מחקר מגלה כי חומרי הדברה מסוימים פוגעים בהתפתחות המוח של דבורי בומבוס וביכולת הלמידה שלהן

ההשפעות של בני האדם על הטבע הן מרחיקות הלכת. בתקופה האחרונה עלו לכותרות החרקים, עקב ירידה משמעותית במספרם. נתונים שנאספו במקומות רבים ברחבי העולם מתעדים צניחה בשכיחות של סוגי חרקים לא מעטים, ומחקרים חדשים מעידים על קשר בין התהליכים האלה לבין מידת האינטנסיביות של שימוש האדם בקרקע – בין השאר לחקלאות.

רבים מאיתנו רואים בחרקים במקרה הטוב מטרד ובמקרה הרע מקור לגועל ובהלה. מדוע בכל זאת צריך להיות לנו אכפת מהם? בין השאר כדי לא למות מרעב. מעבר לתפקידים הרבים שהחרקים ממלאים במערכות אקולוגיות טבעיות, הם משמעותיים מאוד עבורנו משום שהם אחראים להאבקת צמחים רבים, וביניהם גם אלה שאנחנו נוהגים לאכול.

אחד המאביקים המשמעותיים ביותר עבור האדם הוא הדבורים, גם דבורי הדבש המבויתות, וגם מינים אחרים של דבורי בר. לאחרונה אנו עדים לתמותה משמעותית של דבורים בעולם, הידועה גם בשם הפרעת התמוטטות המושבה. יש השערות רבות לגבי הגורמים לתופעה הזאת, ביניהן האפשרות שחומרי הדברה פוגעים ברביית הדבורים, אך הנושא עדיין שנוי במחלוקת.

כיתוב: פגיעה מוחית. אזור "גוף הפטריה" (בסגול) נראה קטן יחסית בסריקת CT של מוח דבורה מהמחקר | מקור: DYLAN SMITH/IMPERIAL COLLEGE LONDON
כיתוב: פגיעה מוחית. אזור "גוף הפטריה" (בסגול) נראה קטן יחסית בסריקת CT של מוח דבורה מהמחקר | מקור: DYLAN SMITH/IMPERIAL COLLEGE LONDON

שיעורי עזר לדבורים

אפשרות אחרת היא שחומרי ההדבקה לא בהכרח הורגים את הדבורים, אך משפיעים עליהן בדרכים אחרות – למשל משנים את הפיזיולוגיה, ההתפתחות או ההתנהגות שלהן. מחקר שנעשה באימפריאל קולג' בלונדון בחן קשר אפשרי כזה בין חומרי הדברה הקרויים ניאו-ניקוטינואידים לבין התפתחות המוח של דבורי בומבוס (Bombus terrestris audax). לשם כך הוסיפו החוקרים את חומר ההדברה לתחליף צוף שהדבורים שתו, ולאחר מכן בדקו את נפח המוח ואת יכולות הלמידה של דבורים שנחשפו לצוף הזה במהלך התפתחותן.

החוקרים מצאו כי החשיפה לחומרי ההדברה הובילה לירידה בגודלו של אזור במוח הדבורה המכונה "גוף פטרייה", שממלא תפקיד משמעותי בלמידה ובזיכרון. בנוסף עשו לדבורים מבדקי זיכרון באמצעות שימוש ברפלקס טבעי שלהן שנקרא "רפלקס הארכת החדק": כשהמחושים של הדבורים באים במגע עם תמיסת סוכר, הן מותחות את החדק שלהן בציפייה לשתות צוף. הרפלקס מאפשר לבחון את יכולת הלמידה של הדבורים על קשרים בין גירויים בסביבתן.

אחת הדרכים לבחון את יכולת הלמידה של דבורים היא באמצעות יכולתן לקשר בין ריח לבין הציפייה לקבלת צוף. במהלך הניסוי נותנים לדבורים תמיסת סוכר, ובמקביל חושפים אותן לריח מסוים. לאחר מכן, חושפים אותן רק לריח ובודקים אם הן מותחות את החדק שלהן בתגובה לריח, כלומר שהן למדו לקשר בין הריח לבין גמול הסוכר שקיבלו בעבר. החוקרים ראו כי דבורים שנחשפו לחומרי ההדברה הגיבו פחות לגירוי הראשוני של הסוכר ובנוסף התקשו יותר ללמוד את הקשר בין הריח למזון המתגמל.

שילוב הממצאים ההתנהגותיים והאנטומיים מצביע על ההשפעה של חומרי הדברה על התפתחות המוח של דבורי הבומבוס ויכולת הלמידה שלהן. המחקר הזה מעשיר את הידע שלנו על השפעת חומרי הדברה על הדבורים, ומראה כי גם אם הם לא הורגים את הדבורים באופן ישיר, הם עלולים להשפיע על התנהגותן בטבע ולפגוע בסיכויי ההישרדות שלהן.