חוקרים ישראלים פיתחו מודל המאפשר לזהות התפרצויות פוליו עוד לפני התחלואה, על סמך דגימות ביוב ונתונים שנאספו במבצע החיסון "שתי טיפות" לפני כארבע שנים

באוגוסט 2013 התגלו נגיפי פוליו במערכת הביוב של רהט. ממצא חריג, בוודאי במדינה עם כיסוי חיסוני טוב. ככל הנראה מקור הנגיפים בנשאים שהסתננו לישראל דרך גבול מצרים. אף על פי שהכיסוי החיסוני בישראל היה גבוה, עלה החשש מפני תחלואה בקרב אוכלוסיות חלשות מבחינה חיסונית (תינוקות, קשישים ומדוכאי חיסון) ומשרד הבריאות יצא למבצע שתי טיפות לחיסון ילדים, כדי להפחית את שיעור נשאי החיסון.

ההופעה המחודשת של נשאים למחלה שכבר הודברה בארץ בסוף שנות ה-80, זוהתה באמצעות ניטור של נגיפים במערכת הביוב. מערכת התרעה כזאת חשובה מאוד, משום שהחלופה היא זיהוי ההתפרצות רק כאשר מתגלה חולה עם תסמיני שיתוק. הבעיה שהיעילות והרגישות של מערכת כזו אינם ברורים,  והיא משמשת בעיקר "נורה אדומה" לנוכחות נשאי פוליו באזור. קשה להעריך באמצעותה את היקף ההתפרצות, את מספר הנשאים ולא פחות חשוב – מתי ההתפרצות באמת נגמרת.

במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Science Translational Medicine מציגים חוקרים מישראל מודל שמעריך את יעילות המערכת ומאפשר ניצול נכון יותר שלה והתאמתה גם למדינות אחרות. החוקרים בראשות יקיר ברצ'נקו  מאוניברסיטת בן גוריון, ניתחו את תוצאות הבדיקות על בסיס נתונים משבע ערים שבהן נמצאו נגיפי פוליו לפחות בארבע דגימות באוגוסט וספטמבר 2013.

כשמקבלים חיסון בנגיף חי-מוחלש, כפי שנעשה במבצע "שתי טיפות", המחוסן נשאר נשא של הנגיף למשך כשבועיים, עד שמערכת החיסון משמידה אותו. מבצע החיסון יצר מצב ייחודי – תיעוד מסודר של מספר המחוסנים בכל יום ובכל מקום בארץ, המאפשר ליצור מעין עקומת כיול הקושרת בין מספר הנשאים לרמות הנגיף שמתגלות בבדיקות השפכים. המודל הזה מאפשר לא רק לדעת אם יש או אין התפרצות של הנגיף, אלא גם להעריך על פי הדגימות את מספר הנשאים, לעקוב אחר מגמות בהתפרצות ולדעת מתי היא מסתיימת.

החוקרים ראו, שכפי שנצפה בעבר, נגיפים הופיעו בביוב 7-14 ימים לאחר תחילת מתן חיסונים בנגיפים מוחלשים (בעקבות שאריות הנגיפים המוחלשים בצואה). השוואה של הממצאים לרישומי משרד הבריאות אודות אנשים שהתחסנו באותה התקופה תוך התחשבות בגודל האוכלוסייה ובנפח השפכים ביישוב איפשרו לפתח מודל להערכת מספר הנשאים על בסיס משתנים אלו. ההערכות שהתקבלו על פי המודל נבדקו על פי נתונים מערים אחרות, וכך אומתו.

לפני תחילת מבצע החיסונים אספו רשויות הבריאות דגימות צואה מ-546 ילדים ברהט, ומצאו ביניהם 26 נשאים לפוליו (4.8%). על פי זה העריכו שיש ברהט כ-700 ילדים נשאים. על פי המודל החוקרים מעריכים כי היו בעיר כ-2800 נשאים, ילדים ומבוגרים, ולדברי החוקרים הממצאים תואמים את הערכות המודל משום ששיעור ההדבקה של מבוגרים שונה מאשר אצל ילדים.

לצד ברצ'נקו השתתפו במחקר יוסי מנור ולורנס פרידמן מבית החולים שיבא, אהוד קלינר ואיתמר גרוטו ממשרד הבריאות, ואלה מנדלסון ועמית הופרט מאוניברסיטת תל אביב.

מודל עולמי

דגימה שיטתית של הביוב לא מאפשרת זיהוי ודאי של מספר מצומצם של נשאים, ודאי שלא נשא יחיד, אך היא מאפשרת להעריך מה הסיכוי שההתפרצות הסתיימה ומספקת התרעה על התפרצות, ומאפשרת לפתוח במבצע חיסון לפני הופעת תחלואה. למחקר זה חשיבות רבה בקמפיין העולמי נגד נגיף הפוליו, שמובילים ארגון הבריאות העולמי וקרן ביל ומלינדה גייטס, משום שברוב המדינות לא מתבצע ניטור יעיל של הביוב, והתפרצויות מזוהות רק כשאנשים כבר לוקים בשיתוק. היכולת לזהות התפרצות, להעריך את גודלה ולהעריך את סיומה היא כלי רב ערך שיכול להציל חיי אדם.

הוצאת עתידית של זן פוליו מהתרכיב בעקבות הדברתו מרוב אזורי העולם (כפי שקרה עם זן 2) מגדילה את חשיבות מערכת ניטור שכזאת, משום שאם נשא של הנגיף יגיע לארץ, אפשר יהיה לזהות ולאפיין אותו בשלב מאוד מוקדם עוד לפני שמאובחן אדם עם שיתוק ולנקוט בצעדי מניעה מערכתיים.