חוקרים מצאו כי ההתפתחות המגדרית של ילדים "טרנס", שמזדהים עם מגדר שאינו תואם את המין (הזוויג) שלהם, אינה שונה מזו של ילדים אחרים

בעשורים האחרונים התרחבה בעולם המערבי התופעה של ילדים טרנס, כלומר ילדים לפני גיל ההתבגרות, שמזדהים כשייכים לא למגדר התואם את המין (זוויג) שלהם אלא למגדר השני. הילדים האלו מבקשים ממשפחתם ומחבריהם להתייחס אליהם במינוחים של המגדר בו הם רואים את עצמם – היא ולא הוא, אתה ולא את. הם מתנהגים בצורה אופיינית למגדר שהם מרגישים שייכים אליו, ולרוב מבקשים להתלבש ולהסתפר כמו בני או בנות המגדר הזה. פסיכולוגים מניחים שהרצון והצורך של ילדים מסוימים לזהות את עצמם עם המגדר השני אינם חדשים, אך בדורות קודמים מבוקשם כמעט אף פעם לא ניתן להם. כיום, אלפי ילדים חיים כטרנסים מבחינה חברתית, כלומר החברה מתייחסת אליהם כשייכים למגדר איתו הם מזדהים. 

עובדה זו מאפשרת לחוקרים לבחון את ההתפתחות המגדרית של ילדים אלה: כיצד הם רוכשים זהות מגדרית ואיך הם מבטאים אותה, ולהשוות אותה לילדים צִיס, כלומר שאינם טרנס. במחקר חדש חוקרים מארצות הברית עשו בדיוק זאת, ומצאו שכמעט ואין הבדלים בין הקבוצות. אף שלילדים טרנס יש חוויות שונות מאוד, שכן בשנותיהם הראשונות התייחסו אליהם כשייכים למגדר מסוים ואחר כך למגדר השני, ילדות טרנס שבלידתן הוגדרו כבנים אך מזדהות כבנות מראות התנהגות כמעט זהה לילדות ציס, וילדים טרנס שבלידתם הוגדרו כבנות אך מזדהים כבנים אינם נבדלים משמעותית מבנים ציס. 

במחקר, הגדול ביותר מסוגו שנערך עד כה, השתתפו 317 ילדים טרנס, בני שלוש עד 12, לצד 189 אחים ואחיות של ילדים אלו שאינם טרנס, ועוד 316 ילדים ציס כביקורת, כולם מארצות הברית וקנדה. החוקרים שאלו את הילדים אם הם בנים, בנות, או משהו אחר, וביקשו מהם לבחור צעצועים ופריטי לבוש, שחלקם באופן מובהק "של בנים" או "של בנות" ואחרים אינם מזוהים עם מגדר מסוים. בנוסף הם גם הציגו לילדים תמונות של ילדים וילדות, שאלו אותם עם מי היו רוצים לשחק, וביקשו מהם להעריך עד כמה הם דומים לבנים או לבנות מבחינת מראה והתנהגות.

מפגינים למען הגנה על ילדי טרנס במצעד הגאווה בסטוקהולם, בירת שוודיה, ב-2018 | צילום: Shutterstock

מפגינים למען הגנה על ילדי טרנס במצעד הגאווה בסטוקהולם, בירת שוודיה, ב-2018 | צילום: Shutterstock

התפתחות זהה כמעט לחלוטין

המסקנה העיקרית מהמחקר היא שההתפתחות המגדרית של ילדים טרנס זהה כמעט לחלוטין לזו של ילדים ציס, אך הם מתנהגים כמו ילדים ציס מהמגדר שאימצו, ולא מהמגדר שיוחס להם בלידתם. בשתי הקבוצות הייתה שונות רבה: בנות שהעדיפו שמלות ורודות ובובות ברבי, לצד בנות שאוהבות משחקי כדור ומכנסיים; בנים שרצו לשחק רק עם בנים וכאלה שהעדיפו דווקא בנות. אך הגרפים מראים שההתפלגות, למשל כמה העדיפו צעצועים ולבוש אופייניים למגדר שלהם וכמה נמשכו דווקא לאלו של המגדר השני, הייתה דומה מאוד בשתי הקבוצות. אצל הילדים משתי הקבוצות הייתה התאמה בין המאפיינים השונים: בנים שהעדיפו לשחק עם בנים, למשל, העדיפו גם בגדים בצבעים "של בנים" וצעצועים "של בנים". בין האחים והאחיות לילדים טרנס, שהם ציס בעצמם, ובין האוכלוסייה הכללית של ילדים ציס לא היה שום הבדל. 

"ילדים טרנס מראים זהות והעדפות ששונים מהמגדר שהוצמד להם בלידתם", אמרה סלין גולגוז (Gulgoz), שהובילה את המחקר, לסוכנות הידיעות רויטרס. "אין כמעט הבדל בין ילדים טרנס וציס עם אותה זהות מגדרית – גם מבחינת הצורה שבה הם מזדהים עם המגדר שלהם ומבטאים אותו, וגם עד כמה הם עושים זאת".

החוקרים בדקו גם אם הזהות המגדרית של ילדים אלו משתנה עם הזמן, כלומר אם ילדים שחיו כבר כמה שנים כטרנס הראו העדפות והתנהגויות שונות משל ילדים שרק החלו לעשות זאת. הם מצאו שכמעט ולא היו הבדלים, מלבד בדבר אחד: ילדים שביקשו להזדהות כשייכים למגדר השני רק לאחרונה נטו לבחור בגדים שהיו "סטריאוטיפיים" יותר, כלומר אלה שהזדהו כבנות בחרו למשל שמלות ורודות, ואלו שהזדהו כבנים העדיפו מכנסיים כהים. ילדים שעשו את המעבר לפני כמה שנים העדיפו בגדים שהיו פחות במובהק "של בנים" או של "בנות", אך ההבדל בין הקבוצות האלו לא היה גדול.

מסקנה מעניינת העולה מהמחקר היא שהילדים בהחלט מושפעים מהיחס של החברה לבנות ולבנים, ומודעים לסיווגים של צעצועים ולבוש למגדרים שונים – אילו דברים הם "של בנות" ואילו "של בנים". נראה, אמרה גולגוז בראיון לכתב העת Forbes, "שכאשר הם מזהים את המגדר שלהם, הם נמשכים לדברים שלפי החברה משויכים למגדר הזה".

החוקרים מתכוונים להמשיך ולעקוב אחר הילדים במחקר בשנים הקרובות, כדי לראות מה קורה איתם בגיל ההתבגרות ואחריו, ולבחון אם הזהות המגדרית שלהם משתנה, ואם כן - כיצד.