צפרדע נייר מקופלת זה נחמד, אבל קיפולי נייר שימשו בעבר גם למטרה מעשית בהרבה: נעילת מכתבים. שיטה חדשה מאפשרת לפתוח אותם בצורה וירטואלית

אילו רצית לשלוח מכתב במאה ה-16 באירופה, כיצד היה ביכולתך לוודא ששום עין סקרנית לא תציץ בו בדרך? לשם כך פותחה טכניקה שזכתה לכינוי "נעילת מכתבים" (letterlocking): באמצעות רצף של קיפולים, ניקובים והשחלות של המכתב, וידאו השולחים שאיש לא יוכל לקרוא את תוכן המכתב בלי לפגוע בשלמותו. במילים אחרות, אם מישהו היה פותח את המכתב בדרך – הנמען או הנמענת היו יודעים שעיניים נוספות ראו את הכתוב. כעת, חוקרים נעזרים ב-CT כדי לגלות את סודותיה של השיטה העתיקה הזאת לשמירה על סודיות, ואת סודותיהם של המכתבים העתיקים עצמם. 

נעילת מכתבים הייתה נפוצה מאוד במקומות שונים בעולם, מאנגליה ועד יפן וקוריאה, במשך מאות שנים. השיטה הפכה לסוג של אמנות, ולעיתים אף אפשרה לזהות את השולח על פי האופן שבו נעל את המכתב. השימוש בנעילת מכתבים החל לדעוך בסביבות 1830, עם תחילת הייצור ההמוני של מעטפות הדואר. אחד המכתבים הנעולים המפורסמים ביותר הוא של מרי מלכת הסקוטים, אשר שלחה בשנת 1587, שעות לפני הוצאתה להורג, מכתב לגיסה, מלך צרפת הנרי השלישי

מכתבים נעולים מ"אוסף בריאן" בהולנד | Courtesy of the Unlocking History Research Group archive
נעילת מכתבים הייתה נפוצה מאוד במקומות שונים בעולם, מאנגליה ועד יפן וקוריאה. מכתבים נעולים מ"אוסף בריאן" בהולנד | Courtesy of the Unlocking History Research Group archive

גן נעול, מכתב חתום

בבואם לחקור את הטכניקות של נעילת מכתבים, החוקרים נתקלים בבעיה: אם הנמען של מכתב כזה פתח אותו, הנעילה שלו נהרסה – אחרי הכול, זאת הייתה המטרה. ואם בכל זאת מוצאים מכתב סגור, כיצד פותחים אותו בלי להרוס פיסת היסטוריה (ותוך כדי כך, אולי גם את המכתב עצמו)? 

צוות חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) שבארצות הברית ניגשו אפוא לפתור את הבעיה, ומחקרם פורסם לאחרונה בכתב העת Nature Communications. השיטה שפיתחו החוקרים מבוססת על דימות תלת-ממדי באמצעות קרני רנטגן – באופן דומה מאוד לסריקת CT רפואית. המכתב הסגור נסרק ברצף של תמונות דו-ממדיות, הנעשות באמצעות קרני רנטגן. כלל התמונות הדו-ממדיות משולבות בעזרת מחשב לדגם תלת-ממדי של המכתב הסגור. כעת אלגוריתם ממוחשב מנתח את דגם הקיפול ומפענח את רצף הקיפולים שהביא אליו. בדרך זו האלגוריתם מבצע "פתיחה וירטואלית" של המכתב, בלי לפגוע כלל בשלמותו במציאות. הצילומים מראים גם את הכתב, ובמקרים מסוימים את הציורים, על הנייר. כך אפשר לקרוא את המכתבים בלי לפתוח אותם פיזית.

הדגמה של פתיחה וירטואלית של מכתב מהמאה ה-17 | Courtesy of the Unlocking History Research Group archive
האלגוריתם מבצע "פתיחה וירטואלית" של המכתב, בלי לפגוע כלל בשלמותו במציאות. הדגמה של פתיחה וירטואלית של מכתב מהמאה ה-17 | Courtesy of the Unlocking History Research Group archive

במאמרם, החוקרים מדגימים את השיטה שפיתחו על ידי פתיחה וירטואלית של ארבעה מכתבים מהשנים 1706-1680. המכתבים נלקחו מאוסף של כ-600 מכתבים נעולים שמעולם לא נפתחו, המכונים אוסף בריאן (The Brienne Collection). שירות הדואר שטיפל במכתבים אלה לא קיבל את התשלום על כך, ולכן לא העביר את המכתבים ליעדם. המכתבים נותרו אפוא סגורים עד שהתגלו לבסוף בתיבה בהולנד – לצערם של השולחים והמקבלים, אך לשמחת החוקרים (ולשמחתנו). כדי לפענח את שיטת הנעילה של המכתב של מרי מלכת הסקוטים, שנמצא פתוח, נדרשו עשר שנים; שיטת הפתיחה הווירטואלית מסוגלת לעשות זאת בימים אחדים. 

מכתב שנפתח באופן וירטואלי וחשף מכתב בין שני בני דודים, כולל סימן מים על הנייר | Courtesy of the Unlocking History Research Group archive
הצילומים מראים גם את הכתב, ובמקרים מסוימים את הציורים, על הנייר. מכתב שנפתח באופן וירטואלי וחשף מכתב בין שני בני דודים, כולל סימן מים על הנייר | Courtesy of the Unlocking History Research Group archive

נוסף על פתיחה וירטואלית של מכתבים נעולים, בנה הצוות גם שיטת קטלוּג אשר ממיינת את המכתבים הנעולים ל-64 קטגוריות על פי אופן הנעילה שלהם (כגון קיומם של חורים, תחיבות, סוגים שונים של הדבקות ועוד) ורמת האבטחה שלהם. שיטת הקטלוּג מבוססת על מחקר של כ-250 אלף מכתבים נעולים. 

שיטת מחקר חדשה זו יכולה לשפוך אור על דרכי התקשורת והאבטחה של אירופה המודרנית המוקדמת, ובהמשך אף לשמש לפתיחת מכתבים נעולים ממקומות אחרים בעולם. נוסף על הסוגיה המרתקת של הנעילה עצמה ופריצתה הווירטואלית, תוכן המכתבים יכול לשפוך אור על החיים באותה תקופה – מן התרבות, הדת והפוליטיקה ועד חיי היומיום.