פרסי המדע ההיתוליים הוענקו בין השאר לחוקרים שבדקו מדוע אנשים נגעלים מגבינה וכיצד נגינה על דיג'רידו מונעת נחירות

ב-14 בספטמבר התקיים לראשונה, בפעם ה-27, טקס הענקת פרס איג נובל הנכסף. הפרס מוענק כל שנה מ-1991, לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב. הדמיון בין פרס נובל לאיג נובל אינו מקרי, אך לא כדאי להתבלבל ביניהם: שמו של הפרס ההומוריסטי הוא שילוב של השם נובל ושל המילה ignoble, שפירושה מביש או בזוי.

פרסי איג נובל מוענקים לזוכים מידיו של חתן פרס נובל אמיתי, בטקס שנערך בהארוורד ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. השנה העניקו את הפרסים חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2016 אוליבר הארט, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2007 אריק מסקין ורוי גלאובר, שקיבל פרס נובל בפיזיקה ב-2005. גלאובר משתתף בטקסי איג נובל כבר שנים רבות כ"אביר המטאטא", שתפקידו לטאטא מהבמה מטוסי נייר שהקהל משליך במהלך הטקס. בשנת 2005 הוא נאלץ להיעדר מהטקס בגלל זכייתו בפרס נובל.

הפרס הסאטירי מוענק בעשרה תחומים שונים, שאחד מהם הוא בכלל "רב-תחומי" וחלקם חופפים את תחומי פרס נובל. לעתים החפיפה גדולה מהצפוי. בשנת 2000 זכה אנדריי גיים בפרס איג נובל לפיזיקה על הרחפה מגנטית של צפרדעים, עשר שנים לאחר מכן הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה, על מחקר אחר.

השנה הוענקו הפרסים בין היתר לחוקר שבדק את נזילותם של חתולים, לרופא שבחן את גודל אוזניהם של אנשים, לחוקרים שבדקו את הבסיס העצבי לסלידה מגבינה ולחוקרים שהראו שעדיף להשמיע לעוברים מוזיקה מתוך הנרתיק של אימם. לזוכים שבחרו להגיע לטקס– ורוב הזוכים שבין החיים בוחרים להגיע – הוענק סכום עצום של עשרה טריליון דולר... זימבבואי (כשקל וחצי). מאחר שנושא הטקס השנה היה "אי-ודאות" הזוכים קיבלו גם פסלון של ראש אדם שעליו סימן שאלה. חתנים וכלות הפרס שחרגו מ-60 השניות שהוקצבו לנאום שלהם נקטעו על ידי "מיס סוויטי-פו", ילדה בת שמונה שהודיעה להם: "אתם משעממים אותי. בבקשה תפסיקו".

חתולים ונוזלים אחרים

פרס איג נובל בפיזיקה הוענק למרק-אנטואן פארדין שפרסם את המאמר "על הראולוגיה של חתולים". ראולוגיה היא חקר הזרימה של חומר, ופארדין, לפי עדותו, החליט לבחון אם חתולים הם נוזל לאחר שקרא מה שהוא הגדיר כמטא-מחקר (אבל כנראה יהיה מדויק יותר לכנות קליק-בייט) של האתר Bored Panda.

במאמר הוא בודק עד כמה תואמים החתולים את ההגדרות של נוזל, מנסה למצוא את הקצב שבו הם מאמצים את הצורה של המיכל שהם נמצאים בו (תוך הכרה בכך שחתולים בוגרים מתמקמים מהר יותר מחתלתולים), ואף בוחן את האפשרות שזרימת החתולים תהפוך לכאוטית. הוא מסיים בהתייחסות לניסויים שנערכו ביפן, לפיהם עלינו להתייחס לחתול לא כאל מערכת זרימה מבודדת, אלא כדרך להעביר ולספוג לחצים מהסביבה: "ואכן, ביפן יש בתי קפה עם חתולים, בהם לקוחות לחוצים יכולים ללטף את החתלתולונים ולגרגר החוצה את דאגותיהם". 

במה שהיה כנראה עקיצה קטנה לבוב דילן, שסרב לבוא לטקס קבלת פרס נובל שהוענק לו, אמר פארדין ש"אולי זה מגניב לסרב לפרס נובל, אך אין ספק שלסרב לאיג נובל זה לא מגניב".

פרס איג נובל בתחום דינמיקת נוזלים, הוענק לג'יוון האן על מחקר שפרסם כשהיה תלמיד תיכון בקוריאה הדרומית. האן בדק את הדינמיקה של שכשוך נוזלים, או במילים אחרות – מה קורה כשמישהו הולך לאחור עם ספל קפה. הוא שם לב שכשצועדים עם כוס יין הנוזל משתכשך בה קלות ולרוב לא נשפך. לעומת זאת קפה בספל משתכשך באלימות ומשפריץ החוצה בקלות. במחקר שלו הראה האן שאם צועדים עם ספל הקפה לאחור תנועת הנוזל קטנה ולכן גם הסיכוי שישפך. עם זאת האן מזהיר שהליכה לאחור מגדילה את הסיכוי "למעוד על אבן או להתנגש בתלמיד אחר שאולי גם צועד לאחור (מה שיגרום בוודאי לשפיכת המשקה)".

קפה זה לא יין, מצד שני, אפשר פשוט להשתמש בספל עם מכסה | צילום: Shutterstockקפה זה לא יין, מצד שני, אפשר פשוט להשתמש בספל עם מכסה | צילום: Shutterstock
 

מעגלים פינים

הפרס בביולוגיה הוענק לארבעה מדענים מיפן, מברזיל ומשוויץ שגילו חרק שוכן מערות שבו, בניגוד למקובל, לנקבות יש פינים ולזכרים נרתיקים. החרקים המדוברים, מהסוג Neotrogla, התגלו על ידי קבוצת החוקרים במערה בברזיל. לנקבה, הזוויג שמייצר ביציות אך לא תאי זרע, של חרקים אלה יש פין שרוב הזמן מכווץ ומקופל בגופה. בשעת ההזדווגות תופח הפין והנקבה מחדירה אותו לנרתיק של הזכר, שהוא הזוויג שמספק את הזרע להפריית הביציות. בסיס הפין של הנקבה מכוסה בזיפים שעוזרים לה לעגן את עצמה לגוף הזכר ולכפות עליו הזדווגות שנמשכת עד 73 שעות. הזכר נתפס כל כך חזק כך שאי אפשר להפריד בינו לבין הנקבה. כשהחוקרים ניסו להפריד זוג מזדווג הזכר נקרע לשניים ומת. במהלך ההזדווגות הארוכה הנקבה אוספת מהזכר דרך הפין שלה תיקי זרע (spermatophore) המכילים תאי זרע וכן חומרי מזון שמאפשרים לה להימנע מרעב ולקבל את האנרגיה הדרושה לייצור ביציות בשלות. החוקרים לא יכלו להגיע לטקס קבלת הפרס ושלחו במקום זאת סרטון, שצולם כמובן במערה. זו השנה האחת עשרה ברציפות שבה חוקרים מיפן זוכים באיג נובל.

חתך של הזדווגות הפוכה. הפין של הנקבה (כחול) בתוך גוף הזכר. צילום: Current Biology, Yoshizawa et al. עברית: נעם לויתןחתך של הזדווגות הפוכה. הפין של הנקבה (כחול) בתוך גוף הזכר | צילום: Current Biology, Yoshizawa et al. עברית: נעם לויתן

השנה ניתן גם פרס בתחום רפואת נשים, לחוקרים מספרד שהראו שעוברים מגיבים בצורה חזקה יותר למוזיקה שמנוגנת בתוך הנרתיק של אמם. החוקרים השמיעו לעוברים, מגיל 16 שבועות ואילך, נגינת חליל בשתי דרכים: בעזרת מכשיר מיוחד שפיתחו (ואף הוציאו עליו פטנט) היכול להגיע עד סמוך לעובר ולהשמיע מוזיקה משם, וכביקורת, בעזרת אזניות המתלבשות על הבטן.

כדי לבדוק את התגובה, החוקרים ביצעו בדיקות אולטראסאונד ובחנו את הבעות הפנים שעשו העוברים לפני, אחרי ובזמן השמעת המוזיקה. הם גילו שהעוברים פתחו וסגרו את פיהם והוציאו את לשונם בעקבות הנגינה מהנרתיק, יותר מאשר עשו בעקבות הנגינה דרך הבטן.

מכך מסיקים החוקרים שהעוברים מסוגלים לשמוע כבר משבוע 16, לפחות כאשר משמיעים אותה מקרוב מאוד. בינתיים, לפחות, אין להם תשובות לשאלות כגון אם העוברים אוהבים נגינת חליל, ועד כמה הופתעו לשמוע צלילים כאלה מגיעים דווקא מהכיוון הזה. 

מהמרים ונוחרים

בתחום הכלכלה זכו מתיו רוקלוף וננסי גריר, שגילו שהחזקה של תנין צעיר ביד לפני משחק מזל מעלה את סכום ההימורים – אבל רק כשמדובר באנשים עם נטייה להימורים, שאין להם רגשות שליליים חזקים באותה עת.

הסיבה לכך, אומרים החוקרים, היא שהתנין גורם למצב של עוררות: אדרנלין משתחרר לדם, קצב פעימות הלב עולה, החושים מתחדדים והגוף מתכונן לפעולה. אותו מצב עוררות נראה גם בשעת הימורים, בעיקר אצל אנשים הנוטים להתמכר להם. החוקרים משערים שהעוררות שאותם אנשים הרגישו לאחר שהחזיקו תנין עברה הלאה אל משחק המזל, והם פירשו אותה כהתרגשות מהמשחק ומאפשרות הזכייה. ההרגשה ה"מנצחת" הזו הובילה אותם לשים יותר כסף על המשחק.

פירוש מוטעה שכזה להרגשת העוררות – כאילו היא קשורה למשחק ולא לתנין – אולי נשמע מופרך, אבל יש לא מעט מחקרים שמראים שהוא מתרחש בקלות. עוד בשנות ה-70 הראו חוקרים שאנשים שעברו על גשר צר מעל תהום ואז פגשו בבחורה, פירשו את דפיקות ליבם כמשיכה אליה ונטו יותר לחזר אחריה. המחקר הנוכחי, עם זאת, הוא כנראה הראשון לגרום לעוררות בעזרת תנין. וכן, אם תהיתם, הוא נערך באוסטרליה.

פרס האיג-נובל בתחום התזונה ניתן לצוות חוקרים בינלאומי שדיווח לראשונה כי עטלפי ערפד בברזיל ניזונים מדם בני אדם. הם לא ראו ממש את הערפדים עטים בלילה על בתולות חסרות הגנה (או כל אדם אחר, לצורך העניין). במקום זאת, הם בחנו דגימות צואה של העטלפים ומצאו בחלק מהם חומר גנטי אנושי, לצד DNA של תרנגולות.

מין זה של עטלפי ערפד, הקרויים ערפדים שעירי רגליים, ניזון בדרך כלל מציפורים גדולות. אך עם התרחבות ההתיישבות האנושית והרס היערות בהם חיים הערפדים, אוכלוסיית הציפורים המשמשות להם כמזון הצטמצמה מאוד. הערפדים, כך נראה, הסתגלו למצב החדש והחלו לשתות דם תרנגולות, כשהם מגוונים מדי פעם בדם של בעלי הלול.

חתני פרס איג נובל לשלום הם רופאים, מומחי שינה ומורה לנגינה דיג'רידו משוויץ, שהראו במחקר אקראי מבוקר שנגינה בדיג'רידו יכולה להקל על נחירות ועל דום נשימה חסימתי בינוני בשינה. במחקר לימדו החוקרים 14 איש כיצד לנגן בדיג'רידו, כלי הנשיפה של האבוריג'ינים באוסטרליה. המשתתפים התאמנו בנגינה וניגנו 20 דקות לפחות, שישה ימים בשבוע, במשך ארבעה חודשים. קבוצת הביקורת הורכבה מ-11 איש שחיכו בסבלנות לתורם ללמוד נגינה, תור שמעולם לא הגיע. מצבם של האנשים שכן זכו/נאלצו לנגן בדיג'רידו השתפר לעומת אנשי קבוצת הביקורת. הם היו ערניים יותר במשך היום, נחרו פחות במהלך השינה וסבלו פחות מהפסקת נשימה. על פי החוקרים השיפור התרחש בזכות טכניקת הנשימה הדרושה לנגינה בדיג'רידו וחיזוק שרירי הלשון. כדאי לשים לב שהמחקר ראשוני ביותר ונעשה על מעט נבדקים. כמו, על פי הצהרת ניגוד העניינים במאמר, אחד החוקרים – אלכס סוארז – הוא מורה מקצועי לנגינה בדיג'רידו וכן מדריך לטאי צ'י ולצ'י קונג. כמו כן, לא ברור אם בני הזוג של הנוחרים יעדיפו לסבול מנחירות בלילה, או ממנגינת דיג'רידו ביום.

צפו בסרטון של נגינת דיג'רידו, המונעת נחירות (ואולי גם את השינה עצמה): 

הגועל והנפש

הפרס בתחום הרפואה הוענק לחמישה חוקרי מוח מצרפת על מחקר שלא צריך להפתיע אף אחד שנערך במדינה זו – הם זיהו בעזרת MRI תפקודי, המשמש לדימות מוח, את המעגלים המוחיים האחראים על תחושת דחייה מגבינה. בתחילה החוקרים ערכו סקר שכלל 145 גברים ו-187 נשים כדי להעריך כמה מתושבי צרפת נגעלים מגבינה, לעומת מזונות אחרים. מבין העונים לסקר נבחרו 15 שונאי גבינה ו-15 אוהבי גבינה שמוחם נסרק בזמן שנחשפו לריחות ולתמונות של גבינות שונות (גבינה כחולה, צ'דר, גבינת עיזים, גרוייר, פרמזן וטום) ושל מזונות שאינם גבינה. תוצאות המחקר הראו שאחוז שונאי הגבינה באוכלוסייה גדול מאחוז האנשים ששונאים מאכלים אחרים. כמו כן המחקר חשף שחלקים מאזורים במוח הקרויים גרעיני הבסיס פעילים קצת יותר אצל שונאי הגבינה. חלקים אלה קשורים למערכת הגמול, ועל פי מחקר זה אולי גם ל"מערכת הגועל". 

איג נובל לאנטומיה הוענק לרופא הכללי הבריטי הנרגש ג'ימס הית'קוט, שפרסם ב-1995 מאמר בשם "למה  לאנשים זקנים יש אוזניים גדולות?" על אף השם אין במאמר תשובה לשאלה זו אלא רק עדות לכך שאוזניים אכן מתארכות עם הגיל. הית'קוט ועמיתיו מדדו את אוזנם השמאלית של 206 מטופלים ומטופלות בני גילים שונים וגילו כי אוזני אדם מתארכות בממוצע ב-0.22 מילימטרים בשנה מגיל שלושים. התופעה מתרחשת גם בגברים וגם בנשים, אך כנראה מאחר שאוזני נשים קטנות יותר ושלנשים יש לרוב שיער שמסתיר את אוזניהן, היא בולטת אצלן פחות.

בתחום הקוגניציה, פרס האיג-נובל הוענק לחוקרים מאיטליה שגילו כי לתאומים זהים קשה להבדיל בין תמונתם לתמונת התאום שלהם. אנשים בדרך כלל טובים מאוד בזיהוי הפנים של עצמם, ומחקרים הראו שתמונת הפנים שלנו מעובדת במוח בצורה שונה מזו של תמונות פנים אחרות. אבל כאשר תאומים זהים התבקשו לזהות את פרצופם מתוך תמונות שלהם, של התאום שלהם, ושל אדם נוסף, הם לא הראו את אותו זיהוי עצמי מהיר שאנשים אחרים מראים.

החוקרים מקשרים את אותו קושי בזיהוי עצמי לבלבול שעשוי להיות אצל תאומים בייצוג הפנימי של ה"אני", לעומת התאום. עם זאת, הם מדגישים שבניסוי הנבדקים היו צריכים להבדיל בין הפרצופים שלהם לאלו של התאום הזהה, ואם ההשוואה הייתה לפרצופים של אנשים אחרים אולי הם לא היו מתקשים בצורה כזו. כלומר, בהחלט יכול להיות שהנבדקים התקשו להבדיל בין הפנים של התאום שלהם ושל עצמם פשוט בגלל שהם מאוד דומים.

אתם מוזמנים לצפות בטקס המלא (אם יש לכם שעה וחצי פנויות), לצחוק מהשטויות ואז לחשוב קצת: