איך קורה שתפיסות מדעיות מתקבעות לעיתים גם כשהן מבוססות על ממצאים שנויים במחלוקת? מחקר מגלה שדווקא מחקרים שמטילים ספק בנכונות המיתוס תורמים לביסוסו

בעולם אידיאלי, רק תפיסות שמבוססות על ממצאים או תגליות אמיתיות יוכלו לתפוס אחיזה בחלקים נרחבים של הקהילה המדעית. אבל המציאות, ועולם המדע בתוכה, רחוקה מלהיות מושלמת. חוקרים שביקשו להתחקות אחר התהליך שיוצר "מיתוסים" מדעיים, מצאו במחקרם שבמקרים מסוימים דווקא מאמרים שביקשו לחשוף תפיסה מדעית שגויה, תרמו לביסוסה בקהילה.

השיטה המדעית מבוססת בין השאר על ההנחה שתגליות או ממצאים שגויים ייחשפו כשמחקרים אחרים ינסו לשחזר, לאמת או להפריך את ממצאיהם. אולם מנגנון הבקרה העצמית המדעית אינו מושלם. כך קורה לעיתים שתפיסות המבוססות על ממצאים שנויים במחלוקת עלולות לקנות אחיזה בקהילה המדעית ולהפוך למיתוסים מדעיים, כלומר למוסכמות שאיש אינו מערער עליהן.

קבוצת חוקרים מנורווגיה בחרה להיכנס לקרבי התופעה במטרה להבין את התהליכים שמקבעים תפיסות מדעיות שגויות, כדי שנוכל לסכל טוב יותר את היווצרותן. הם בחרו להתמקד באפקט הות'ורן (Hawthorn), או אפקט הצופה, המתאר שינוי שחל בהתנהגותם של בני אדם אם הם יודעים שהם משתתפים במחקר או שצופים בהם.

התופעה קיבלה את שמה משורת מחקרים שנערכו במפעל הות'ורן של חברת האלקטרוניקה Western Electric Company בארצות הברית לפני קצת פחות ממאה שנה. מטרתם הייתה לבחון שינויים בתפוקה ובהתנהגות של עובדי החברה בתגובה לשינויים כמו עוצמת התאורה או מידת הסדר בסביבת העבודה שלהם. במהלך המחקר נמצא שתפוקתם של העובדים שנבדקו עלתה בעקבות כמעט כל שינוי שנעשה בסביבת עבודתם. לדוגמה, התפוקה עלתה גם כשהגדילו את עוצמת האור וגם כשהפחיתו אותה, ואפילו כשהשיבו את עוצמת התאורה למצבה המקורי.

ההסבר המקורי לתוצאות המפתיעות שנתן החוקר המוביל, אלטון מאיו (Mayo) מאוניברסיטת הרוורד, היה שתשומת הלב המוגברת שחשו העובדים עקב עצם ההשתתפות במחקר הובילה לעלייה בתפוקה שלהם. פרשנות מאוחרת גרסה שעצם הידיעה שצופים בהם היא זו שגרמה לעלייה בתפוקת העובדים. עם השנים האמונה באמיתות המסקנה הזאת הלכה והתקבעה בקהילה המדעית, ורק מעטים העזו לחלוק עליה.

מפעל הות'ורן באילינוי בערך ב-1925 | מקור: ויקיפדיה, נחלת הכלל
המיתוס התקבע למרות בעיות רבות במחקר. מפעל הות'ורן באילינוי בערך ב-1925 | מקור: ויקיפדיה, נחלת הכלל 

כשהבקרה לא פועלת

עם זאת, בהמשך התפרסמו גם לא מעט מחקרים שביקשו לחשוף את הכשלים והיעדר התשתית המדעית מאחורי אפקט הות'ורן. הם הדגישו שהמחקר נעשה על חמישה עובדים בלבד, ושניים מהם אף התחלפו  במהלך שנות המחקר. תוצאות של מחקרי המשך לא תאמו את הממצאים הראשוניים, ויש מי שטוען שמדובר באנקדוטה בלבד. תהליך הבקרה העצמית בעולם המדעי אומנם אורך לפעמים זמן רב, אך אפשר היה להניח שבסופו של דבר הקהילה המדעית תכיר בבעיות העומדות בבסיס האפקט המפורסם, או לפחות תנסה לאושש את נכונותו במחקרי בקרה נוספים. בפועל האמונה באמיתותו של האפקט נותרה איתנה כתמיד. 

במחקר הנוכחי ניסו החוקרים להבין איך ייתכן שלמרות התערערות הבסיס המדעי לאפקט הות'ורן, מדענים ממשיכים להתייחס אליו כעובדה מוצקה. כדי לעשות זאת הם בדקו את התוכן של מחקרים שציטטו את המאמרים שהטילו ספק בתוקפו של האפקט. להפתעתם הם גילו שביותר ממחצית המקרים, מחקרים שהטילו ספק במיתוס צוטטו כאילו הם תומכים בו.

מסקנת החוקרים הייתה שחוקרים רבים מתרשלים בציטוט של מאמרים קודמים, ולא פעם הם נמנעים מלקרוא את המאמר שהם מצטטים או לא מבינים אותו נכון. כך קרה שמחקרים שהיו אמורים לחשוף בעיות בבסיסה של תפיסה מדעית רווחת, דווקא תרמו לחיזוקה ולביסוסה. הממצאים האלו חושפים עד כמה מנגנון הבקרה העצמית שהמדע מתבסס עליו פגיע, וכמה חשוב שמדענים יבינו את חשיבות הדיוק בפרטים ואת התפקיד שהם ממלאים בערעור תפיסות שגויות ובביסוס מסקנות המבוססות על עובדות.