופה למלריה, אשר על פי חוקרים מצרפת הביאה לשיפור משמעותי בקרב חולים שטופלו בתרופה. אולם פרסום המחקר בוטל לאחר שהתברר כי היו בו הרבה בעיות. עם זאת, פוליטיקאים כמו נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ונשיא ברזיל ז'איר בולסונרו, עודדו את השימוש בתרופה. כמעט 1,500 מאמרים פורסמו השנה על שימוש בהידרוקסיכלורוקווין לטיפול בחולי COVID-19 או למניעת הדבקה. שני מחקרים קליניים על אלפי נבדקים,  של חוקרים מספרד ושל חוקרים מוושינגטון, שפורסמו בשבועות האחרונים, מצאו שהתרופה לא מנעה הדבקה בנגיף ולא מנעה תסמינים קשים אצל חולים. נראה שנסתם הגולל על השימוש בתרופה זו לטיפול בקורונה.

תרופה נוספת שנראתה מבטיחה היא רמדסיביר – שפותחה במקור נגד נגיף אבולה. תחילה נראה שטמונה בתרופה הבטחה. מחקר שמצא ירידה קלה בתמותה אצל מטופלים בתרופה לעומת פלצבו (11 אחוזים לעומת 15 אחוזים). אולם מחקרים אחרים הטילו ספק ביעילותה של התרופה. מאמר סקירה מתעדכן שעוקב אחר מחקרים על תרופה זו מסכם זאת בכך שאולי יש לתרופה יתרון בהפחתת תופעות לוואי של המחלה אצל חולים קשים, אך הראיות אינן חד-משמעיות. 

תרופת המלריה שבסופו של דבר אינו מועילה לחולי קורונה | צילום: ARTPROXIMO, Shutterstock
הבטחה שלא התקיימה. הידרוקסיכלורוקווין, תרופת המלריה שבסופו של דבר אינו מועילה לחולי קורונה | צילום: ARTPROXIMO, Shutterstock

הקוקטייל של טראמפ: טיפולים אחרים

מספר טיפולים לא תרופתיים הוצעו לטיפול בחולים קשים. למרות ההבטחה המוקדמת של טיפולי פלזמה, עדיין אין קונצנזוס מדעי לגבי יעילות הטיפול, למרות אישור ה-FDA. אחת הבעיות שעלו במחקרים היא שמנות הדם שנאספות מחולים אינן אחידות בריכוזי הנוגדנים שלהן, והמנות היעילות הן רק אלו עם כמות גדולה של נוגדנים נגד הנגיף. בחירת מנות הדם עתירות הנוגדנים עלולה לצמצם את המבחר ולייקר את התהליך. בינתיים, גם חברת קמהדע הישראלית ערכה ניסויים במנות פלזמה מועשרות, עם תוצאות מעודדות.

טיפול דומה הוא טיפול בנוגדנים שמיוצרים במעבדה, לא נוגדנים שנאספו מפלסמה של מחלימים, לטיפול בחולים קשים. חברת איליי לילי דיווחה בספטמבר על ניסוי מוצלח, אך ה-FDA עצר זאת באוקטובר בגלל בקרת איכות במפעל. לפי אתר החברה, הטיפול בנמצא כרגע בבדיקה לפני אישור ה-FDA. חברה נוספת שמספקת טיפול בנוגדנים – רג'נרון – עלתה לכותרות כשסיפקה טיפול בקוקטייל נוגדנים לנשיא ארצות הברית, טראמפ כשחלה בקורונה. החברה פרסמה לאחרונה את המחקר הקליני על הטיפול, והתוצאות מראות כי הטיפול הצליח להוריד את העומס הנגיפי אצל חולים לא מאושפזים עם עומס נגיפי גבוה שעדיין לא פיתחו תגובה חיסונית.

טיפול נסיוני נוסף של חברת אנלייבקס, מבוסס על פיתוח של פרופ' דרור מבורך מביה"ח הדסה, הביא לריפוי של חמישה חולים קשים וקריטיים. הטיפול, אלוסטרה, מורכב מחלקיקים שנוצרים לאחר שתאים מבצעים תהליך של אפופטוזיס – מוות תאי מתוכנת – ופותח כדי לטפל בחולים שהגיעו למצב של אלח דם וקריסת מערכות בעקבות פעילות יתר של מערכת החיסון. מחקר על עשרה חולים באלח דם שטרם עבר ביקורת עמיתים הראה אפס אחוזי תמותה, לעומת 27 אחוזי תמותה אצל חולים שלא טופלו באלוסטרה. עתה נותר לראות אם רשויות הבריאות יאשרו את הטיפול לחולי קורונה במצב קשה. 

אישה שהחלימה מקורונה תורמת דם להפקת נוגדנים | צילום: Cryptographer, Shutterstock
תוצאות מעודדות, אבל עוד אין קונצנזוס מדעי. אישה שהחלימה מקורונה תורמת דם להפקת נוגדנים | צילום: Cryptographer, Shutterstock

שוב השקר הזה: מגפת המידע

נוסף על היותה מגפה קטלנית בפני עצמה, מגפת הקורונה גם הגבירה את התפשטותה של מגפה הרסנית נוספת – אינפודמיה, מגפה של מידע, ברובו כוזב ומטעה.

הפצת מידע לא מהימן, כזבים ופייק ניוז, במיוחד בתקופת מגפה, מסכנת חיים. באיראן מאות אנשים מתו מהרעלת מתנול לאחר ששוכנעו ברשתות החברתיות שאלכוהול מרפא קורונה. בארצות הברית כמה אנשים מתו לאחר שנטלו תרופות נגד מלריה לטיפול או מניעה של COVID-19. הפצת פייק ניוז מגדילה את הסיכון שאנשים לא יצייתו להנחיות למניעת הדבקה ושקרים לגבי החיסונים עלולים לגרום לאנשים לחשוש להתחסן ולהגן על עצמם ועל אחרים, דווקא כשסוף סוף יש חיסונים יעילים נגד קורונה.

חוסר הוודאות והחששות המלווים באופן טבעי את מגפת הקורונה הם גן עדן למפיצי פייק ניוז, שיכולים למלא את פערי הידע בשקרים, ולעוות לצרכיהם את הידע הקיים. מידע מטעה זה מסכן חיים, ומקשה על ההתמודדות עם המגפה והשמירה על בריאות הציבור. המידע השקרי מתפשט בקלות ברשתות החברתיות ובתוכנות המסרים המיידיים ומדבק ביותר, כמו נגיף. גם לתקשורת ה"מסורתית" חלק נכבד באינפודמיה. כתבים ועורכים מכל הקשת המקצועית בוחרים לדווח על מידע לא מבוסס לגבי המגפה; להציג תמונות מטעות אך מושכות תשומת לב; לתת במה ל"מומחים" שמתעלמים מהראיות או חוזרים שוב ושוב על כזבים; או להפיץ שקרים והמצאות של פוליטיקאים.

בחודש מרץ, לדוגמה, הפיץ שר הבריאות של צרפת פייק ניוז שהפחיד אנשים מפני נטילת נוגדי דלקת. בתקשורת בעולם וגם בארץ הדהדו את הטענה חסרת הבסיס, עד שארגון הבריאות העולמי (WHO) הבהיר שאין לה שחר. בישראל ניסו פוליטיקאים חסרי אחריות וידע לערער על אמינותם של מומחים. למשל יפעת שאשא ביטון, יושבת ראש ועדת הקורונה בכנסת, ניסתה לטעון שמקדם ההדבקה, מונח ותיק ובסיסי באפידמיולוגיה, נוצר כ"מקדם הפחדה" במיוחד כדי להכשיר הגבלות; חבר הכנסת אלי אבידר הכחיש את קיומה של המגפה והפיץ תאוריות קשר על החיסון נגד קורונה; וחברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס הפיצה כזבים מסוכנים בנוגע למקור הנגיף.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (Trump) המליץ על "טיפולים" לא מבוססים ואף מסוכנים נגד הנגיף, כגון התרופה למלריה הידרוקסיכלורוקווין או אקונומיקה; שיקר שוב ושוב ביודעין לגבי חומרת המגפה; והפיץ מידע כוזב על מקור המגפה ושיקר שהנגיף נוצר במעבדה בסין – או בטעות או כנשק ביולוגי.

מקור עיקרי לסיפורים המפחידים על כך שנגיף קורונה יוצר כנשק ביולוגי הוא רוסיה, מדינה שמנוסה בהפצת פייק ניוז. בנוסף, רוסיה מפיצה שקרים מפחידים נגד חסוני קורונה מערביים כנראה בעיקר במדינות שהיא רוצה למכור להן את החיסון מתוצרתה, שכלל לא סיים את כל שלבי הניסויים הקליניים לבדיקת יעילותו.

כותרת מבזק טלוויזיה | איור: Angel_AMX, Shutterstock
גם כלי התקשורת תורמים להפצת מידע מידע שגוי, מסולף או שקרי. כותרת מבזק טלוויזיה | איור: Angel_AMX, Shutterstock

איך נלחמים באינפודמיה?

אף אחד לא חסין למידע שקרי לכן המאבק בפייק ניוז דורש מאמץ, והקניית כלים שעוזרים להתגבר על הנטייה הקיימת, לפעמים, להאמין למידע המופץ. כבר בתחילת מגפת הקורונה הכיר ארגון הבריאות העולמי בסכנה של מגפת המידע, הקים צוותים לזיהוי שמועות וחדשות כזב ולהפרכתם, ועבד עם חברות המדיה הגדולות כדי לבלום את התפשטות המידע השקרי.

גם כמה ממשלות שיתפו פעולה עם ארגון הבריאות העולמי במלחמה במגפת המידע. בישראל עיקר המאמץ לבלום את המידע הכוזב לגבי המחלה, נגיף הקורונה, הדרכים להתגונן מפניו והחיסון נגדו, נפל על כתפי אנשים פרטיים ועמותות, לעתים עם סיוע מהתקשורת ולעתים תוך מאבק בשקרים שהיא מסייעת להפיץ. לאחרונה גם משרד הבריאות הצטרף למאמצי ההתמודדות עם פייק ניוז.

עם זאת, הייצור וההפצה של פייק ניוז מהירים מהזמן שנדרש להפריך את השקר ולעצור אותו. לכן הדרך הטובה ביותר לעצור ידיעות שקריות היא להדריך אנשים כיצד לזהות אותן, ולעודד אותם להימנע מהפצת מידע לא בדוק. כדי לעזור בכך פרסם ארגון הבריאות העולמי כללי אצבע שיכולים לעזור לזהות פייק ניוז ו"לשטח את עקומת האינפודמיה" וגם במכון דוידסון פרסמנו טיפים לזיהוי הודעות שקריות. אם אין זמן לבדוק את המידע, הכי טוב לא להעביר אותו. מידע שגוי, מסולף או שקרי עלול להיות מסוכן לבריאות ממש כמו מגפת הקורונה.

שלט אזהרה מפני פייק ניוז בנמל התעופה של דיסלדורף, גרמניה | צילום: HeimatPlanet, Shutterstock
הכי בטוח לא להעביר הודעות שיש ספק לגביהן. שלט אזהרה מפני פייק ניוז בנמל התעופה של דיסלדורף, גרמניה | צילום: HeimatPlanet, Shutterstock

המגפה הכלכלית

מגפת הקורונה פגעה קשות  בכלכלה העולמית, עקב הצעדים הקיצוניים שנאלצו ממשלות לעשות כדי לבלום את התפשטותה, בכלל זה הטלת סגרים וסגירת גבולות. בישראל, שנהנתה בשנת 2019 מצמיחה של 3.3 אחוזים, העריך משרד האוצר בסוף נובמבר 2020 שהמשק התכווץ השנה ב-4.2 אחוזים וששיעור האבטלה יעמוד בסוף השנה על יותר מ-15 אחוז, כולל עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת).

הפגיעה במשק לא הייתה אחידה, כמובן. ענפי התיירות, התרבות והמסעדנות נפגעו קשה במיוחד, בשעה שרשתות המזון  וחלק מענף ההייטק דווקא צמחו. נשים הוצאו לחל"ת הרבה יותר מגברים וכך גם צעירים ועובדים לא מקצועיים. גם עצמאים ועסקים קטנים נפגעו קשה מאוד ולפי הערכת ארגוני העצמאים בישראל עשרות אלפי עסקים נסגרו השנה או בסכנת סגירה. חברות וארגונים הגיבו לסגרים במעבר לעבודה נרחבת מהבית ובמעבר למסחר מקוון.

נואם בעצרת דרייב-אין באטלנטה | צילום: Nuno21, Shutterstock
אפילו עצרות הבחירות השתנו. מועמד הדמוקרטים לנשיאות ארה"ב, ג'ו ביידן, נואם בעצרת דרייב-אין באטלנטה | צילום: Nuno21, Shutterstock

שנת ה"זום"

שנת 2020 תיזכר גם כשנה שבה השפה המדעית והרפואית חדרה בכל עוזה לשימוש יומיומי. מושגים כמו אפידמיולוגיה, רסס טיפתי, חסינות עדר, גידול מעריכי, מטוש, מקדם הדבקה ואפילו mRNA הפכו שגורים בפי כול. מדענים ואנשי רפואה נקראו  באופן יומיומי להסביר בכלי התקשורת את המדע שמאחורי התפשטות מחלות, פיתוח חיסונים ועוד. גם מילים חדשות נכנסו לחיינו, בשנה שבה למדנו "לזמזם" ולאמץ משמעויות חדשות למילים כמו קפסולה, סגר ורמזור.

זום, תוכנת שיחות וידאו כמעט לא מוכרת, הפכה עם הסגר הראשון בסוף חודש מרץ למדורת השבט החדשה בעולם כולו. תחילה אימצו אותה עסקים, כדי לאפשר עבודה יעילה מהבית, ומוסדות חינוך שניסו להתאים את עצמם ללמידה מרחוק, אך עד מהרה היא הפכה לתופעה תרבותית עולמית, כשעולם האמנות והבידור נאלץ להסתגל לקיום הווירטואלי. עקב האיסור על התקהלויות החלו יותר ויותר זמרים ובדרנים לקיים הופעות זום בתשלום, וכך עשו גם מארגני הרצאות וכנסים. אפילו פסטיבלים, כמו פסטיבל עכו לתיאטרון אחר וכנס המדיה הענקי קומיק-קון, עברו לפורמט מקוון.

ישיבת עבודה ב"זום" | צילום: Cabeca de Marmore, Shutterstock
סביבת העבודה החדשה. ישיבת עבודה ב"זום" | צילום: Cabeca de Marmore, Shutterstock

הקורונה העלתה שוב למרכז הבמה את יוטיוב, שמשך אליו גל של יצירתיות. בלטו במיוחד הסרטונים המשותפים שהקליטו זמרים ושחקנים מבתיהם באמצעות זום. לדוגמה, צוותי שחקנים של המחזמר "עלובי החיים" מכמה תיאטראות בארצות הברית התאגדו להקליט יחד אחד משירי המחזמר, ובישראל שחקני תיאטרון הבימה הקליטו שיר עידוד לשוהים בבידוד. באפליקציית טיק-טוק אף הגדילו המשתמשים לעשות ויצרו מחזמר מקורי שיתופי על בסיס "רטטוי".

לבסוף, הנהנים הגדולים מסגירת אולמות הקולנוע היו שירותי הסטרימינג, ובראשם נטפליקס. הם סיפקו מנה גדושה של אקספיזם לציבור הכלוא בבתים – אך גם סיכום שנה הומוריסטי ובועט בסרט המוקומנטרי בעל השם הקולע Death to 2020 (מוות לשנת 2020). גם קולנועי הדרייב-אין עשו קאמבק זמני, והמפלגה הדמוקרטית בארצות הברית אף אימצה את השיטה לקיום עצרות פוליטיות בתוך מכוניות במערכת הבחירות בנובמבר.

שיר עידוד למי שמתחרפן בבידוד - הסרטון של תיאטרון הבימה: