למעשה הוא אפילו לא קיים. שוודיה מפעילה אמצעים דומים לכל מדינות העולם במאמץ לבלום את מגפת הקורונה, ואף החמירה אותם לאחרונה עקב העלייה הדרמטית בתחלואה

בקיצור

  • מתחילת ההתפרצות נקטה שוודיה במדיניות של הכלה ומיתון של המגפה, על ידי שמירה על ריחוק פיזי, הגבלת התכנסויות, מעבר לעבודה ולימודים מהבית ועוד.
  • מדיניות שוודיה דומה לשל שכנותיה אבל היישום קפדני פחות. בהתאם גם התחלואה והתמותה שם גבוהות יותר.
  • לא הייתה חתירה לחסינות עדר (חסינות קהילתית) בשוודיה – לא בתיאוריה ולא בפועל. הסימנים מראים גם שלא הושגה חסינות כזאת.
  • בשבועות האחרונים ניכרת עלייה ניכרת בהתפשטות המחלה, ואיתה גם בתחלואה הקשה ובתמותה. הממשלה חוזרת ומדגישה את הצורך בשמירה על הנחיות הריחוק, והולכת ומחמירה את הצעדים והתקנות במטרה לעצור את ההתפרצות המחודשת של המחלה במדינה.

בשעה שברוב מדינות העולם הגיבו למגפת הקורונה בסגרים מחמירים ובעצירת חלק ניכר מהפעילות הכלכלית, נדמה שבשוודיה עשו הכול אחרת. המדיניות שבה בחרה המדינה הסקנדינבית הגדולה ללכת מול התפרצות מחלת COVID-19 נדונה רבות בתקשורת, אך לא פעם נדמה שמדובר במשל על העיוורים שפגשו פיל: כל עיוור ממשש חלק אחר מהחיה ומתווכח עם האחרים אם הפיל דומה לקיר, לנחש, לעמוד או למפרש. באותו עיתון ובאותו שבוע אפשר למשל למצוא כתבה אחת שממחישה באותות ובמופתים ששוודיה צריכה להיות עבורנו מודל לחיקוי, וממש לידה כתבה נוספת שמציגה אותה כתמרור אזהרה.

כדי לפזר את סימני השאלה עלינו לבחון בראי העובדות את שלוש הטענות הבולטות שעולות בנוגע להתמודדות השוודים עם הקורונה: ראשית, האם נכון שהם נתנו למחלה להתפשט, הגנו רק על האוכלוסיות הפגיעות ופרט לכך החיים המשיכו במסלולם? שנית, איך תפקדה מערכת הבריאות בשוודיה עם הקורונה – האם היא התמודדה בהצלחה עם האיום או שמא קרסה? ולבסוף, עד כמה שוודיה מתקרבת לחסינות עדר – אם בכלל?

צריך לנסות להאט ככל האפשר את התפשטות המגפה. שלט מחוץ לחנות שמציעה מסכות הגנה חינם לפנסיונרים | איור: Susie Hedberg, Shutterstock
צריך לנסות להאט ככל האפשר את התפשטות המגפה. שלט מחוץ לחנות שמציעה מסכות הגנה חינם לפנסיונרים | איור: Susie Hedberg, Shutterstock

האמת על המודל השוודי

הצעדים שננקטים בארץ ובעולם למיתון התפשטות הקורונה כרוכים בנזק עצום ובפגיעה כלכלית, חברתית ונפשית בחלקים נרחבים של האוכלוסייה. על כן יש טעם רב בשאיפה למצוא פתרונות כמה שפחות מזיקים לסכנה הנשקפת מהמחלה. על הרקע הזה בולטים הקולות שקוראים לאמץ את מה שהם מכנים "המודל השוודי". על פי הטענה, המודל הזה מבוסס על הסרת הגבלות הריחוק הפיזי בין אנשים, בצורה שתאפשר רק לאוכלוסיות שאינן בסיכון להיחשף לנגיף ולפתח חסינות נגדו.

אולם מה שמכונה בטעות "המודל השוודי" רחוק מאוד מהמדיניות המונהגת במדינה ומהמציאות השוררת בה. בראיונות שנערכו איתו חזר והדגיש האפידמיולוג הראשי של שוודיה אנדרס טגנל (Tegnell) שמדיניות ארצו אינה שונה מבחינתו מזאת שנהוגה בשאר מדינות העולם. ההבדל היחיד לדבריו הוא ביישום, והוא נובע מהמאפיינים הייחודיים של המדינה הצפון-אירופית: צפיפות אוכלוסין נמוכה, התרבות המקומית, ריבוי משקי בית יחידניים ואמון רב ברשויות.

טגנל אמר דברים דומים כמה וכמה פעמים גם בראיונות לכלי תקשורת ישראליים. בתחילת אפריל, לדוגמה, הוא הסביר כך את התמודדות ארצו עם הקורונה בריאיון לעיתון "הארץ":

"יש לנו מדיניות דומה לזו של מדינות אחרות. כמו כולן אנחנו מנסים להאט את קצב ההדבקה על מנת למנוע מצב שבו חולים רבים מדי יזדקקו למערכת הרפואית באותה נקודת זמן. ההבדלים נובעים ממסורת ותרבות שונות הנהוגות בשוודיה. אנחנו מעדיפים צעדים וולונטריים ויש אצלנו רמה גבוהה של אמון בין האוכלוסייה לרשויות, מה שמאפשר לנו להימנע מהגבלות בכפייה. [...] אנחנו לא מנסים להגיע לחסינות עדר, אלא להאט את קצב ההתפשטות של הנגיף".

הוא חזר וחידד את המסר בריאיון עם יו"ר ועידת FutureMed הבינלאומית פרופ' רן בליצר, ולמען הסר ספק חזר על כך שוב בריאיון שנתן לעיתון גלובס ב-9 באוקטובר: 

"חשוב לי להבהיר שמעולם לא ניסינו בשוודיה להגיע לחסינות עדר. להיפך. זה משהו שניסינו להימנע ממנו, ניסינו בכל כוחנו שזה לא יקרה. ההפצה של מחלת הקורונה היא פעולה מסוכנת. היא אולי לא מסוכנת לכל אינדיבידואל, אבל כשאנחנו מגיעים להתפרצות ולתחלואה נרחבת, אנחנו רואים שבכל הגילאים נרשמים מקרים של מהלך קשה מאוד של המחלה. העצה הכללית שלי לכל מדינה היא דווקא לנסות ולהאט את ההתפשטות של המגפה עד כמה שניתן".

ההתנהלות הפרטית בשטחים הפתוחים נותרה חופשית למדי. פארק טנטולונדן בסטוקהולם, 14 ביוני 2020 | צילום: Alexanderstock23, Shutterstock
ההתנהלות הפרטית בשטחים הפתוחים נותרה חופשית למדי. פארק טנטולונדן בסטוקהולם, 14 ביוני 2020 | צילום: Alexanderstock23, Shutterstock

המדיניות הזאת השתקפה היטב גם בהנחיות, בתקנות ובהתנהגות של הציבור השוודי בפועל. כבר ב-11 במרץ הוגבלו ההתקהלויות ל-500 איש במקום אחד. כעבור שבועיים, ב-27 במרץ, הוחמר האיסור ל-50 איש. כך נשאר המצב עד סוף נובמבר, כולל עונש מאסר של עד שישה חודשים למארגני אירועים. האיסור הזה הוביל לסגירת בתי קולנוע, קונצרטים, תיאטראות, אולמי הרצאות, פארקי שעשועים ועוד. מאז מרץ בוטלו בשוודיה אירועים רבים בתחום המוזיקה – בין השאר הפסטיבלים הגדולים Sweden Rock ו-Summerburst, וגם בתחומי האמנות, הספורט – למשל מרתון גוטבורג, שהוא אחד המירוצים הגדולים בעולם, והשעיית ליגות הכדורגל, הכדורסל והכדוריד למשך חודשים רבים, ועוד.

