עצמות אדם מאובנות מלפני כ-120 אלף שנים שנמצאו ליד רמלה חושפות את קיומו של אדם קדמון מטיפוס שלא היה ידוע עד כה למדע, ושל אוכלוסייה שאולי הייתה המקור לניאנדרטלים באירופה

לפני 120 אלף שנה מישור החוף הישראלי נראה שונה מאוד ממראהו כיום. הערים והכבישים כמובן לא היו שם, אבל במקומם לא היו דיונות, אלא סוואנה כמו-אפריקאית. בין העשבים והעצים המעטים שוטטו אנטילופות, סוסי בר, יענים ועוד. גם בני אדם היו שם, שבט קדום של ציידים-לקטים. בשקע רחב ועמוק שנוצר באדמה, ליד רמלה של היום, הם הבעירו מדורות, יצרו כלי אבן והשתמשו בהם, ביתרו את בעלי החיים שצדו, ואכלו אותם.

בעשרות אלפי השנים שחלפו מאז, התכסה השקע בשכבה עבה של אדמה. ב-2010-2011, במסגרת חפירות הצלה שערכו ד"ר יוסי זיידנר מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וצוותו בשטח מפעל המלט "נשר", נחשף האתר מחדש. נמצאו בו עשרות אלפי כלי אבן ועשרות אלפי עצמות של בעלי חיים, על חלקן סימני חיתוך. נראה שבני האדם התגוררו באתר הזה במשך זמן רב.

בשכבות התחתונות של האתר נמצאו גם שני מאובנים של חלקי שלד של אדם: חלק מגולגולת ולסת תחתונה, שהחוקרים משערים כי היו שייכים לאותו אדם. בניגוד למה שציפו, התברר שהאדם הזה לא השתייך למין האדם המודרני, הומו סַפִּייֶנְס, שכבר ישב באותה תקופה בארץ. הוא גם לא היה ניאנדרטלי. בשני מאמרים שהתפרסמו כעת בכתב העת המדעי Science (הראשון, השני), חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטאות נוספות מפרטים את הממצאים, מעלים את ההשערה שהאדם מרמלה היה שייך לאוכלוסייה קדומה שונה מאלו שהכרנו בעבר, ומראים כיצד הוא משנה את האופן שבו אנו מבינים את ההיסטוריה האנושית.

מבט על החלקים העמוקים יותר בחפירה של אתר נשר רמלה | יוסי זיידנר
באתר נמצאו עשרות אלפי כלי אבן ועצמות של בעלי חיים, וגם שני חלקי שלד של אדם. מבט על החלקים העמוקים יותר בחפירה של אתר נשר רמלה | יוסי זיידנר

לא ספיינס, לא ניאנדרטל

"הלסת נמצאה בשברים, והצלחנו להרכיב אותה, בצורה וירטואלית בעיקר, ללסת כמעט שלמה", אמרה ד"ר הילה מאי לאתר מכון דוידסון. מאי הובילה את המחקר על המאובן יחד עם פרופ' ישראל הרשקוביץ וד"ר רחל שריג, כולם ממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם ומכון שמוניס לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "היה לנו ברור מיד, עוד לפני האנליזות המתוחכמות, שהיא לא של הומו ספיינס. בדברים כאלו אי אפשר להתבלבל".

"לא היה לו סנטר", הוסיפה שריג. "סנטר הוא מאפיין של האדם המודרני. זה כבר כיוון אותנו למשהו אחר ממה שציפינו למצוא בתקופה הזו בארץ ישראל".

לפני כשלוש שנים התפרסם מאמר שהראה כי בני אדם מהמין שלנו, הומו ספיינס, חיו בארץ כבר לפני כ-180 אלף שנים, על סמך עצם לסת שנמצאה במערת מיסליה שבכרמל. ממצאים נוספים, ממערת קדומים (קפזה) ליד נצרת וממערת הגדי (א-סח'ול) בכרמל, הצביעו גם הם על נוכחות של הומו ספיינס לפני 120 אלף ו-90 אלף שנה. הממצאים מרמלה תוארכו לכ-120-140 אלף שנים לפני זמננו, לכן הגיוני היה לצפות שהאנשים שגם שם יתגלו בני המין שלנו.

גם כלי האבן שנמצאו שם התאימו להשערה הזו. הכלים יוצרו בטכניקה שנמצאה בעבר באתרים של הומו ספיינס וגם של ניאנדרטלים, ומעולם לא נראתה בשילוב עם עצמות של אוכלוסיות קדומות יותר.

