מחקר ישראלי: כמות החומר המלאכותי שהאדם מייצר, כמו בניינים, כבישים ומכוניות, עוברת בימים אלה את כמות החומר הביולוגי הטבעי על פני כדור הארץ

איך האדם משפיע על כדור הארץ ועל החיים עליו? מחקרים רבים מצביעים כבר עשרות שנים על הנזקים העצומים שהאדם גורם לסביבתו, בהם זיהום האוויר והמים, צמצום בתי הגידול, ציד וכמובן שינוי האקלים, המשפיע רבות על החיים בכוכב הלכת שלנו. כעת, מחקר של חוקרים מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע חושף השפעה נוספת ומשמעותית מאוד של האדם על הסביבה: כמות החומר המלאכותי שמייצר האדם עולה על כמות החומר שמייצרים כל היצורים החיים. במילים אחרות, לחומרים מעשה ידי אדם, או אַנְתרוֹפּוֹגֵנִיים, כמו בניינים, כבישים ומכוניות, יש יותר מסה כיום מאשר לחומרים שמיוצרים בתהליכי החיים הטבעיים, המכונים גם בִּיוֹמַסָה, בהם הצמחים, בעלי החיים, החיידקים וכן הלאה. 

שלמת בטון ומלט

צוות המעבדה של רון מילוא חקר בשנים האחרונות את הביומסה והרכבה, והגיע למסקנה שהרוב המוחלט של החומר החי על כדור הארץ הוא צמחים. את צוות המחקר הנוכחי הובילה אמילי אלחכם, בוגרת תכנית ח"ץ של מכון דוידסון, עם תלמידי המחקר ליעד בן-אורי וינון בר-און. הצוות ניסה לבחון את הביומסה בנקודות זמן מסוימות בהיסטוריה, ולהשוות אותה למסה האנתרופוגנית, כפי שחושבה במחקרי האקולוגיה התעשייתית

המסה של חומרים מעשי ידי אדם מורכבת בראש ובראשונה מבטון, אחריו תלכידים (אגרגטים) כמו חצץ וחומרים דומים, לבנים, אספלט, מתכות וחומרים תעשייתיים נוספים בהם עץ מעובד, זכוכית ופלסטיק. על פי חישובי החוקרים, בתחילת המאה העשרים, המסה הכוללת של החומרים האלה על כדור הארץ הייתה כ-3.5 מיליארד טונות, שהיו כשלושה אחוז בלבד מהביומסה היבשה באותה תקופה (משקל הצמחים ושאר היצורים החיים בלי המים שהם מכילים). ב-120 השנים שחלפו מאז פחתה מעט הביומסה, בין השאר בגלל פעילות האדם כמו כריתה ושריפה של יערות כדי לפנות שטח לשימושים חקלאיים. לעומת זאת, המסה האנתרופוגנית זינקה במספרים עצומים, והגיעה לכ-1.1 טריליון טונות. למעשה בימינו אנו ממש עוברת כמות החומר מעשה ידי אדם את כמות החומרים הביולוגיים הטבעיים בכדור הארץ. 

שינינו את המאזן הסביבתי: יש יותר מסה של חומרים מעשה ידי אדם מאשר מסה של צמחים ובעלי חיים | איור: איתי רווה
שינינו את המאזן הסביבתי: יש יותר מסה של חומרים מעשה ידי אדם מאשר מסה של צמחים ובעלי חיים | איור: איתי רווה

האחריות שלנו

"לעובדה שהתהליך הזה מגיע לנקודת השוויון בתקופה זו ממש יש ערך סמלי מבחינתנו", אמר מילוא לאתר מכון דוידסון. "אולי זה יגרום לנו לעצור ולחשוב על המצב שאנו נמצאים בו". החוקרים מציינים במאמר כי המסה של בני האדם קטנה במיוחד: למרות צפיפות האוכלוסין הגוברת על כוכב הלכת שלנו, בני האדם הם רק מאית האחוז (0.01%) מכלל הביומסה, אבל התוצרים שלהם משפיעים עמוקות על סביבת המחיה שלנו. כל אדם בממוצע מייצר אנתרופומסה הגדולה ממשקל גופו בכל שבוע! "הממצאים שלנו מראים שקשה להסתתר מאחורי הטענה שאנו רק מין אחד מתוך רבים והשפעתנו קטנה", מדגיש מילוא. "אנו שחקנים משמעותיים, ועם התובנה הזו מגיעה גם האחריות. אנו צריכים לחשוב איך הפעולות שלנו משפיעות על סביבתנו, ובסופו של דבר גם עלינו". 

"התוצאות היו מפתיעות, וההשוואה בין תוצרי האדם והביומסה מאירה באור חדש את השפעת האדם על כדור הארץ", אמרה אלחכם לאתר מכון דוידסון.

כדי להנגיש את ממצאי המחקר לציבור הרחב, ריכזו החוקרים את המידע באתר פתוח וידידותי, המציג את הנתונים בעזרת איורים של המעצב איתי רווה. 

לדברי החוקרים, הירידה בכמות הביומסה ב-120 השנים האחרונות משקפת רק במעט את השפעת האדם על הסביבה. אם מנתחים נתונים רחוקים יותר, מאז המהפכה החקלאית, לפני כ-12 אלף שנים, פחתה הביומסה במחצית - מכשני טריליון טונות לטריליון אחד לערך בימינו. הבעיה היא, שבניגוד לחומרים מעשה ידי אדם, שאת כמויותיהם קל יחסית לשער בתקופות מודרניות, על סמך נתוני בנייה, מסחר, תעשייה, תחבורה וכן הלאה, קשה הרבה יותר לאמוד כמויות ביומסה בתקופות היסטוריות רחוקות. "עבדנו קשה מאוד כדי לקבל תמונה מהימנה של הביומסה לפני מאה שנה", אומר מילוא, "ויהיה מאתגר מאוד לנסות לברר מה היה המצב בתקופות קדומות יותר".