ההנחיות לשמירה על מרחק בין אנשים התרחבו במהירות, בדומה למדינות אחרות. ב-16 במרץ התפרסמה בקשה מכל מי שיכול לעשות את זה לעבור לעבוד מהבית, ואכן בין פברואר לאפריל חל גידול של 400 אחוז בעבודה מרחוק. מאז ועד היום ממשיכים להדגיש את המדיניות הזאת בכל מסיבות העיתונאים הממשלתיות. וב-17 במרץ התבקשו גם התיכונים, המכללות והאוניברסיטאות לעבור ללימודים מרחוק. תקנות נוספות אסרו על ביקורים בבתי אבות, הגדירו מרחקי מינימום בין שולחנות במסעדות ופאבים, אסרו על עמידה ליד דלפקים ועוד.

אירועים מאורגנים נאסרו בשוודיה גם בשטחים הפתוחים, אך ההתנהלות הפרטית לעומת זאת, נותרה חופשית למדי גם במרחב הציבורי הפתוח. גם סגר לא הוטל. למעשה מסובך מאד לממשלה בשוודיה להטיל סגר כללי, שכן חוק המחלות המידבקות (Smittskyddslagen) מגביל מאוד את סמכויותיה להכריז על מצב חירום כללי. המפתח להתמודדות המדינה עם המגפה הוא לפיכך שיתוף הפעולה הגבוה של התושבים עם ההנחיות.

כמו בכל ניתוח של נתונים אפידמיולוגיים, גם כאן מדובר על סטטיסטיקה והדברים אינם מוחלטים. גם בשוודיה יש אנשים שפחות נשמעים להנחיות, בעיקר בקרב הצעירים. ובכל זאת, מוטב להיזהר ולא לתת משקל רב מדי לאנקדוטות בשעה שסקרים ממשלתיים מראים רמת הקפדה של כ-80 אחוז על ההנחיות.

גם הממצאים המחקריים מאשרים זאת. ניתוח נתוני תקשורת סלולרית הראה שהתנועה לאתרי נופש במהלך חופשת הפסחא ירדה ב-90 אחוז לעומת השנה הקודמת. מחקר נוסף שנעשה במכון המלכותי לטכנולוגיה (KTH)  הראה ירידה משמעותית של הפעילות בסטוקהולם בתזמון שתואם את ההנחיות.

היקף התנועה במרכז סטוקהולם על פי ניתוחים אקוסטיים. ירידה חדה בפעילות מחודש מרץ | מקור: מתוך מחקר של המכון המלכותי לטכנולוגיה (KTH)
היקף התנועה במרכז סטוקהולם על פי ניתוחים אקוסטיים. ירידה חדה בפעילות מחודש מרץ | מקור: מתוך מחקר של המכון המלכותי לטכנולוגיה (KTH) 

מעבר לכך, דו"ח של ה-OECD והאיחוד האירופי שיצא לאחרונה ריכז נתוני תנועה שאספה חברת גוגל בחודשים מרץ עד מאי 2020, ומצא שבכל מדינות אירופה הייתה ירידה משמעותית בתנועת האוכלוסייה ביחס לממוצע. בשוודיה הירידה הייתה מתונה לעומת שכנותיה (ירידה של 7.4 אחוזים, לעומת 9.7 אחוזים בדנמרק או 10.3 אחוזים בנורווגיה), אך עדיין משמעותית. כמו בהיבטים אחרים בהתמודדותה מול הקורונה, שוודיה נקטה מדיניות דומה לזו של שכנותיה, אך הקפידה פחות על יישומה.

ירידה בתנועת האוכלוסייה. מתוך דו"ח של ה-OECD והאיחוד האירופי על מצב הבריאות באירופה, בהתבסס על נתוני מוביליות של גוגל
ירידה בתנועת האוכלוסייה. מתוך דו"ח של ה-OECD והאיחוד האירופי על מצב הבריאות באירופה, בהתבסס על נתוני מוביליות של גוגל

אם כן, שילוב של הגבלות חוקיות עם אופי האוכלוסייה והאמון הרב בממשלה הוביל את השלטונות השוודיים להעדיף במרבית המקרים מדיניות של הנחיות לציבור על פני חקיקה ואכיפה. המדינה אומנם אפשרה לאזרחים להתכנס במקומות פתוחים ומערכת החינוך לגילים הצעירים נותרה פתוחה, אך אין כל בסיס לטענה שהיא עודדה הדבקה של תושביה או שפעלה להשגת חסינות עדר. טענות כאלה לא עולות בקנה אחד עם המדיניות שהובילה רשות הבריאות השוודית או עם העוּבדות בשטח. הוטלו הגבלות משמעותיות על התכנסויות, ניתנו הנחיות לריחוק חברתי והממצאים מראים שהציבור אכן דבק בהן בדרך כלל.

תמותה ואשפוז מקורונה בשוודיה

נכון להיום התמותה מקורונה בשוודיה עומדת על כ-660 מתים למיליון תושבים. אם נשווה את שוודיה למדינות דומות לה בהיבטים כמו צפיפות האוכלוסין, גיל חציוני, תרבות ועוד, נראה שבפינלנד יש נכון לעכשיו 71 מתי קורונה למיליון תושבים ובנורבגיה 60 בלבד. אפילו בדנמרק, שהצפיפות העירונית בה גבוהה יותר, נרשמו 142 מתים למיליון. התמותה בשוודיה, אם כן, הייתה גבוהה עד כה בממוצע פי 12 עד פי 5 משכנותיה.

מעבר לעצם הרצון לצמצם את התמותה, הצעדים הקשים שבהם נקטו מרבית המדינות נועדו להגן על מערכת הבריאות מפני אי-ספיקה, מצב שגורר זינוק בתמותה, ולא רק מקורונה. איך אם כן בתי החולים בשוודיה לא קרסו למרות התחלואה הגבוהה במדינה?

פחות ממחצית מהנפטרים בשוודיה אושפזו לפני כן בטיפול נמרץ | צילום מסך מאתר רשות הבריאות השוודית. מימין, תמותה מצטברת; במרכז, אשפוזים מצטברים בטיפול נמרץ; משמאל, מקרים מאומתים מאז פרוץ המגפה
פחות ממחצית מהנפטרים בשוודיה אושפזו לפני כן בטיפול נמרץ | צילום מסך מאתר רשות הבריאות השוודית. מימין, תמותה מצטברת; במרכז, אשפוזים מצטברים בטיפול נמרץ; משמאל, מקרים מאומתים מאז פרוץ המגפה

באתר רשות הבריאות השוודית אפשר לראות שפחות ממחצית מהנפטרים מהמחלה במדינה עברו לפני כן בטיפול נמרץ. במקומות אחרים בעולם המפותח, ובכלל זה בישראל, רואים לעומת זאת בעקביות יחס של שלושה חולים קשים על כל נפטר, כלומר הרבה יותר חולים מגיעים לאשפוז. בישראל היו עד כה במצטבר כ-7,500 חולים קשים מול כ-2,800 מתים. נראה אם כן שמערכת הבריאות בשוודיה לא הגיעה לאי-ספיקה כי במדינה נמנעו מלאשפז רבים מחולי הקורונה במצב קשה.

אכן, דו"ח של רשות הרווחה הלאומית השוודית (Socialstyrelsen) מצא ש-13 אחוז בלבד מדיירי בתי האבות בשוודיה שמתו מקורונה הגיעו לבתי החולים, והיתר קיבלו טיפול תומך בלבד בתוך בית האבות. יש עוד עדויות רבות למדיניות הזאת.

בימים אלה ממש (24.11) התפרסם דו"ח מיוחד של הסוכנות השוודית הממשלתית לפיקוח על מערכת הבריאות והרווחה (IVO), שסקר תיקים רפואיים ממדגם של כ-850 דיירי בתי אבות שחלו בקורונה בחודשים מרץ עד יוני. התמותה במגזר הזה סיפקה מחצית מכלל המתים מקורונה בשוודיה עד כה. נמצא שאחד מכל חמישה חולים (20 אחוז), בקירוב, כלל לא עבר בדיקה רפואית; כ-70 אחוז קיבלו הערכת רופא רק דרך הטלפון בלבד, וברבע מהמקרים הללו ההערכה נעשתה בלי שהרופא אפילו שוחח ישירות עם החולה או עם קרוב משפחה. רק כשבעה אחוזים מהמטופלים זכו לבדיקה רפואית פיזית. הדו"ח מצא גם שהאחוזים הללו לא השתנו כלל לאורך ארבעת החודשים הללו, דבר שמעיד על מדיניות עקבית.

