מדענים זיהו לאחרונה עלייה חדה בפליטה של כימיקל בלתי חוקי שהורס את שכבת האוזון ועלול לעכב את שיקומה

גבוה באטמוספרה, בגובה ממוצע של כשלושים קילומטר, מגינה שכבת האוזון על כדור הארץ מפני קרינה על-סגולה. חשיפה מוגברת לקרינה הזאת גורמת נזקים בריאותיים לאדם ולבעלי חיים אחרים. בין השאר היא פוגעת בפריון של צמחים ולכן מזיקה לחקלאות, וגם מעלה את הסיכון ללקות בסרטן העור או בקטרקט.

בשנות ה-80 התגלו חורים בשכבת האוזון – מולקולה שמורכבת משלושה אטומי חמצן (O3) – שנוצרו כתוצאה מכימיקלים תעשייתיים מפרקי אוזון שיצרו בני האדם. בשנת 1987 חתמו כל מדינות העולם על פרוטוקול מונטריאול, שאוסר לייצר שורה של חומרים שפוגעים באוזון. מדובר באחד ההסכמים הבינלאומיים המצליחים ביותר: הפרוטוקול מיושם בכל העולם, ומדידות הראו ירידה עקבית בריכוזי החומרים האסורים הללו באטמוספרה. בעקבות זאת החורים באוזון אכן נסגרים בהדרגה.

אחד החומרים ההרסניים ביותר לאוזון הוא הגז CFC-11, השייך לקבוצת הכימיקלים ChloroFluoroCarbons, או בקיצור CFC. הכימיקלים האלה שימשו בעבר לייצור קצף לרהיטים ובניין, תרסיסים ונוזלי קירור למזגנים ומקררים ונאסרו לייצור במסגרת פרוטוקול מונטריאול. מאז 2006 דווח על הפסקה מוחלטת של ייצור ה-CFC-11 בעולם וחלה ירידה עקבית בריכוזו באטמוספרה.

אך לפני כשנה גילה סטיבן מונצקה (Montzka) ממינהל האוקיינוסים והאטמוספרה הלאומי של ארצות הברית (NOAA) עלייה חדה בכמות ה-CFC-11. בעקבות זאת החלו הוא ועמיתיו במחקר מקיף למציאת ההסבר לתופעה.

הגז המסוכן לאוזון הוחלף בחומרים ידידותיים יותר לסביבה. תרסיסים נטולי CFC | צילום: Science Photo Library
הגז המסוכן לאוזון הוחלף בחומרים ידידותיים יותר לסביבה. תרסיסים נטולי CFC | צילום: Science Photo Library

תחילה הם ניסו למצוא לה הסבר טבעי. הם בחנו אם שינויים בתהליכים הטבעיים של פיזור CFC-11 ופירוקו באטמוספרה, למשל פיזור מחודש שלו כתוצאה מרוחות מחזוריות שמערבלות את שכבת האוזון, יכולים להסביר את ההבדלים במדידות. ממצאיהם הראו ששינויים כאלה אינם הסיבה לכך.

לאחר מכן בחנו את האפשרות שהכימיקל משתחרר מבניינים ובחומרים ישנים שיוצרו לפני שהוא נאסר לשימוש. אך עלייה כה חדה בריכוזו יכולה להיגרם רק אם קצב הריסת הבניינים כמעט הוכפל לעומת העבר, והחוקרים לא מצאו מקומות שבהם נהרסים בניינים ישנים בקצב משמעותי יותר מבעבר. לבסוף הם בחנו את האפשרות ש-CFC-11 משתחרר כתוצר לוואי בתהליכי הייצור של חומר אחר, אך שללו גם את האפשרות הזאת משום שרמת הכימיקל העודף באטמוספרה הייתה גבוהה מדי.

לאחר שעשו כל מאמץ לשלול הסברים חלופיים, הגיעו החוקרים למסקנה שמישהו מייצר את הכימיקל האסור בחשאי. המדידות העידו שמקור הפליטה הוא כנראה במזרח אסיה. בריאיון ל"גרדיאן" הסביר מונצקה שהתחליף הפחות מזיק של CFC-11 עולה יותר. "אם הפליטה לא תיפסק, עלול להיות עיכוב של כעשר שנים בשיקום שכבת האוזון. אם הפליטה תגדל, העיכוב יהיה ארוך יותר", הזהיר.

המאמצים לאתר את מקור הפליטה נמשכים. המדענים מנסים בעזרת מודלים למצוא תבניות בפליטת CFC-11 וכימיקלים נוספים. אך כדי לעצור את הזיהום במהירות יידרש שיתוף פעולה של הקהילה הבינלאומית וממשלות מזרח אסיה באיתור המקור ואכיפת החוק. מונצקה ומדענים נוספים מדגישים שחשוב לאכוף את הפרוטוקול כדי לא לפגוע בתהליך המוצלח של שיקום האוזון. הם מקווים כי עצם פרסום המאמר יראה ליצרני הכימיקל האסור שהם התגלו, ושהעובדה הזאת תניא אותם מלהמשיך בייצורו.