מחקרים חדשים מגלים שההשפעה השלילית של דלקות בחלל הפה עלולה להתפשט גם ללב, להפריע להיריון ואפילו לגרום למחלת אלצהיימר

מחלות חניכיים מוכרות לרובנו בעיקר מהמפגשים עם רופא השיניים, ולרוב אנחנו חושבים עליהן כעל לא יותר ממטרד. אולם בשנים האחרונות החלו להצטבר ממצאים שמעידים כי למחלות הללו יש השפעה נרחבת על מצבים רפואיים מגוונים, כגון סוכרת, מחלות לב, היריון ואף אלצהיימר.

מחלות חניכיים נוצרות עקב הצטברות של רובד חיידקים המכונה פלאק על החניכיים. החיידקים מובילים להתפתחות דלקת ברקמה, שמתנפחת בשל כך ונוטה לדמם. הצורה הקלה והנפוצה של מחלת החניכיים נקראת דלקת חניכיים, או Gingivitis. בשלב הזה מדובר בדלקת מקומית והפיכה, שלא פוגעת ברקמות העמוקות התומכות בשיניים. לפי ההערכה, כ-90 אחוז מהאוכלוסייה יסבלו בשלב כלשהו ממצב כזה.

בהיעדר טיפול, הדלקת עלולה להתפתח למחלת חניכיים חמורה יותר, שנקראת פריודונטיטיס (Periodontitis). בשלב הזה, הדלקת מובילה לנסיגת חניכיים ופוגעת ברקמות חיבור ושכבות עצם התומכות בשן. כתוצאה מכך מתפתחים "כיסים" – מרווחים קטנים בין השיניים לחניכיים. אם לא תטופל בזמן, המחלה עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לשן, עד כדי צורך בעקירתה.

הדלקת נגרמת בעיקר מחוסר הקפדה על היגיינה דנטלית, ושיפור ההיגיינה עשוי לעצור את התפתחותה כבר בשלבים הראשונים. עם זאת,קיימים גם גורמי סיכון, כגון עישון, סוכרת, שינויים הורמונליים, תרופות המובילות ליובש בפה, מחלות שפוגעות במערכת החיסון כגון איידס וגורמים תורשתיים.

שיניים של מטופל עם רובד חיידקים | CNRI, SPL
מחלות חניכיים נוצרות עקב הצטברות של רובד חיידקים. שיניים של מטופל עם רובד חיידקים | CNRI, SPL

מהפה לשאר הגוף

בשנים האחרונות מתברר כי השפעתן של מחלות החניכיים הרבה יותר רחבה מכפי שחשבו בעבר, ומצטברות ראיות לקשר ביניהן ובין מחלות רבות אחרות. מחקר שהשווה בין קבוצות אוכלוסייה מצא כי חולים הסובלים מדלקת חניכיים חמורה נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי.

מחקרי מטה-אנליזה (מחקרים שמנתחים את הממצאים של הרבה מחקרים קודמים ומנסים להסיק מהם מסקנות רחבות) מצאו כי אנשים הסובלים מדלקת חניכיים חמורה נמצאים בסיכון לחלות במחלת לב כלילית. בנוסף נמצא קשר בין נוכחות נוגדנים לזני חיידקים שגורמים לדלקת חניכיים לבין עלייה בתחלואה לבבית.

מחקר נוסף מצא DNA של החיידקים הללו במשקעים בדפנות כלי דם שעלולים להוביל לטרשת עורקים. הממצאים הללו מדגימים כי ייתכן שחיידקים נודדים מחלל הפה לאזורים אחרים בגוף, וכך תורמים להתפתחות מחלות. נדידה של חיידקים מחלל הפה תורמת גם למחלות של דרכי הנשימה, כמו דלקת ריאות: הסיכון של אנשים הסובלים מדלקת חניכיים חמורה לחלות בדלקת ריאות גבוה פי שלושה לעומת אנשים בריאים.

גבר בטיפול שיניים | zlikovec, Shutterstock
אם לא מטפלים בהן כראוי, השפעתן של מחלות חניכיים עלולה להיות רחבה מאוד. גבר בטיפול שיניים | zlikovec, Shutterstock

דלקת חניכיים וסוכרת

בין סוכרת לדלקת חניכיים חמורה נמצא קשר דו-כיווני: מצד אחד יש מחלות חניכיים חמורות יותר אצל חולי סוכרת, ומצד שני מחלת החניכיים מובילה לקושי בוויסות רמות הסוכר. כמה הסברים הוצעו לתופעה, אך עדיין אין הסכמה מוחלטת על אף אחד מהם.

על פי אחת התיאוריות, העלייה ברמת הסוכר בדם מובילה לריכוזי סוכר גבוהים גם בחלל הפה, וכך מסייעת לחיידקים לגדול. תיאוריה אחרת גורסת כי כאשר מחלת הסוכרת אינה מאוזנת, מתרחשת בגוף סדרת תהליכים שמובילה להפעלת מערכת החיסון. הפעלת יתר של מערכת החיסון מובילה להרס של רקמות חיבור ולקושי בריפוי פצעים, ושילוב התהליכים הללו מוביל לעלייה בסיכון למחלות חניכיים.

מהכיוון השני יש מחקרים שמצאו כי דלקת חניכיים חמורה לכשעצמה עלולה להעלות את הסיכון לחלות בסוכרת, ושאצל מי שכבר חולים בסוכרת היא מובילה לקושי חמור יותר בוויסות רמות הסוכר. רוב המחקרים שנעשו בנושא הזה הם מחקרים אפידמיולוגיים, כלומר, מחקרים שמחפשים קשר בין תופעות שונות באוכלוסייה גדולה, ואינם מצביעים על מנגנון מסוים.

המחקרים מצאו כי אצל אנשים הסובלים מדלקת חניכיים חמורה, רמות הסוכר בדם גבוהות יותר גם אם הם אינם חולי סוכרת. אולם המנגנון הביולוגי העומד מאחורי התופעה עדיין לא פוענח. הסבר אפשרי אחד הוא שרקמת החניכיים הדלקתית משמשת מצע גידול לחיידקים, שמפרישים חומרים שונים לדם וכך מגבירים את פעילות מערכת החיסון. החומרים האלה עלולים להשפיע על התגובה התאית לאינסולין – ההורמון האחראי על ויסות ספיגת הסוכרים בתאים – ועל תהליכי אגירה ופירוק של סוכר בגוף. נכון להיום אין די ראיות לבסס את התיאוריה הזאת, ודרושים מחקרים נוספים.

חניכיים והיריון

בנוסף להשפעה על מחלות לב וכלי דם ועל סוכרת, נמצא קשר גם בין היריון לדלקת חניכיים חמורה: מסיבה בלתי ידועה, השינויים ההורמונליים המתרחשים במהלך היריון מעלים את הסיכון של נשים ללקות בדלקת חניכיים חמורה במהלך ההיריון, וההערכות הן כי אחת מכל חמש נשים הרות תסבול מהתופעה.

מעבר לנזקים שהמחלה גורמת לאם, נמצא כי נשים שסובלות מדלקת חניכיים חמורה נמצאות בסיכון גבוה ללידת תינוק במשקל נמוך או ללידה מוקדמת. חוקרים חושדים שחיידקים שגורמים לדלקת חניכיים עלולים לחדור לזרם הדם ולפגוע בעובר.

ידוע גם כי החיידקים שגורמים לדלקת החניכיים מפרישים רעלנים שמובילים להפעלת מערכת החיסון. יש חוקרים הסבורים כי הפעילות החיסונית המוגברת הזאת מובילה ללידה מוקדמת, אולם נכון להיום הטענות האלו נמצאות במחלוקת

אישה בהיריון בטיפול שיניים | Garnet Photo, Shutterstock
דלקת חניכיים חמורה מעלה את הסיכון ללידה מוקדמת. אישה בהיריון בטיפול שיניים | Garnet Photo, Shutterstock

הגורם לאלצהיימר?

בעוד שברוב המקרים הקשר שנמצא בין מחלות חניכיים למחלות אחרות הוא נסיבתי בלבד ולא ברור מהו המנגנון שמתווך ביניהן, מחקר שנערך לאחרונה מצא קשר בין דלקת חניכיים חמורה ומחלת אלצהיימר, ואף הציג מנגנון ביולוגי אפשרי.

המחקר נערך במימון פרטי בידי חברה מסחרית בשם Cortexyme, והחוקרים בחנו מוחות ונוזלי חוט שדרה של חולי אלצהיימר. הם מצאו בהם את החיידק Porphyromonas gingivalis, המעורב בדלקות חניכיים. כדי לבדוק אם החיידק אכן קשור למחלת האלצהיימר מרחו החוקרים תמיסת חיידקים על חניכיים של עכברים בריאים וכך הדביקו אותם בדלקת חניכיים. כשבחנו לאחר מכן את מוחות העכברים הם מצאו בנוסף לחיידק גם משקעים של החלבון עמילואיד-בטא, שמובילים למוות של תאי עצב ואופייניים מאוד לחולי אלצהיימר.

בשלב הבא הראו החוקרים הראו כי החיידק מפריש לסביבה חלבון בשם gingipains, שתפקידו לפרק חלבונים אחרים והוא חיוני להישרדות החיידק. במוח, החלבון הזה פוגם בחלבון tau, שקשור ליצירת משקעי הבטא-עמילואיד. כשנתנו לעכברים חומר שמעכב את פעילות החלבון gingipains נצפתה ירידה בכמות החיידקים, שהייתה משמעותית יותר מזו שנצפתה כתוצאה משימוש בכל אנטיביוטיקה שנוסתה. בהמשך נצפתה גם ירידה בכמות משקעי הבטא-עמילואיד ובנזק הניווני לתאי המוח. בעקבות ההצלחה במחקר העכברים החלה החברה בניסויים ראשוניים על תשעה בני אדם, ולדברי החוקרים התוצאות מבטיחות. בהמשך השנה מתוכנן ניסוי גדול יותר

מחקרים קודמים הראו גם כי נוכחות החיידק P. gingivalis מובילה ליצירת משקעי עמילואיד-בטא במוח, ובעקבות תוצאות המחקר הנוכחי, יש חוקרים הטוענים כי החיידק הוא הגורם לאלצהיימר. מנגד, חוקרים אחרים זהירים הרבה יותר: רוברט מויר (Moir) מאוניברסיטת הרווארד חוקר בעצמו את הקשר בין חיידקים למחלת האלצהיימר, והראה כי ייתכן שיצירת משקעי העמילואיד-בטא נובעת מפעילות מערכת החיסון. לטענתו, ייתכן בהחלט שהחיידק P. gingivalis תורם להתקדמות המחלה, אך הוא אינו חושב שהוא הגורם הראשוני שלה.

עדיין איננו מבינים במלואם את המנגנון המקשר בין דלקת חניכיים למחלות אחרות ואת השפעתה על חומרת המצבים הפתולוגיים והתקדמותם. אולם אפשר למנוע מחלות חניכיים בקלות אם נקפיד לצחצח שיניים, נשמור על היגיינה דנטלית ונלך לביקורים סדירים אצל רופא השיניים. טיפול בחניכיים ישפר בוודאות את מצב הפה והשיניים שלנו, והוא עשוי גם להפחית את הסיכון ללקות במחלות קשות יותר.