האזורים הצפוניים שבהם בעלי החיים הנודדים מבלים את הקיץ נחשבו בעבר למקום מבטחים. מחקר חדש מראה ששינויי האקלים משנים גם את זה, וכיום יש שם פחות מזון, יותר טורפים ויותר מחלות

כל שנה, באביב, גל עצום של תנועה שוטף את חציו הצפוני של כדור הארץ: מיליוני בעלי חיים עוזבים את המקומות שבהם בילו את החורף ומתחילים לנוע צפונה. חלקם נודדים מרחק רב, מאזור קו המשווה ועד האזור הארקטי, וחלקם מדרימים בסתיו רק מעט, ולכן לא צריכים לנדוד הרבה חזרה צפונה. המוכרים ביותר הם העופות הנודדים, אבל יש גם לא מעט יונקים שנודדים דרומה וצפונה כל שנה – חלקם עושים זאת באוויר, כמו עטלפים ממינים שונים, וחלקם בהליכה, כמו איילי הצפון (Rangifer tarandus) או האנטילופה האסייתית סאיגה (Saiga tatarica). משלימים את התמונה חרקים רבים, כמו הפרפר דנאית מלכותית (Danaus plexippus), שמצטרפים לנדידה ההמונית. 

נדידה על פני מרחקים גדולים היא לא עניין של מה בכך. בעלי חיים עלולים למות מתשישות או מחוסר מזון, או לפגוש בטורפים שאורבים להם בדרך. השפעת האדם, במיוחד בעשרות השנים האחרונות, מקשה עוד יותר על בעלי החיים הנודדים – אם בשל ציד או, לעתים קרובות יותר, הרס שטחים שבעבר שימשו כ"תחנות ריענון" לעצירה, מנוחה ואכילה. ואמנם, מחקרים הראו שעופות נודדים נמצאים בסיכון מוגבר בהשוואה לעופות שמבלים את כל ימיהם באותו מקום. 

לעומת המסע הקשה, היעד, אותם אזורים צפוניים שאליהם מגיעים הנודדים – ובהם במקרים רבים הם מתרבים – נחשב למקום מבטחים. מדובר לעתים קרובות באזורים קרים ומרוחקים שהשפעת האדם בהם פחותה, ויש בהם גם פחות טורפים, ופחות טפילים, בהשוואה לקווי רוחב דרומיים יותר. אבל כל זה, כך נטען במאמר חדש, משתנה. שינויי האקלים גורמים לכך שבאזורים האלו יש כיום יותר סכנות, ופחות מזון, מבעבר. במקום להיות מקום מקלט, השטחים הצפוניים הופכים למה שהחוקרים הגדירו כ"מלכודת אקולוגית".

דנאית מלכותית | איור: Dotted Yeti, Shutterstock
בעלי חיים רבים, כולל חרקים, נודדים. דנאית מלכותית | איור: Dotted Yeti, Shutterstock

פחות מזון, יותר טורפים, יותר מחלות

החוקרים הסתמכו על 25 מחקרים מהשנים האחרונות, שהראו שאזורי הרבייה הקיציים אינם בטוחים, או שופעי מזון, כשהיו. שינויי האקלים הובילו לחוסר התאמה בין עונת הנדידה של בעלי חיים רבים, לבין נביטת צמחים, הבשלת פירות וזרעים והתרבות של חרקים מקומיים, שמשמשים להם מזון. כך, למשל, אוכלוסיית העופות מהמין חמסן טפיל (Stercorarius parasiticus), שמקננים באזורים הארקטיים, הצטמצמה ב-81 אחוזים בתוך פחות משלושים שנה, וירידה זו מיוחסת במידה רבה למחסור בבעלי החיים אותם העופות טורפים. בנוסף, תדירות סופות הקיץ באזורים אלו מתגברת, וגם עובדה זו פוגעת בזמינות המזון. 

מקרי הטריפה מתרבים אף הם בשנים האחרונות. אחת הבעיות היא דווקא ירידה במספר החיות הנטרפות – במקומות מסוימים, למשל, יש הרבה פחות מכרסמים מבעבר, מה שגורם לטורפים לחפש טרף אחר. "למינגים ונברנים הם מקור המזון העיקרי של טורפים כמו שועלים באזור הארקטי, אבל חורפים קלים יותר עלולים להוביל לגשם שיורד על השלג ואז קופא, ומונע מהלמינגים להגיע למזון שלהם", הסביר ווֹיְטִיֵיך קובלקה (Kubelka), שהוביל את המחקר. "כשיש פחות למינגים ונברנים שאותם הם יכולים לאכול, השועלים אוכלים במקומם את הביצים והאפרוחים של עופות נודדים. ראינו שמקרי הטריפה בקנים של עופות אלו גדל פי שלושה בשבעים השנים האחרונות, במידה רבה בשל שינויי האקלים".

נראה שאפילו הטפילים וגורמי המחלות מתרבים באזורים הצפוניים. אחד המקרים החמורים ביותר אירע ב-2015, כאשר התפרצות של חיידק בשם פסטורלה (Pasteurella multocida) הרגה כ-200 אלף סאיגות, האנטילופות ממרכז אסיה, בתוך שלושה שבועות בלבד. חוקרים תולים את ההתפרצות בתנאי מזג האוויר, שבאביב 2015 היה חם ולח במיוחד באזור זה. במקרה אחר, חיידקי כולרה התפשטו בקרב עופות מהמין אדרית שחורת כיפה (Somateria mollissima) שמקננים בקנדה. 

 זוג חמסנים | צילום: Nick Pecker, Shutterstock
אוכלוסיית החמסן הטפיל הצמצמה ביותר מ-80 אחוז בעקבות משבר האקלים. זוג חמסנים | צילום: Nick Pecker, Shutterstock

כבר לא מקום מבטחים

"הממצאים האלו מבהילים", אמר קובלקה. "עד היום האמנו ששטחי הרבייה הצפוניים הם מקום מבטחים לבעלי חיים נודדים". אך כעת נראה שהרעיון הזה כבר אינו נכון. השפעת האדם, ובמיוחד שינויי האקלים, פוגעים גם במקומות הבטוחים-לכאורה. החוקרים מבקשים מהקהילה המדעית להקדיש תשומת לב גדולה יותר לאזורים אלו, ולנסות ולשמר אותם ככל האפשר – כי כל פגיעה בהם פוגעת, לעתים בצורה אנושה, בבעלי החיים הנודדים. 

מצעד האקלים שייערך בתל אביב ביום שישי הקרוב (29.10) נועד להמריץ את ממשלת ישראל לקבל שורת החלטות משמעותיות במסגרת ועידת האקלים של האו״ם. מארגני המצעד מזמינים את הציבור הרחב ואת כל הגופים בחברה הישראלית להגיע ולצעוד כדי ״לקדם את הדרישה למען חיים ועתיד טוב יותר בעבורנו, בעבור הדורות הבאים ובעבור כלל החיים על כדור הארץ״.