מחקר בעכברים מצא אזור במוח שמגיב להורמון אוקסיטוצין, אבל רק אצל הנקבות

בשמו של ההורמון אוקסיטוצין נקשרו סיפורי גבורה ופלאות רבים: הוא כונה "הורמון האהבה", מאמרים סיפרו על יכולתו להפוך את כולנו לבני זוג מסורים ומונוגמיים מושבעים, והיו אפילו הצעות לפזר אותו בפגישות בין מנהיגים כדי לעורר אמון ולהקל על תהליכי משא ומתן. האמת, כרגיל, מורכבת יותר, ומתן אוקסיטוצין לכלל האוכלוסייה לא יהפוך את כולנו לחביבים ושוחרי זוגיות. למעשה, ההורמון מעורב גם ביצירת רגשות שליליים כמו קנאה, חוסר אמון ואפילו שמחה לאיד – הכל תלוי בהקשר. עם זאת, הוא אכן מעורב ביצירת קשרים חברתיים – גם בין בני זוג, וגם בין אם לצאצאיה. להורמון יש תפקיד ביצירת חלב, ורמתו בדם עולה בחדות לפני לידה וגורמת לרחם להתכווץ. נגזרת סינתטית שלו אף משמשת לזירוז לידה

כדי לחקור עוד את השפעתו של אוקסיטוצין על טיפול אימהי, בדקו חוקרים את הקולטנים להורמון שנמצאים במוח של עכברים ועכברות. אוקסיטוצין פועל במוח של זכרים של נקבות אצל כל היונקים, ולכן לכולנו יש קולטנים כאלו במוחנו. אך במחקר חדש מצאו החוקרים הבדל בביטוי הקולטנים בין מוח של נקבות עכבר, המטפלות היחידות בצאצאים, לבין מוח של עכברים זכרים. ההבדל הזה מושפע מהורמונים נקביים, ועשוי להיות מעורב במנגנון טיפול אימהי שמשותף לכלל היונקים.

מתברר שיש הבדל בין המוח הזכרי למוח הנקבי, לפחות אצל עכברים | עכברה מטפלת בגורים | צילום: Shutterstock
מתברר שיש הבדל בין המוח הזכרי למוח הנקבי, לפחות אצל עכברים | עכברה מטפלת בגורים | צילום: Shutterstock

זכרים ונקבות, אוקסיטוצין ואסטרוגן

החוקרים, מארצות הברית ומיפן, נעזרו בעכברים מהונדסים גנטית, שבהם הקולטן לאוקסיטוצין מחובר לחלבון בעל צבע צהוב. כך הם יכלו לזהות בקלות היכן נמצאים הקולטנים (בנתיחת המוח לאחר המוות). באזור אחד של המוח, גרעין בהיפותלמוס המכונה Anteroventral periventricular nucleus, הם מצאו קולטנים רבים כאלו, אך רק אצל הנקבות. אצל הזכרים הם כמעט לא נראו. "חוקרים רבים ניסו לחקור את ההבדל במערכת האוקסיטוצין בין נקבות וזכרים, אבל עד עכשיו אף אחד לא הצליח למצוא ראיות מוצקות להבדל כזה", אמר ריוצ'י טרויאמה (Teruyama), שהוביל את המחקר. "הממצאים שלנו היו הפתעה גדולה".

תאי העצב באזור זה במוח, שבהם נמצאו הקולטנים לאוקסיטוצין ייצרו גם קולטנים לאסטרוגן, הורמון נקבי שמופרש בעיקר מהשחלות. נראה שהביטוי של הקולטנים לאוקסיטוצין בתאים האלו היה תלוי באסטרוגן: אצל עכברות ללא שחלות, ולכן ללא אסטרוגן, הקולטנים האלו לא נראו באזור הזה של המוח. כאשר החוקרים הזריקו אסטרוגן לעכברות נטולות השחלות, הקולטנים לאוקסיטוצין הופיעו בתאי העצב באזור זה

מחקרים קודמים הראו שחלק זה במוח מעורב בהתנהגות אימהית, והחוקרים סבורים שתאי העצב שמבטאים קולטנים לאוקסיטוצין משחקים תפקיד חשוב בכך. "אני חושב שהתגלית שלנו עשויה להיות אוניברסלית, ותקפה לכל היונקים שמציגים התנהגות אימהית, כולל בני אדם", אמר טרויאמה. עם זאת, הוא ועמיתיו מציינים במאמר שדרושים מחקרים נוספים, למשל על עכברים שאינם מבטאים את הקולטנים לאוקסיטוצין, לפני שנוכל לקבוע בוודאות את תפקידם בטיפול האימהי.

המחקר הנוכחי מספק עוד חלק בפאזל המורכב של התנהגות בעלי חיים. אנחנו יודעים שאוקסיטוצין מעורב בהתנהגות אימהית, כמו הנקה וטיפול בגורים, והממצאים החדשים מראים שהוא עושה זאת, ככל הנראה, על ידי הפעלה של אזור מסוים במוח, ששונה בין נקבות לזכרים. עם זאת, התמונה המלאה כנראה מורכבת הרבה יותר. איננו יודעים למשל אם במינים שבהם האבות מטפלים בצאצאים, למשל קופי טמרין ולפעמים גם בני אדם, יש הבדלים במספר קולטני האוקסיטוצין במוח בין זכרים לנקבות. גם לא ברור עדיין איך ההורמון גורם לשינוי ההתנהגותי, אילו מעגלים עצביים הוא מפעיל ומה הקשר שלו להורמונים נוספים. כל אלה חלקים בפאזל שעדיין מחכים להתגלות.