כחמישית מהמטופלים לא עברו הערכה רפואית. סוגי ההערכה הרפואית שקיבלו חולי קורונה בבתי אבות בשוודיה, על פי תיקיהם הרפואיים | מקור: דו"ח מיוחד של הסוכנות השוודית הממשלתית לפיקוח על מערכת הבריאות והרווחה
כחמישית מהמטופלים לא עברו הערכה רפואית. סוגי ההערכה הרפואית שקיבלו חולי קורונה בבתי אבות בשוודיה, על פי תיקיהם הרפואיים | מקור: דו"ח מיוחד של הסוכנות השוודית הממשלתית לפיקוח על מערכת הבריאות והרווחה 

בחודש יולי מינתה הממשלה ועדת חקירה מיוחדת להתמודדות המדינה עם מגפת הקורונה, בראשות מאטס מלין, הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון המנהלתי. הוועדה הייתה אמורה להגיש דו"ח ביניים ב-30 בנובמבר, אך ביקשה דחייה כדי לאסוף עוד חומרים. לפיכך, דו"ח הביניים צפוי להתפרסם אחרי אמצע חודש דצמבר.

חסינות עדר

הסקרים הסרולוגיים האחרונים שנעשו בשוודיה מצאו נוגדנים לנגיף הקורונה SARS-CoV-2, מחולל המחלה, אצל 20 אחוז מהתושבים בסטוקהולם ובמחוזות סמוכים כגאוולבורג, ו-14 אחוז בשאר חלקי המדינה. סביר להניח שהממצאים האלה לוקים בהערכת יתר, מכיוון שהנבדקים פנו מרצונם ולא נדגמו באקראי. לא ידוע כיום בוודאות מהו סף חסינות העדר הנדרש עבור מחלת הקורונה. אפילו במקומות שסבלו מהתפרצות כוללת, כמו מדינת מנאוס בברזיל, המגפה החלה להראות סימנים של דעיכה רק אחרי שנדבקו יותר מ-60 אחוז מהאוכלוסייה, וגם שם חלה לאחרונה עלייה מחודשת במספר חולי הקורונה.

העובדה הפשוטה והמצערת היא שמזה כחודשיים יש עלייה בכל מדדי הקורונה בשוודיה, כפי שחוזר ומדגיש טגנל עצמו בראיונות. למשל מספר המקרים המאומתים עלה בחודשיים האחרונים בכ-1,300 אחוז (מ-1,300 ל- 18,000 בשבוע). מספר הבדיקות באותה תקופה עלה בכ-50 אחוז בלבד (מ-18 אלף ביממה ל-27 אלף ביממה).

מקרים מאומתים בשוודיה | מקור: Our World in Data
מקרים מאומתים בשוודיה | מקור: Our World in Data

בדיקות לאיתור מקרים | מקור: Our World in Data
בדיקות לאיתור מקרים | מקור: Our World in Data

מספר האשפוזים הכולל, והאשפוזים במחלקות לטיפול נמרץ בפרט, עלה גם הוא בתקופה הזאת. מחלקת הטיפול הנמרץ בבית החולים בעיר אופסלה, למשל, הגיעה לתפוסה מלאה בסוף אוקטובר עקב ריבוי חולי הקורונה.

מספר המאושפזים הכולל והמאושפזים בטיפול נמרץ | מקור: ריכוז נתוני רשות הבריאות ממחוזות שוודיה, platz.se/coronavirus
מספר המאושפזים הכולל והמאושפזים בטיפול נמרץ | מקור: ריכוז נתוני רשות הבריאות ממחוזות שוודיה, platz.se/coronavirus

כצפוי, גם קצב התמותה מתחיל לעקוב אחרי אותה מגמה, עם ההשהיה האופיינית למחלה עקב אורכה הרב. בעשרת הימים הראשונים של נובמבר בלבד, למשל, מספר המתים מקורונה בשוודיה היה גדול יותר ממספר החולים שמתו מהמהחלה במשך חודש וחצי בכל שאר מדינות סקנדינביה גם יחד, מאז תחילת אוקטובר. מדאיגה אף יותר המגמה, שכן בעשרת הימים האלה מספר המתים מהמחלה בשוודיה לכל הפחות כפול ממספר הקורבנות בנפש שגבתה הקורונה במדינה בכל ספטמבר ואוקטובר יחד.

