מחקר חדש: נקבות צבועים נקודים מורישות לצאצאיהן את הקשרים החברתיים שלהן: אותם צבועים שנמצאים בקשר איתן, מפתחים קשרים גם עם הגורים. ההורשה החברתית הזו עוזרת ליצור קבוצות יציבות לאורך זמן

גורי צבועים נקודים מגיעים לעולם מלא בבני מינם, וצריכים ליצור קשרים חברתיים כבר מגיל צעיר. בניגוד לצבוע המפוספס שחי גם בישראל ומעדיף לבלות את זמנו לבד, הצבוע הנקוד (Crocuta crocuta) האפריקאי חי בקבוצות. גודל קבוצת הצבועים נע מכמה פרטים בודדים ועד יותר ממאה, כתלות בזמינות הטרף, ויש בה היררכיה ברורה, אותה מובילה הנקבה השלטת. המקום של כל צבוע בהיררכיה קובע עד כמה תהיה לו גישה למזון, והוא קשור מאוד למעמד של אמו - גורים לצבועה בכירה יתפסו מקום בכיר, ואילו מי שנולדו לצבועה שממוקמת נמוך בסולם החברתי יירשו ממנה את המקום הזה.

אבל זה לא כל מה שהם יורשים. במחקר חדש, שמבוסס על 27 שנים של איסוף מידע, הראו החוקרים שהצבועה מורישה לגוריה גם את הרשת החברתית שלה: הם נוטים ליצור קשרים חברתיים עם אותם פרטים להם יש קשרים עם האם. כך הרשתות החברתיות של הקבוצה, והקבוצה עצמה, נשארות יציבות מדור לדור. המחקר הראה גם שאותו הורשה של הקשרים החברתיים קשורה לסיכויי ההישרדות של הצאצאים ושל האם.

הרשת החברתית של בעלי החיים

מחקרים רבים בשנים האחרונות נעזרו בשיטות סטטיסטיות חדשות כדי להתחקות אחר הרשתות החברתיות של בעלי חיים וגם של בני אדם. כדי למפות רשת כזו, חוקרים בודקים כמה פעמים שני פרטים בקבוצה נראו זה לצד זה או מנהלים אינטראקציה מסוימת אחד עם השני, ומחשבים את חוזק הקשר ביניהם בהשוואה לקשרים בין כל שני פרטים אחרים בקבוצה. כך אפשר למצוא תת-קבוצות שחבריהם מנהלים קשרים הדוקים ביניהם, ולגלות מי מחברי הקבוצה פופולרי במיוחד ומי נמצא בשוליים, ומנהל קשרים רק עם מספר קטן של פרטים.

מחקרים קודמים הראו שאצל בעלי חיים שונים, כמו פילים וקופי מקוק רזוס, המיקום של הצאצא בקבוצה, כלומר אם הוא במרכז או בשוליים, קשור למיקום של אמו באותה רשת חברתית. אך במחקר החדש החוקרים הולכים רחוק יותר, ומראים שהקשרים עצמם, עם פרטים מסוימים בקבוצה, עוברים מהאם לצאצא.

כל פרט הוא עיגול, וככל שהעיגול גדול יותר ובהיר יותר הפרט חברתי יותר. הקווים מייצגים קשרים, קווים ורודים את הקשר בין גור לאם | איור: Josh A. Firth
הרשתות החברתיות של הקבוצה נשארות יציבות מדור מדור. מפה של הרשת החברתית של צבועים. כל פרט הוא עיגול, וככל שהעיגול גדול יותר ובהיר יותר הפרט חברתי יותר. הקווים מייצגים קשרים, קווים ורודים את הקשר בין גור לאם | איור: Josh A. Firth

את המחקר הוביל ד"ר עמיעל אילני (Ilani), בעבר מאוניברסיטת פנסילבניה בארצות הברית והיום בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת בר אילן. הנתונים נלקחו ממחקר ארוך שנים על קבוצות של צבועים בשמורת מסאי מארה בקניה. מכל סדרת הטורפים, הצבועים חיים בלהקות הגדולות ביותר, והמבנה של הלהקות דומה למדי למבנה של קבוצות קופים, בעיקר קופי מקוק או בבון. הצבועים חיים בטבע עד כ-26 שנים, והמחקר על קבוצות אלו, שנמשך מ-1989 עד 2015, עקב אחר כמה דורות.

החוקרים השוו את הקשרים החברתיים של הגורים לאלו של אימם, והראו שהם דומים מאוד אלו לאלו, יותר מאשר לקשרים חברתיים של צבועים אחרים. הדמיון בין הקשרים החברתיים של האם לאלו של צאצאיה נמשך לפחות כמה שנים, אפילו כאשר הקשר בין הצאצאים לאם נחלש, והם בילו פחות מזמנם איתה. הגורים מבלים חלק גדול מהשנה הראשונה לחייהם במאורה, והחוקרים הראו שהקשרים החברתיים שהיו לאם באותה שנה ראשונה מנבאים את הקשרים שהגורים ייצרו בשנים שלאחר מכן, כשיעזבו את המאורה. כך ניתן לקבוע שהקשרים החברתיים של הגורים מושפעים מאלו של האם, ולא להפך.

החוקרים מצאו שאותה הורשה של קשרים חברתיים הייתה חזקה במיוחד אצל נקבות ממעמד גבוה, בעוד צאצאים של נקבות ממעמד נמוך נטו יותר לפתח קשרים משלהם, עם פרטים שאליהם אימם לא הייתה קרובה במיוחד. ייתכן שזה נובע מכך שנקבות לרוב יוצרות קשרים עם נקבות ממעמד חברתי דומה. לכן, אולי הצאצאים לאם ממעמד נמוך ניסו לשפר את מעמדם בעזרת יצירת קשרים עם צבועים ממעמד גבוה יותר, שהיו מחוץ לקבוצה החברתית של אמא שלהם. לעומת זאת, הצאצאים שאימם ממעמד גבוה ניצלו את הקשרים הטובים שהיו לה עם ה"עלית" של הקבוצה ויצרו קשרים עם אותם צבועים שאיתם היא הסתובבה.

בנוסף גילו החוקרים שהורשת הקשרים החברתיים הייתה קשורה לחיים ארוכים יותר, גם אצל הגורים וגם אצל האם. הם אינם יודעים, עם זאת, אם ההורשה של הקשרים עצמה תרמה באופן כלשהו לצבועים, או אולי שני הדברים קשורים לקשר בין האם לגורים. מהממצאים עולה שככל שהגורים בילו זמן רב יותר עם אימם לאחר שעזבו את המאורה, כך הקשרים החברתיים שלהם היו דומים יותר לשלה, וגם סיכויי השרידה שלהם היו טובים יותר.

גור צעיר של צבוע נקוד לצד אמו | צילום: Mike Dexter, Shutterstock
הקשרים החברתיים שלה יהיו גם הקשרים שלו. גור צעיר של צבוע נקוד לצד אמו | צילום: Mike Dexter, Shutterstock

קבוצות יציבות מדור לדור

ההורשה של קשרים חברתיים עשויה להוביל לכך ש"קליקות", קבוצות ותתי-קבוצות שחבריהן נמצאים בקשר קרוב זה עם זה, ישרדו במשך שנים רבות, דור אחר דור. כך נוצרות קהילות יציבות לאורך זמן, שהפרטים בהן כמובן משתנים מדור לדור, אך המטען הגנטי של חבריהן נותר דומה למדי, שכן החברים בהן כיום הם צאצאיהן של הנקבות שהיו בקבוצה לפני כמה שנים.

ג'ון פירת' (Firth) ובן שלדון (Sheldon), שכתבו טור פרשנות על המאמר באותו גיליון של כתב העת Science בו הוא התפרסם, העלו השערות לגבי ההשפעות שעשויות להיות לקהילות כאלו. ייתכן, למשל, שגורמי מחלה מסוימים, חיידקים או נגיפים, יתפשטו במהירות בתוך הקבוצה, משום שהם עוברים בקלות בין פרטים שמנהלים קשרים חברתיים הדוקים – והמידע הגנטי הדומה יוביל לכך שגם רגישות גנטית למחלות עלולה להיות נפוצה במיוחד בקבוצות מסוימות ופחות אחרות. ולא רק מחלות מתפשטות בקלות בקבוצות כאלו. גם צורות התנהגות, או מידע שעוזר לצבועים לשרוד בסביבתם, יכולים להיות מועברים בין חברי הקבוצה. גם כאן, הרקע הגנטי הדומה עשוי לעזור באימוץ התנהגות מסוימת. 

החוקרים משערים שהורשה של קשרים חברתיים קיימת לא רק אצל הצבועים, אלא גם אצל בעלי חיים רבים אחרים שחיים בקבוצות – כפי שרומזים המחקרים שמראים הורשה של מיקום חברתי בקבוצה. מחקרים עתידיים יוכלו לומר לנו עד כמה הורשה כזו נפוצה, ומה השפעתה על הקבוצה בכללותה ועל הפרטים בה.