חוקרים גילו כי לקנביס ולחומרים דומים ולהורמוני מין השפעות הדדיות על ההתפתחות המוח. המסקנות עשויות לסייע לנו להבין הבדלים בהתפתחות ההתנהגות של זכרים ונקבות

הבדלים בהתנהגות בין זכרים לנקבות, במגוון בעלי חיים, הם תופעה ידועה. אצל חולדות למשל, ההבדלים בין זכרים לנקבות של חולדות נראים זמן קצר לאחר הלידה, בטרם ההתבגרות – זכרים משתתפים יותר מנקבות במשחק היאבקות. כבר ב-1986 נמצא שהבדלים אלו נובעים מהשפעת ההורמון הזכרי טסטוסטרון על האמיגדלה, האזור במוח ששולט על רגשות ועל התנהגויות חברתיות. תופעה זו נצפתה במינים רבים של בעלי חיים. עם זאת, לא ברור מהי בדיוק ההשפעה של הורמוני המין הזכריים על המוח, וכיצד היא גורמת להבדלים בין המינים.

כעת, במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Neuron, מציעים חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת מרילנד תשובות לשאלות הללו.  הם מתארים מנגנון שעשוי להסביר איך האנדרוגנים – הורמוני המין הזכריים – מעצבים את התפתחות המוח כך שזכרים של חולדות מראים תוקפנות רבה יותר ומשחק חברתי קשוח יותר.

"ידענו עוד קודם שהמוחות של גברים ושל נשים שונים, ושטסטוסטרון שמופרש במהלך השליש השני של ההיריון בבני אדם, ובסוף ההיריון במכרסמים, תורם להבדלים. אבל לא ידענו איך בדיוק הוא משפיע," אומרת מרגרט מקארתי (McCarthy), ראש המחלקה לפרמקולוגיה, שהמחקר נערך במעבדתה בהובלתו של תלמיד הבתר-דוקטורט ג'ונתן ון ריזין (VanRyzin).

התאים החדשים נאכלים

אחד מסוגי התאים שמעצבים את התפתחות המוח בגיל הצעיר הוא מיקרוגְלִיָה. תאים אלה משמשים הן כתאי תמך והן כתאים חיסוניים, ובמוח התינוק הם בולעים בלי הרף תאים חדשים שנוצרים במוח, כדי להיפטר מתאים מיותרים. המחקר הראה שביום הלידה, וכן בימים השני והרביעי לאחר הלידה, מספרם של המיקרוגליה הפעילים – אלו שיכולים לבלוע תאים – היה רב יותר בזכרים מאשר בנקבות. כמו כן, אצל זכרים, נמצאו בקרבת המיקרוגליה יותר תאים שזה עתה נוצרו, ומכאן שיותר תאים כאלה נבלעו על ידי המיקרוגליה.

מה גורם למיקרוגליה להיות פעילים יותר בזכרים? מחקר קודם של הצוות הראה שאנדוקנבינואידים – מולקולות שמיוצרות בגוף באופן טבעי ופועלות בדומה לחומרים הפעילים בצמח הקנאביס – אחראים לכך שמספר התאים החדשים שנשארים באמיגדלה לאחר שנוצרו קטן יותר בזכרים מאשר בנקבות. ייתכן, אפוא, שהאנדוקנבינואידים הם שגורמים למיקרוגליה להיות פעילים יותר ולעכל יותר תאים חדשים. ואכן, במיקרוגליה יש קולטנים לאנדוקנבינואידים ובעבר הראו מחקרים שמולקולות אלה מפעילות את תאי המיקרוגליה.

טסטוסטרון וקנאביס

כדי לבדוק את הקשר בין אנדוקנבינואידים למוחות זכריים ונקביים, בחנו החוקרים בתחילה את רמות האנדוקנבינואיד 2-AG, ומצאו שהן גבוהות יותר באמיגדלה של זכרים. כאשר הזריקו טסטוסטרון לגורים ממין נקבה, הרמות של 2-AG באמיגדלה שלהן השתוו לאלו של זכרים, והן גם בילו במשחק חברתי זמן דומה לזה של זכרים שאינם מטופלים – בניגוד לנקבות לא מטופלות בטסטוסטרון, שבילו פחות זמן במשחק מזכרים.

הפעלת הקולטנים ל-2-AG במיקרוגליה באמצעות חומר סינתטי גרמה לעלייה במספר תאי המיקרוגליה שמעכלים תאים חדשים, ובהתאמה לירידה במספר התאים החדשים שנשארים באמיגדלה לאחר היווצרותם. כדי להראות שהקולטן ל-2-AG הכרחי להשפעות הטסטוסטרון, לנקבות שטופלו בטסטוסטרון ניתן במקביל גם חסם לקולטן, והוא אכן העלים את השפעת ההורמון – כלומר, הנקבות בילו במשחק חברתי זמן דומה לזה של נקבות שאינן מטופלות כלל, ופחות מזכרים.

תוצאות המחקר מראות שטסטוסטרון מוביל להבדלים בין זכרים לנקבות דרך העלאה של רמות הקנבינואידים הטבעיים של הגוף. הקנבינואידים פועלים על קולטנים ספציפיים בתאי המיקרוגליה, ואלו, בתגובה, מעכלים תאים חדשים שנוצרים באמיגדלה. מכאן שהפעלה ישירה של הקולטנים לקנבינואידים בעת ההיריון עלולה להשפיע על התפתחות המוח בעובר, וכפועל יוצא מכך – על התנהגותו לאחר הלידה. מחקר קודם הראה ש-THC, החומר הפעיל בקנביס, וכן חומרים אחרים בצמח, יכולים לחדור את השליה. אם כך, במקרה שהאֵם מעשנת קנאביס בעת ההיריון, בהחלט ייתכן שחומרים אלו יגיעו למוח העובר. ככל שהעולם המערבי מתקדם לכיוון של אי-הפללה, לגליזציה של קנאביס ושימוש רפואי בו, חשוב להבין את מנגנוני ההתפתחות של המוח שמושפעים מסם זה, כגון המנגנונים המעורבים ביצירת ההבדלים בין זכרים לנקבות.