מחקר מתמשך מגלה: תזונה דלת פחמימות עלולה לפגוע בתוחלת החיים, במיוחד אם היא מבוססת על מוצרים מהחי

"איך אשיג את הארוחה הבאה שלי?" היא השאלה שרוב היצורים החיים צריכים להתמודד איתה באופן יומיומי בשביל לשרוד. בניגוד להם, בני אדם בעולם המערבי מוקפים במזון זמין כל הזמן, ומוטרדים בעיקר מהשאלה "מה כדאי שתהיה הארוחה הבאה שלי?" מחקר שהתפרסם בכתב העת הרפואי The Lancet Public Health מצא שאחד המרכיבים החשובים של המזון שאנו אוכלים – הפחמימות – קשור קשר הדוק לתוחלת החיים שלנו. ככלל, מי שאוכלים כמות טובה של פחמימות חיים יותר.

המחקר החל כבר בשנות ה-80, כש-15 אלף משתתפים מילאו שאלונים על הרגלי התזונה שלהם וציינו פרטים נוספים שעשויים להשפיע על בריאותם לאורך זמן, כמו מין, גיל, מוצא, השכלה, הרגלי עישון ופעילות גופנית. הרגלי התזונה שלהם נבדקו שוב בשאלון נוסף שקיבלו כעבור שש שנים, כדי לבדוק עד כמה אורח החיים שלהם עקבי.

ב-25 השנים שחלפו מאז יצרו החוקרים קשר עם הנבדקים כל כמה שנים כדי להתעדכן במצב בריאותם, אך בלי למלא שאלונים נוספים. הנתונים שהתקבלו שולבו עם מחקרים דומים שנערכו ברחבי העולם לבדיקת ההשפעה של סוגי תזונה שונים על תוחלת החיים של בני אדם.

במשך השנים חלק מהמשתתפים הלכו לעולמם מסיבות שונות, והחוקרים ניסו למצוא קשר בין התזונה שלהם לבין בריאותם. החוקרים גילו כי משתתפים שמחצית מכמות האנרגיה (קלוריות) שצרכו באה מפחמימות, נטו לחיות יותר מאחרים. לעומת זאת, תזונה עשירה בפחמימות (יותר מ-70 אחוז) או דלה בהן (פחות מ-40 אחוז) הגדילו את הסיכון לתמותה מוקדמת.

לפי המחקר, תזונה עתירת פחמימות צפויה לקצר את תוחלת החיים הצפויה בשנה, כנראה מפני שהפחמימות מגיעות על חשבון חלבונים ושומנים שהגוף צריך לתפקודו התקין.

בה בעת, גם אכילה מופרזת של חלבונים ושומנים עלולה לפגוע בבריאות. תוחלת החיים של הנבדקים שצרכו כמות קטנה של פחמימות הייתה קצרה בארבע שנים לעומת אלה שאכלו תזונה מאוזנת של פחמימות. במקרה הזה הייתה חשיבות רבה למקור החלבון והשומן – הפגיעה בתוחלת החיים ניכרה היטב אצל נבדקים שהחליפו פחמימות בחלבון ושומן מהחי, כלומר במזונות שמבוססים על בשר וגבינות, אך לא אצל נבדקים שהחלבון והשומן שאכלו באו בעיקר ממקורות צמחיים – ירקות, זרעים ואגוזים.

לאכול במידה

אחד ההסברים לממצא הזה הוא ההשערה כי אכילת יתר של חלבון ושומן מהחי מגבירה את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. לפי התיאוריה, תזונה כזאת מעוררת עם הזמן תגובה דלקתית, יוצרת נזק חמצוני ומאיצה את הזדקנות התאים. דרושים מחקרים רבים על מנת לבסס את התיאוריה הזאת, אך כבר כיום קיימות ראיות שהחלפת מקורות צמחיים של חלבון בחלבון מהחי מגדילה את הסיכון הבריאותי אצל אנשים שאורח חייהם לא בריא וכולל עישון, צריכה מוגברת של אלכוהול או השמנת יתר. בנוסף, רבים ממקורות השומן מהחי מכילים שומן רווי בלתי רצוי, בעוד שמקורות צמחיים ודגים מספקים שומנים בריאים יותר כמו אומגה 3 וחומצות שומן חיוניות.

למרות חשיבות המחקר, יש לזכור שבמחקרים גדולים ומתמשכים אי אפשר ליצור קבוצת ביקורת ואי אפשר לעקוב בדקדקנות אחרי תזונתו של כל משתתף לאורך השנים. בנוסף, המחקר שילב נתונים על תושביהן של מדינות עשירות באירופה וצפון אמריקה עם אלה של אזרחי מדינות עניות יחסית באסיה ובאפריקה, והתזונה שלהם שונה מאוד – תושבי מדינות עניות נוטים לצרוך כ-60 אחוז מהקלוריות שלהם מפחמימות פשוטות כמו אורז לבן, בעוד שבעולם העשיר נהנים מתזונה מגוונת שכוללת גם פירות, ירקות, אגוזים ודגנים מלאים. למרות ההסתייגויות הללו, החוקרים גילו השפעות דומות של צריכת פחמימות מוגברת אצל כל הנבדקים, ללא קשר למוצאם או למקום מגוריהם.

תוצאות המחקר מאששות את החוכמה המשפחתית הידועה: תאכלו הכול, אבל במידה.