צעדי חירום

לאור ההתפתחויות האלה נוקטות הרשויות השוודיות לא מעט צעדים. בתחילת ספטמבר הקשיחה שוודיה את מדיניות הבידוד שלה, ומאז 4 בספטמבר גם בני משפחה של חולים מאומתים, פרט לילדים מתחת לגיל הגן, נדרשים לבודד את עצמם עד שבעה ימים אחרי שחלפו כל התסמינים של החולה. במסיבת עיתונאים שנערכה ב-3 בנובמבר הודיע ראש הממשלה סטפן לוון (Löfven) על "הקשחת הצעדים וההנחיות. הציפייה היא שכולם יקפידו עליהם כל יום, כל היום, יקפידו על ריחוק חברתי ויגבילו את מגעיהם הקרובים למשפחה הגרעינית בלבד".

במסיבת עיתונאים נוספת, שנערכה ב-11 בנובמבר הודיעו ראש הממשלה לוון ושרת הבריאות לנה האלנגרן (Hallengren) על סגירת כל הפאבים, המסעדות ומקומות הבילוי ב-22:30. ההחלטה הועברה לחקיקה בפרלמנט כדי שלא תהיה הנחיה בלבד אלא תלווה גם באכיפה וענישה, שכן לדברי לוון "התפשטות המחלה הגיעה למצב שאינו בר-קיימא. שוודיה נמצאת במצב מסוכן להחריד, ואנו מתקדמים לעבר זמנים אפלים". החקיקה הזאת הצטרפה להנחיות מגבילות במיוחד שנכנסו לתוקף ב-17 מ-21 המחוזות בשוודיה, ולפיהן אין להתקרב למרחק של יותר מ-1.5 מטר ממי שאינו בן משפחה. בהמשך הורחבו ההגבלות וכעת הן בתוקף ב-20 מתוך 21 המחוזות במדינה.

גם בני משפחה של חולים נדרשים לבודד את עצמם. ערכה לבדיקה עצמית לקורונה שחולקה בסטוקהולם | צילום: Daniel Holking, Shutterstock
גם בני משפחה של חולים נדרשים לבודד את עצמם. ערכה לבדיקה עצמית לקורונה שחולקה בסטוקהולם | צילום: Daniel Holking, Shutterstock

אם לא די בזה, במסיבת עיתונאים שנערכה ב-16 בנובמבר הודיע לוון על איסור התקהלות של יותר משמונה אנשים יחד. מאחר שרצו שההגבלה החדשה תהיה מחייבת, ולא הנחיה בלבד, היא קיבלה תוקף חוקי רק ב-24 בנובמבר, לאחר אישורה בפרלמנט תחת "חוק הסדר הציבורי". בשלב הראשון האיסור הוגבל לארבעה שבועות וייתכן שיוארך בהמשך. ההגבלה תקפה לאירועים מאורגנים ובמקומות ציבוריים, למעט לוויות, שהוחרגו ומותרת בהן השתתפות של עד 20 איש. מארגני אירועים בלתי חוקיים צפויים לעונשי מאסר של עד חצי שנה.

"עם זאת", אמר לוון, "לא צריכות להיות התקהלויות בשום מקום, גם אם החוק הרשמי מתיר אותן. זו צריכה להיות הנורמה החדשה בכל החברה, בכל שוודיה. אל תלכו למכוני כושר. אל תלכו לספרייה. אל תזמינו ואל תענו להזמנות לארוחות ערב. אל תעשו מסיבות. בטלו את הכול!"

ראש הממשלה אף נקט ביום ראשון לפני שבוע, 22 בנובמבר, צעד דרמטי ויוצא דופן בתרבות השלטונית השוודית, ונשא זו הפעם השנייה השנה נאום לאומה בכל הרשתות. בדבריו חזר והדגיש כמה חיוני שהציבור כולו יקפיד על ההנחיות וישמור על ריחוק חברתי. צעד כזה הוא נדיר ביותר בשוודיה, ולמעשה קרה רק פעמיים בהיסטוריה עד השנה.

כך שברור שבשוודיה כלל לא מעוניינים במודל שמשום מה מכונה "השוודי". הם לא שואפים ל"הגדלת העומק החיסוני" ולא קוראים ל"הסרת הגבלות הריחוק הפיזי בין אנשים, בצורה שתאפשר רק לאוכלוסיות שאינן בסיכון להיחשף לנגיף ולפתח חסינות נגדו". 

כדי להסיר כל מקום לספק התראיין טגנל לפני כמה ימים לעיתון הגרמני די צייט ולשבועון האמריקאי ניוזוויק ואמר מפורשות:

"חתירה לחסינות עדר אינה אתית ואי אפשר להצדיק אותה בשום דרך. אף מחלה מידבקת בהיסטוריה לא הוכחדה באמצעות חסינות עדר בלי שהיה לפני כן חיסון זמין. זה לא יקרה גם עם COVID-19".

הנתונים העולמיים מראים שמרגע שהתחלואה עלתה והנגיף התפשט, שום מדינה לא הצליחה להגן על קבוצות הסיכון, שמלכתחילה לא תמיד ברור מי נמנה עליהן. טגנל, כמו יתר קובעי מדיניות הבריאות ברחבי העולם, גורס שיש למנוע ככל האפשר התפשטות של מחלה חדשה, שיש בה סיכון לא מבוטל לסיבוכים ולהשלכות ארוכות טווח עבור חלק מהמחלימים ממנה. תחלואה רחבה תוביל למספר גבוה של חולים, מונשמים ומתים, בשעה שיש ברשותנו מאגר של אמצעי זהירות שיכולים לצמצם את המחיר האנושי הזה עד שיהיה ברשותנו חיסון יעיל.

לא הוטל סגר, אך ההגבלות הוחמרו. אנשים ברחובות העיר השוודית מאלמה ביוני 2020 | צילום: Dan Manila, Shutterstock
לא הוטל סגר, אך ההגבלות הוחמרו. אנשים ברחובות העיר השוודית מאלמה ביוני 2020 | צילום: Dan Manila, Shutterstock

בין שוודיה לישראל 

האם ניהול המגפה בשוודיה היה עד כה הצלחה או כישלון? יש מקום לדיון מעמיק בהשתתפות אפידמיולוגים, סוציולוגים וכלכלנים. התמונה מורכבת בכל דיסציפלינה בנפרד, ועל אחת כמה וכמה כשמבקשים לשלב אותן לאסטרטגיה כוללת. מה שוודאי הוא שכדי לנהל דיון כזה, וכדי להבין מה אפשר ללמוד משוודיה על ההתמודדות עם הקורונה פה בישראל, חייבים להתבסס על המציאות ולא על משאלות לב.

למשל חשוב להבין שיש הבדלים משמעותיים בין ישראל לבין שוודיה – צפיפות האוכלוסייה שונה מאוד, מספר הנפשות למשק בית הוא אחר לגמרי – 3.7 בישראל, בשעה ששוודיה סוגרת את טבלאות ה-OECD עם פחות מ-2 ועם יותר מ-40 אחוז משקי בית יחידניים, ועוד. ומעבר לכל ההבדלים הללו, נראה שהציבור הישראלי מצוי במקום שונה מאוד מהציבור השוודי במה שנוגע לשיתוף הפעולה שלו עם ההנחיות.

חשוב גם להבין שאין מקום לתפיסה פשטנית של "המדיניות הנכונה". מדיניות שהתאימה לתנאים ששררו בשוודיה בחודשי הקיץ לא תצלח שם בחורף הקר, ובוודאי אין סיבה להניח אוטומטית שתהיה רלוונטית לישראל. גם בשוודיה, כמו בשאר העולם, מבינים שמדובר במחלה מסוכנת, במיוחד לאוכלוסיות הפגיעות, ויודעים גם שמרגע שמתחילה התפרצות משמעותית זו תהיה אשליה לחשוב שאפשר יהיה להגן רק על קבוצות הסיכון.

ייעוץ אפידמיולוגי: עמותת מדעת.