אין תרופה, אבל יש תופעות לוואי: אנשים שסבלו מתופעות לוואי מתרופה להורדת כולסטרול, סבלו מאותן תופעות גם כשקיבלו טיפול דמה

הציפייה שלנו שטיפול רפואי כלשהו יעזור לנו מסוגלת להשפיע על הצורה שבה אנו תופסים את תוצאותיו. בלשון המדע, התופעה הזאת נקראת אפקט הפלצבו (מלטינית, "אני אֲרַצֶּה"). מחקרים רבים הראו כי התופעה מושפעת ממאפיינים כמו צבע התרופה, הדרך שבה היא ניתנה (למשל, בזריקה או בכדור) ואפילו אם היא ניתנה על ידי רופא.

אפקט הפלצבו נובע בין היתר מפעולת מערכת העצבים המרכזית שיכולה להוביל לשיכוך כאבים ולהשפיע על מערכת החיסון. עם זאת, אפקט הפלצבו לא משפיע על מהלך המחלה בפועל. דיווחים על שיפור במצב חולים בעקבות טיפול דֶמֶה (פלצבו) יכולים לנבוע לא רק מפעולת מערכת העצבים אלא גם מתחושות סובייקטיביות או משיפור טבעי שהתרחש ללא קשר לטיפול.

לאפקט הפלצבו יש גם צד אפל, והוא אפקט הנוסיבו (מלטינית, "אני אֶפְגַע"). בדומה לאפקט הפלצבו, גם אפקט הנוסיבו מתרחש עקב ציפייה של המטופלת או המטופל. במקום לצפות להחלמה, מטופל הסובל מאפקט הנוסיבו מצפה להיפגע מהטיפול או לחוות תופעות לוואי שונות. גם במקרה זה, אף שמקורן של תופעות הלוואי הוא בציפייה, יכול להיות להן ביטוי פיזי. במחקר שבוצע על קבוצת אנשים שסבלו בעבר מתופעות לוואי של תרופות, ולכן הותנו לקשר בין נטילת תרופות לתופעות שליליות, נמצא שכאשר המטופלים קיבלו כדורי דמה הם חוו שלל תופעות לוואי ובהן כאבי בטן, כאבי ראש, עיוותים בראייה ואף פריחה על העור. בדומה לכך, בכלל המקרים של רגישות לגלי רדיו נמצא כי הסובלים מהתסמונת אינם מבחינים בגלי רדיו כאשר הם אינם ערים לקיומם, ומכאן שמקור התסמינים היה פסיכולוגי ולא פיזיולוגי.

עצם הידיעה על אפשרות של תופעות לוואי עשויה לגרום להן אף ללא כל קשר לעבר הרפואי של הנחשפים. במקרה אחד בארצות הברית, מורה בבית ספר דיווחה על ריח מוזר באוויר שבעקבותיו סבלה מתסמינים של בחילה, קוצר נשימה וסחרחורת. השמועה התפשטה בבית הספר, ומעל 100 אנשים פנו לבתי החולים הסמוכים עם תסמינים דומים. חקירה מעמיקה של המקרה חשפה כי הקשר היחיד בין כלל המקרים היה, שהנפגעים שמעו על האפשרות שהאוויר רעיל. אנשים שהיו באותו המקום אך לא שמעו על המקרה לא חוו תופעות לוואי.

קפסולות פלצבו | איור: esoxx, Shutterstock
גם טיפול דמה עלול לגרום לתופעות לוואי. קפסולות פלצבו | איור: esoxx, Shutterstock

אפקט הנוסיבו מקשה במיוחד על הפצה של תרופות קיימות, בשל הציפייה של המטופלים לתופעות לוואי מסוימות. קבוצת חוקרים מבריטניה מצאה כי עד 90 אחוזים מתופעות הלוואי המוכרות של סטטינים (תרופה נפוצה להורדת כולסטרול) הופיעו גם בדיווחיהם של מטופלים שכלל לא קיבלו סטטינים, אלא את טיפול הדמה.

במחקר זה, החוקרים בחנו כ-60 חולים שהיו במעקב במשך שנה. החולים קיבלו שלוש מנות של טיפול, שכל אחת מהן הספיקה לארבעה חודשים. בבקבוקים עם אחת המנות הייתה תרופה (סטטינים), במנה אחרת היו בקבוקים עם כדורי דמה (פלצבו) ובאחרונה הבקבוקים היו ריקים, כלומר, המטופלים לא קיבלו כל טיפול. המטופלים נתבקשו לתעד בכל יום את רמת תופעות הלוואי שלהם, באמצעות ציון של 1 עד 100. בזמן הטיפול בסטטינים דיווחו הנבדקים על רמת תופעות לוואי ממוצעת של 16.3, אך בזמן הטיפול בפלצבו דיווחו הנבדקים על רמה דומה מאוד, של 15.5 (מתוך 100). זאת לעומת רמה של 8 בלבד כאשר לא קיבלו כל טיפול. נוסף על כך, נתגלה שכ-90 אחוזים מתופעות הלוואי שגרמו לנבדקים להפסיק את הטיפול הופיעו גם במהלך תקופת הטיפול בפלצבו.

הדיון באפקט הפלצבו והנוסיבו אמנם מעלה חיוך על פנינו, אך אין לזלזל בתופעות האלה: גם אם מקורן  בתפיסה שלנו, השפעתן אמיתית לחלוטין.