חוקרים חשפו "מפעל" להפקת מאמרים שפרסם לפחות 400 פרסומים הכוללים זיופים, כנראה בעיקר עבור סטודנטים לרפואה בסין שרצו לקצר את הדרך אל התואר

עולם המדע אינו חף מזיופים והונאות. התופעה אף מתרחבת לאחרונה, ככל שמתרבות הדרישות מחוקרים ומרופאים לפרסם מאמרים אקדמיים כחלק מתהליך הקידום המקצועי שלהם או כדי לקבל מענקי מחקר ופרסים כספיים. בשנים האחרונות החלו לצוץ ארגונים של מעין פסי ייצור למאמרים, שמציעים עזרה בזיוף מחקרים מדעיים ורפואיים. ארגונים כאלה פועלים כיום בעיקר בסין, ומספקים לחוקרים ולרופאים דרכי קיצור רבות, מנתונים מוכנים שיוכלו לייחס לעצמם ועד מאמרים מזויפים שלמים.

למרות השלבים הרבים שעובר מאמר לפני פרסומו, כחלק ממנגנון שלם שנועד לוודא את אמינותו, עדיין קורה פה ושם שמאמר מצליח לעקוף את מנגנוני הבקרה ולהתפרסם בכתב עת רציני. אף שמדובר בתופעה מצומצמת, היא עלולה לחולל נזק רב – למשל כשרופאים וקובעי מדיניות מתבססים על המידע השגוי שבו לקבלת החלטות מחקריות ורפואיות. מעבר לכך, אמון הציבור בעולם המדע עלול להיפגע בעקבות זאת.

ערמה של מאמרים רפואיים | צילום אילוסטרציה: Micolas, Shutterstock
הסכנות: החלטות מוטעות ופגיעה באמון הציבור במדע. ערמה של מאמרים רפואיים | צילום אילוסטרציה: Micolas, Shutterstock

פס ייצור של פרסומים

מדענים רבים מנסים להילחם בתופעה ולשמור על טוהר המידות האקדמי, וגם מאמרים ובלוגים נכתבים במטרה להעלות את המודעות לנושא. המיקרוביולוגית והבלוגרית אליזבת ביק (Bik) חשפה לאחרונה בבלוג שלה כי בעבודה משותפת עם מתנדבים נוספים, הם הצליחו לזהות יותר מ-400 מאמרים שפירסמו  חוקרים שונים אך הגיעו כנראה מאותו מקור, כך שכנראה כולם הופקו באותו פס ייצור של מאמרים. המתנדבים זיהו בין השאר דמיון גבוה בגרפים של ניסויי בדיקת חלבון (Western blot), שהיא שיטה לזיהוי חלבונים, ובגרפים נוספים. מעבר לכך, כותרותיהם של רוב המאמרים נוסחו במבנה דומה.

יתר על כן, הקבוצה מצאה כי המאמרים אמנם מיוחסים לחוקרים שונים, אך רובם מבתי חולים ומבתי ספר לרפואה בסין. לדברי ביק, העובדה הזאת אינה מפתיעה, שכן אחת הדרישות לקבלת תואר דוקטור לרפואה בסין היא פרסום של מאמר אחד לפחות בכתב עת מדעי בינלאומי. הסטודנטים, הכורעים תחת עומס לימודים כבד, פונים בחלקם לפתרון הקל וקונים מאמר מוכן.

בממשלת סין הבינו לאחרונה את המחיר הבעייתי של דרישות הסף הגבוהות הללו. משרדי החינוך ומשרד המדע והטכנולוגיה בבייג'ינג פרסמו מסמך שקורא לצמצם את ההתניה המחייבת את מי ששואפים לקידום אקדמי, למשרה טובה או למענקי מחקר לפרסם לפני כן מאמרים בכתבי עת בינלאומיים נחשבים. היעד הוא לשנות את שיטת ההערכה כך שבמקום לבדוק באיזה כתב עת פורסם המאמר, יסתמכו הוועדות וגופי הבדיקה על רמת החדשנות שלו, חשיבותו לחברה ולכלכלה ועל תרומתו לפריצת גבולות הזרם המרכזי של המדע המערבי.

כתבי העת שבהם פורסמו המאמרים החשודים בזיוף בודקים כעת את העניין. אם יימצא שאכן מדובר בזיוף, המאמרים יוסרו. במקביל נעשים מאמצים למצוא מאמרים נוספים שהופקו באותו פס ייצור. נראה שאי אפשר להתגבר לחלוטין על תופעת הזיופים במדע, שולית ככל שתהיה, אך התקווה היא שחוקרים ערניים ומפתחי תוכנות ובינה מלאכותית למציאת דמיון בין מאמרים יצליחו לחשוף מאמרים מפוברקים ולצמצם את התופעה עוד יותר.