קרן של קרנף יקרה יותר מיהלומים, מזהב או מקוקאין במשקל דומה, והביקוש העצום לקרניים ולשנהב פילים מעודד ציד בלתי חוקי ומאיים להביא את היונקים הגדולים אל סף הכחדה. כיצד אפשר להילחם בציד הבלתי חוקי?

באפריל השנה שרפה קניה 100 טונות של שנהב, וטונה נוספת של קרני קרנפים. נשיא קניה הוביל את הטקס, שנועד להעביר מסר נחרץ של אי-סובלנות כלפי הסחר האסור. "בשבילנו," אמר הנשיא, "השנהב הוא חסר ערך אלא אם כן הוא בפי הפילים שלנו".

זו אינה הפעם הראשונה שקניה שורפת שנהב (אם כי זו השרפה הגדולה ביותר עד כה), ומדינות רבות נוספות, מארצות הברית ועד סין, משמידות באופן קבוע שנהב המוברח לתחומן, לרוב כבר בצורתו המעובדת. האם זו באמת הדרך להילחם בציד בלתי חוקי ולהגן על חיות הבר? לא כולם מסכימים. יש מומחים הטוענים כי השמדת השנהב וקרני הקרנפים תוביל דווקא לעליית ערכם, שכן ההיצע מצטמצם בעוד הביקוש נשאר בעינו – והערך הגבוה יהיה תמריץ גדול עוד יותר לציידים. לטענתם, דווקא מכירה חוקית של שנהב וקרני קרנפים עשויה להוריד את המחירים ולצמצם את הציד. שני הצדדים מציגים סטטיסטיקות ונתונים, והמסקנה רחוקה מלהיות ברורה.

הסחר הבינלאומי בקרני קרנפים נאסר ב-1977, כחלק מאמנת וושינגטון לסחר בבעלי חיים (CITES), שעליה חתומות כמעט כל מדינות העולם, ובהן כל מדינות אפריקה מלבד דרום-סודן (שלא הצטרפה אליה מאז קיבלה את עצמאותה ב-2011). מאז 1989, אמנה זו אוסרת גם על סחר בשנהב. האם האיסורים האלו יעילים במניעת ציד?

רואי השחורות צדקו

נתחיל מהפילים, ונתמקד באפריקה: באסיה יש פחות פילים והם סובלים פחות מהציד, ולכן נעשו עליהם פחות מחקרים. לפני האיסור על מכירת שנהב בין מדינות ב-1989, אוכלוסיית הפילים באפריקה נמצאה בירידה חדה – בעשר השנים שלפני כניסת האיסור לתוקף פחת מספר הפילים באפריקה במחצית, והגיע עד כ-600,000 פרטים בלבד. בין 1989 ל-2007 נראתה התאוששות, ואוכלוסיית הפילים גדלה בכמה מדינות, אך בשנים האחרונות התגבר מאוד הציד הבלתי חוקי. ב-2014 לבדה ניצודו כ-20,000 פילים, ולפי כמה מההערכות, ציידים בלתי חוקיים הורגים פיל מדי 15 דקות. כיום מספר הפילים באפריקה הוא כ-470,000 – כמעט 25 אחוז פחות מהמספר לפני החלת האיסור.

האם ייתכן שמכירות שנהב חוקיות תרמו למצב העגום הזה? ב-1999 וב-2008 היו שתי מכירות חוקיות גדולות של שנהב. בראשונה מכרו בוצוואנה, נמיביה וזימבבואה ליפן את מצבורי השנהב שברשותן – שהושגו מפילים שמתו מוות טבעי או בציד מבוקר. בשנייה, מדינות אלה ודרום-אפריקה מכרו יותר ממאה מיליון טונות של שנהב ליפן ולסין. כאמור, ההחלטה לאשר את המכירות נבעה מהתקווה שהשנהב החוקי יוריד את המחיר, וכך את המוטיבציה של ציידים וסוחרים לספק שנהב בלתי חוקי. נוסף על כך, במדינות אלו מצבן של אוכלוסיות הפילים היה טוב יחסית, והאישור מ-CITES למכירת השנהב היה מעין "פרס" על מאמצי השימור, ונועד לעודד מדינות אחרות ללכת בדרכן.

מתנגדים למכירות טענו שהן עלולות להשיג את התוצאה ההפוכה, ולהגדיל את הביקוש: הסטיגמה על קנייה של שנהב תיחלש, וצרכנים שעד כה נמנעו מלרכוש אותו ירגישו שאין פסול בקניית מוצרי שנהב, ולא בהכרח יבדילו בין השוק החוקי לשחור. גם לרשויות יהיה קשה הרבה יותר להבדיל בין השנהב החוקי לבלתי חוקי, והדבר יהפוך את מלאכתם של המבריחים לקלה יותר.

ב-1999 עדיין לא היו נתונים על היקף הציד של הפילים, ולכן לא הייתה אפשרות להעריך את השפעות המכירה. ב-2008 כבר היה בידינו מידע שלם יותר - ומחקר שפורסם השנה הראה שלמרבה הצער, רואי השחורות צדקו. בעקבות המכירה, נראתה לדברי החוקרים "עלייה פתאומית, משמעותית, קבועה לאורך זמן ורחבה מבחינה גיאוגרפית בציד בלתי חוקי לצורך סחר בשנהב". הנתונים הראו שאכן היה גידול בביקוש וירידה בעלויות ובסיכונים של הברחה, ואלו היו גדולים יותר מכל יתרון שנוצר בעקבות הורדת המחיר או התחרות מצד השנהב החוקי.


ציידים לא חוקיים קוטלים פיל כל 15 דקות. פילים בשמורה בדרום אפריקה | צילומים: Shutterstock

חוות קרנפים

גם הציד הבלתי חוקי של קרנפים למטרות סחר התגבר מאוד בשנים האחרונות. השוק העיקרי לקרני קרנפים נמצא באסיה, שם הן משמשות ברפואה מסורתית, ובמקומות מסוימים נחשבות לבעלות כוחות פלא. השוק הגדול ביותר כרגע נמצא בווייטנאם. עם התחזקות הכלכלות המזרח-אסייתיות, עולה גם הביקוש ל"מוצרי יוקרה" כמו אלו המיוצרים מקרני קרנפים.

במהלך המאה העשרים נראתה באפריקה התאוששות יפה של אוכלוסיות הקרנף הלבן. מין זה היה על סף הכחדה, וכעת אוכלוסיותיו מונות כ-20,000 פרטים. נצפתה גם עליית-מה באוכלוסיית הקרנף השחור, המונה כעת כ-5,000 פרטים. אך מאז 2007, מספר הקרנפים שנפלו קרבן לציד עלה באלפי אחוזים. בשנת 2014, בדרום-אפריקה לבדה, ניצודו 1,215 קרנפים לבנים וקרניהם הוסרו. גידול זה אירע בלי מכירה חוקית של קרני קרנפים, ולפיכך תוהים כמה מהמומחים אם העלייה בציד הפילים אכן קשורה למכירת השנהב, או שנבעה מגורמים אחרים.

המניע של ציד הקרנפים הוא כמובן מחירה של הקרן, שעלה בחדות ב-20 השנה האחרונות. כיום, קרן קרנף אינה שווה את משקלה בזהב – אלא הרבה יותר. לפי משקל, קרן הקרנף יקרה גם מיהלומים או מקוקאין. בשונה מפילים ומשנהב, אין צורך להרוג קרנפים כדי להשיג את קרניהם – הקרניים עשויות מקראטין, כמו השיער והציפורניים שלנו, וגם אותן אפשר לחתוך והן יצמחו מחדש. דבר זה מאפשר, תיאורטית, סחר בקרני קרנפים שאינו מזיק כלל לקרנפים עצמם. אך בפועל, ציד בלתי חוקי של קרנפים כרוך בהריגת הקרנפים. על פי חישובים שונים, קרנף לבן אחד מייצר כמעט ק"ג של קרן בשנה. האם אפשר לספק את הביקוש לקרני קרנפים באמצעות סחר חוקי בקרניים של קרנפים החיים בשמורות, ומדי פעם מרדימים אותם וחותכים את קרניהם? הדעות עדיין חלוקות באשר להיתכנות של תכניות כאלו, ובעיקר באשר להשפעותיהן על השוק השחור.

למרות העתיד המעורפל, "חוואי קרנפים" כבר מתחילים לצוץ, בציפייה לרגע שבו יוכלו למכור את מרכולתם. הגדול מביניהם הוא ג'ון יוהם מדרום-אפריקה: בשטח שבבעלותו נמצאים 1,300 קרנפים, שאת הקרניים שלהם הוא גוזר בקביעות. כך צבר כבר כחמש טונות של קרניים, שבינתיים אין הוא יכול לשווק באופן חוקי – אך הוא פועל לשנות זאת. הסחר בקרני קרנפים בתוך דרום-אפריקה נאסר ב-2009, אך במאי השנה פסל בית המשפט את האיסור, בעקבות פנייתו של יוהם. המדינה ערערה, ובינתיים האיסור נשאר בתוקף – עד החלטת בית המשפט. אם יידחה הערעור, יוכל יוהם – ואחרים שיקבלו רישיון לכך – למכור את הקרניים, אך רק בתוך המדינה. כיצד תשפיע ההחלטה על הציד הבלתי חוקי ועל השוק השחור הבינלאומי? בינתיים יש רק השערות.

קרניים מורעלות

בספטמבר השנה יתכנסו נציגי המדינות החתומות על אמנת וושינגטון, כדי להחליט על עתיד הסחר הבינלאומי בחומרים אלה. האיחוד האירופי כבר הודיע שיתמוך בהקלות מסוימות על איסור מכירת שנהב, שיאפשר לארבע המדינות שמכרו שנהב ב-2008 לעשות זאת שוב, בתנאים מסוימים. לעומת זאת, מרבית מדינות אפריקה שבשטחן יש פילים מתנגדות נחרצות לכל שינוי. בשל המחסור בנתונים, והקושי להסיק מסקנות ממקרים ייחודיים – כמו מכירה אחת של שנהב חוקי – הטענות של שני הצדדים מסתמכות על מודלים כלכליים וחברתיים, שיכולת החיזוי שלהם מוטלת בספק. האמת הפשוטה היא שאיש אינו יכול להיות בטוח מה ישפיע על השווקים ובאיזו דרך.

ואולי יש אפשרות נוספת, מלבד השמדה או מכירה חוקית? "פרויקט הצלת הקרנף" הוא ארגון המציע לשמורות ולחוות פרטיות להזריק רעלנים לקרניים של הקרנפים שבשטחן: מי שיצרוך תרופה שהוכנה מקרן כזו ילקה בהרעלת קיבה. כדי שכל צייד מזדמן ידע שאת הקרן הזאת לא כדאי לו לקחת – והקונים ידעו להתרחק מהן – הם גם צובעים את הקרניים בצבעים זרחניים. לא סביר שזה יהיה פתרון הקסם שהקרנפים זקוקים לו, אבל אולי הוא יגן על כמה בני מזל מביניהם.