הממצאים מאתר נשר רמלה | אילן טיילר ואבי לוין, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב
בשכבות התחתונות של האתר נמצאו שני חלקי שלד של אדם: חלק מגולגולת ולסת תחתונה. הממצאים מאתר נשר רמלה | אילן טיילר ואבי לוין, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב

עם זאת, מהעצמות שהתגלו ברמלה עולה כי האנשים שחיו במישור החוף הקדום לא היו הומו ספיינס. הלסת חסרת הסנטר הייתה דומה יותר לאלו של קרובינו הניאנדרטלים, שחיו באירופה ובאסיה עד לפני כ-40 אלף שנים, אך גם שונה מהן בתכונות מסוימות. עצם הגולגולת הייתה שטוחה יחסית לגולגולות מודרניות, ודמתה לגולגולות של מיני הומו מוקדמים יותר, הומו ארקטוס והומו היידלברגנסיס.

שן טוחנת שנמצאה בלסת הראתה גם היא מאפיינים שלא התאימו לבני המין שלנו. כאשר החוקרים הישוו אותה לשיניים שנמצאו במקומות אחרים, בארץ ובעולם, הם ראו שהיא דומה לאלו שנמצאו במערת קסם סמוך לראש העין ובאתר המכונה בור העצמות (Sima de los Huesos) בספרד. בשני המקומות הממצאים הם מלפני כ-400 אלף שנה, ובשניהם לא ברור לאיזו אוכלוסייה הם השתייכו. השלדים מספרד נושאים מאפיינים רבים של ניאנדרטלים, אך גם תכונות שונות מאלו שנמצאו אצל פרטים מאוחרים יותר.

המסקנה של החוקרים הייתה שהאדם מרמלה לא השתייך להומו ספיינס ולא לניאנדרטלים, אלא לאוכלוסייה שונה, שהופיעה כבר לפני כ-400 אלף שנים או יותר. הקבוצה שחיה ברמלה הייתה אולי אחת הקבוצות האחרונות של אותה אוכלוסייה קדומה. הם חיו באזור שלנו וגם בדרום אירופה, וייתכן שמהם התפתחו הניאנדרטלים.

החוקרים לא הכריזו על הממצא כמין חדש של אדם, ולא נתנו לו שם של מין. הם מתייחסים אליו כאל "טיפוס מורפולוגי נשר רמלה". "אנחנו חושבים שזה תחביב מסוכן של אנתרופולוגים – יש יותר מדי מינים שמסתובבים", הסביר הרשקוביץ. "אנחנו עובדים על טיפוסים מורפולוגיים, וריאציות מורפולוגיות של אותו מין".

"ההגדרה הקלאסית היא שפרטים שייכים למינים נפרדים אם הם לא מעמידים צאצאים זה עם זה", הוסיפה מאי. "במקרה הזה אנחנו יודעים שהם כן העמידו צאצאים. אצל כל בני האדם המודרניים מחוץ לאפריקה יש אחוז מסוים של DNA ניאנדרטלי, כתוצאה מרבייה של אבותינו עם ניאנדרטלים. אין סיבה לחשוב שזה לא היה כך בין כל טיפוסי האדם. לכן אנחנו מעדיפים לא לקרוא להם מינים".

משמאל לימין: שריג, מאי והרשקוביץ, מחזיקים את שבר הגולגולת והלסת שנמצאו באתר | אילן טיילר ואבי לוין, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב
החוקרים תייחסים אליו כאל "טיפוס מורפולוגי נשר רמלה". משמאל לימין: שריג, מאי והרשקוביץ, מחזיקים את שבר הגולגולת והלסת שנמצאו באתר | אילן טיילר ואבי לוין, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב

פתרון לחידות

החוקרים סבורים שאותה אוכלוסייה קדומה שאליה השתייך "טיפוס נשר רמלה" אכן "החליפה גנים" עם אוכלוסיות נוספות, בהן בני המין שלנו והניאנדרטלים. כאמור, באותה תקופה היו בארץ קבוצות של הומו ספיינס, שמאובנים שלהם נמצאו בכרמל ובנצרת. אך העצמות שנמצאו ברמלה נשאו מאפיינים שלא התאימו עד הסוף לאוכלוסייה של אדם מודרני. "הממצאים ממערת קדומים וממערת הגדי שויכו להומו ספיינס, אבל יש שם בלגן", אמרה מאי. "חלק נראים יותר ניאנדרטלים, יש להם מאפיינים גם של אלו וגם של אלו. טיפוס נשר רמלה מציע פתרון: הייתה פה אוכלוסייה קדומה לצד בני האדם המודרניים, ואם הייתה רבייה בין האוכלוסיות זה יכול להסביר את המאפיינים האלו".

אוכלוסייה קדומה כזו, שהתקיימה באזור המזרח התיכון במשך מאות אלפי שנים, יכולה להיות הפתרון גם לחידות נוספות, הקשורות לניאנדרטלים. ממחקרים גנטיים אנחנו יודעים כי קבוצות מסוימות של ניאנדרטלים התרבו עם אבותינו, בני אדם מודרניים, כבר לפני מאה אלף שנים. אך ההגירה הגדולה של הומו ספיינס מאפריקה התרחשה רק לפני כ-50-70 אלף שנים. אמנם כפי שראינו היו בני אדם שהיגרו מאפריקה והתיישבו בארץ ישראל עוד לפני כן, אך אלו לא הותירו אחריהם צאצאים החיים כיום, ונראה שלא הרחיקו מעבר למזרח התיכון. בני האדם שיישבו את אירופה, אסיה, אוסטרליה ומאוחר יותר גם את אמריקה, וצאצאיהם שוכנים ביבשות אלה כיום, יצאו כולם בהגירה הגדולה לפני 70 אלף שנה לכל המוקדם. הניאנדרטלים, מצידם, חיו רק באירופה ובאסיה, ועד כמה שאנחנו יודעים מעולם לא היו באפריקה.

לדברי הרשקוביץ, זהו אחד האתגרים הגדולים שהגנטיקה הציבה בפני חוקרי המאובנים: להסביר את מעבר הגנים מהומו ספיינס לניאנדרטלים בשלב כל כך מוקדם. אם אותה אוכלוסייה קדומה שאליה השתייך אדם נשר רמלה החליפה גנים עם הומו ספיינס שהגיע מאפריקה לפני ההגירה הגדולה, והייתה קשורה גם לניאנדרטלים באירופה ובמזרח וצפון אסיה, היא עשויה להיות הפתרון למעבר הגנים הזה.

חידה נוספת נוגעת לממצאים גנטיים לפיהם הניאנדרטלים יישבו את אירופה כמה פעמים, כשכל גל התיישבות מחליף את קודמו. מאיפה הגיעו אותם גלי הגירה? ייתכן שמהאזור שלנו, אומר הרשקוביץ. "הם היו המאגר האנושי שחידש את האוכלוסייה הניאנדרטלית. כל פעם שמזג האוויר השתפר הייתה הגירה מהאזור הזה לאירופה".

אנשי נשר רמלה עשויים היו להיות המאגר האנושי שחידש את האוכלוסייה הניאנדרטלית
אנשי נשר רמלה עשויים היו להיות המאגר האנושי שחידש את האוכלוסייה הניאנדרטלית

ללמוד זה מזה

על קשריהם של אנשי נשר רמלה עם קבוצות הומו ספיינס שישבו בארץ אפשר ללמוד גם מהכלים שהשאירו אחריהם. אלו כלים מטכנולוגיה שנקראת לוואלואה (Levallois). רבים מכלי הצור מיוצרים באמצעות מכה מדויקת באבן, כך שחלק קטן וחד ניתז ממנה. בטכנולוגית לוואלואה הסתת מכין את האבן עוד לפני כן, כדי לקבוע מראש את הצורה הסופית של הנתז. הכלים האלו אופייניים להומו ספיינס, ונמצאו בין השאר במערת קדומים ובמערת הגדי בארץ. כלים דומים נמצאו גם באתרים נוספים של ניאנדרטלים במדינות אחרות.

דוגמה של חוד לוואלואה שנמצא באתר | טל רוגובסקי
טכנולוגית לוואלואה הסתת מכין את האבן עוד לפני כן, כדי לקבוע מראש את הצורה הסופית של הנתז. דוגמה של חוד לוואלואה שנמצא באתר | טל רוגובסקי

החוקרים ערכו השוואה מפורטת בין כלים שנמצאו באתר נשר רמלה לכלים של קבוצות הומו ספיינס ממקומות אחרים בארץ, וראו שהם דומים מאוד, לא רק בצורה הסופית אלא גם בשיטת הייצור, שעליה אפשר ללמוד בין השאר מהפסולת הכוללת את הנתזים שנוצרים בתהליך סיתות הכלים. "הדמיון הוא בכל רצף הסיתות", אמר זיידנר. משמעות הדבר היא שאחת הקבוצות הייתה צריכה ללמוד מהשנייה את הטכנולוגיה הזו.

"אם אתה מוצא כלי זרוק בשטח ואוהב את הצורה שלו, אתה יכול לנסות לחקות אותו – אבל אתה תעשה את זה בשיטה שלך", הסביר זיידנר. החיקוי של השיטה עצמה מראה על אינטראקציה בין הקבוצות. "זה מראה שהם לא רק פגשו אחד את השני לרגע, או מרחוק - הם הסתכלו איך הסתת מהקבוצה השנייה עושה את הכלים שלו, ולמדו ממנו. זו אינטראקציה חברתית קרובה".

אנחנו לא יודעים מי היה הראשון שפיתח את טכנולוגיית לוואלואה, מי הביא אותה לאזורנו ומי לימד את מי, אנשי נשר רמלה את בני אוכלוסיית ההומו ספיינס או, להיפך. אך המחקר יכול לתת לנו הצצה לפגישה האינטימית הזו, שהתרחשה לפני זמן כה רב בין שתי אוכלוסיות שונות של בני אדם: יושבים יחד, אולי סביב המדורה, ולומדים זה מזה.

 

סרטון של אוניברסיטת תל אביב על גילוי טיפוס האדם הלא מוכר: