מחקר נרחב מצביע על קשר בין שימוש באמצעי מניעה הורמונליים לדיכאון קליני בנשים

מחקר חדש מצביע על קשר בין נטילת גלולות למניעת היריון ובין דיכאון. המחקר, שנערך בפקולטה לרפואה באוניברסיטת קופנהגן בדנמרק, הוא מחקר עוקבה (קוהורט) רחב היקף, שעקב אחרי כמיליון נשים בנות 15 עד 34 במשך שנים אחדות.

החוקרים בדקו את הרישומים הרפואיים של נשים שקיבלו טיפולים הורמונליים למניעת היריון, בהם גלולות מסוגים שונים, מדבקה עורית, טבעת וגינלית והתקן תוך-רחמי, וכן את הרישומים הרפואיים של נשים שלא קיבלו טיפולים כאלה. רישומים אלה הוצלבו עם נתונים על אבחנה ראשונית של דיכאון קליני, קבלת מרשמים לתרופות נוגדות דיכאון ואף עם תיעוד  אשפוזים בשל דיכאון.

ההצלבה הראתה כי הסיכוי לאבחנה ראשונית של דיכאון גבוה יותר אצל נשים שנטלו טיפול הורמונלי מאשר בנשים שלא נטלו טיפול כזה. שקלול של כלל הנתונים הראה ששימוש באמצעי הורמונלי כלשהו מעלה את הסיכון לדיכאון ב-23 אחוז. הסיכון גבוה במיוחד בקרב מתבגרות בגיל 15 עד 19, והתכשירים ה"מסוכנים" ביותר הם התקן תוך-רחמי וטבעת וגינלית (הגדלה של הסיכון לדיכאון ב40% וב-60% בהתאמה, לכלל הנשים בכל הגילים). על פי רוב, האבחנה נעשית כחצי שנה לאחר התחלת הטיפול ההורמונלי.

חשוב להדגיש כי זה מחקר בהיקף גדול מאוד, וכן שאיסוף הנתונים התבצע על פי רישומים רפואיים שוטפים ולא על פי דיווחים סובייקטיביים, המסתמכים על הזיכרון – שיטת עבודה המחזקת את תוקף הממצאים. יתכן שהמספרים גדולים אף יותר, משום שלא כל הנשים פונות לטיפול רפואי בשל תחושת דיכאון, וייתכן שיש נשים נוספות הסובלות מדיכאון בלתי מאובחן וכמובן בלתי מטופל.

שינויים מחזוריים

באופן טבעי, המחזור החודשי מתחלק ל-3 חלקים: החלק הראשון נמשך כ-12 ימים ומאופיין בעלייה ברמת האסטרוגן, המגיע אל הזקיקים שבשחלות וגורם להם להבשיל. הזקיקים המבשילים מפרישים אסטרוגן בעצמם, רמת ההורמון עולה עוד יותר והעלייה מפעילה את החלק השני: הפרשת ההורמון המחלמן (LH), הגורם לביצית אחת לחרוג מתוך הזקיק המפותח ביותר, להגיע אל החצוצרה ולהמתין שם לזרע שיגיע ויפרה אותה. בחלק השלישי, הזקיק הריק מפריש פרוגסטרון המכין את הרחם לקראת קליטת עובר מתפתח. רמת הפרוגסטרון הגבוהה נשמרת במשך כשבוע, ואז מתחילה לרדת. כאשר היא נמצאת בשפל, רירית הרחם נחלשת ונושרת, וזהו דימום הווסת. אמצעים הורמונליים למניעת היריון מכילים כמות גבוהה יחסית של אסטרוגן ושל ההורמון הסינתטי פרוגסטין, המדמה את השפעת ההורמון פרוגסטרון בגוף. הורמונים אלה מונעים את העלייה החדה ברמת ההורמון המחלמן, המובילה לביוץ.

יש נשים הסובלות משינויי מצב רוח ומדיכאון בימים שבהם רמת הפרוגסטרון שלהן גבוהה. נוסף על כך, החוקרים הדנים מצאו כי מתאם גבוה יותר בין דיכאון לבין נטילת גלולות למניעת היריון המכילות פרוגסטין בלבד מאשר גלולות המשלבות פרוגסטין ואסטרוגן. לפיכך הם משערים שפרוגסטין הוא הגורם העיקרי לדיכאון.

לא כל המחקרים בנושא מצאו מתאם בין דיכאון ובין שימוש באמצעי מניעה הורמונליים. אך היקפו הרחב של המחקר הנוכחי מעניק לממצאיו משקל מיוחד. הן הנשים עצמן והן הרופאים המטפלים צריכים להיות מודעים לממצאים ולהביאם בחשבון בבחירת הטיפול.