אחרי שקיבל את אישור מינהל המזון והתרופות בארצות הברית, החיסון RTS,S נכנס לשגרת החיסונים בשלוש מדינות באפריקה

כמחצית מאוכלוסיית העולם חשופה לאיום המלריה, מחלה טפילית שמדביקה כמאתיים מיליון בני אדם בשנה והורגת כ-1,200 ביום, רובם ילדים. ארגון הבריאות העולמי הציב לעצמו ליעד להכחיד את המחלה מהעולם עד שנת 2040, אך לשם כך חייבים לפתח נגדה חיסון יעיל.

הגורם למלריה הוא טפיל חד-תאי בשם פלסמודיום (Plasmodium). מחזור החיים שלו מורכב מאוד וכולל שני פונדקאים – יתושי אנופלס ובני אדם. יתושה שנושאת את הטפיל מעבירה אותו למחזור הדם של האדם בזמן העקיצה, ומשם הוא מגיע לכבד ומתרבה. בהמשך הטפילים משתחררים מחדש לזרם הדם, חודרים לתאי דם אדומים ומתרבים גם בהם. בתוך יומיים תאי הדם המודבקים מתפוצצים ומשחררים המוני טפילים חדשים, שמדביקים תאים נוספים וחוזר חלילה.

חלק מהטפילים יתפתחו בהמשך לתאי מין של הטפיל, וכך יוכלו לעבור ליתושה הבאה שתעקוץ את האדם הנגוע. תאי המין הללו יתרבו במעי היתושה ויגיעו משם לבלוטות הרוק שלה ולדם של האדם הבא שתעקוץ.

טפילי המלריה פוגעים בעיקר בתאי הדם האדומים וגורמים להם להיצמד לדפנות כלי הדם, ולחסום כלי דם קטנים. כשזה קורה באיברים חיוניים כמו המוח, הכליות והריאות, נוצרת מחלה קשה וקטלנית.

חיסון ראשון נגד  טפיל

מחזור החיים המורכב של הטפיל הציב אתגר גדול בפני חוקרים שניסו לפתח חיסון נגד המחלה. בשנת 2015, לאחר כשלושים שנות מחקר ופיתוח והשקעה של כ-700 מיליון דולר, אישר לבסוף מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) את חיסון RTS,S, שהוא החיסון הראשון והיחיד עד כה נגד מחלה טפילית. החיסון, שפיתחה חברת GSK, מבוסס על אחד החלבונים של הטפיל שמאפשר לו לחדור לתאי הכבד, בשילוב עם חלבון של נגיף צהבת שמעודד את התגובה החיסונית של הגוף וכך מונע מהטפיל לחדור לתאי הכבד.

עד כה החיסון נבדק על כ-15 אלף בני אדם בחמישה מחקרים קליניים ברחבי העולם. מהנתונים שנאספו נראה כי יעילות החיסון נמוכה יחסית, שכן הוא מונע תחלואה רק אצל 40 אחוז מהמחוסנים ומפחית את מקרי המחלה הקשים בכ-29 אחוז.

למרות זאת החליט ארגון הבריאות העולמי להמשיך עם החיסון לשלב קליני 4, ולהכניס אותו לשגרת החיסונים של ילדים בשלוש מדינות באפריקה: מלאווי, גאנה וקניה. החיסון יינתן בארבע מנות לילדים בני חמישה חודשים עד שנתיים בהשקעה של כ-52 מיליון דולר. המטרה היא לבחון את יעילות החיסון והבטיחות שלו בקנה מידה רחב יותר לפני תחילת השיווק המסחרי של החיסון ברחבי העולם. מומחים בארגון הבריאות העולמי צופים כי החיסון יפחית משמעותית את התחלואה ויציל את חייהם של אלפי ילדים בשנה. התחזית היא שאחד מכל מאתיים ילדים ימות מהמחלה אם לא יחוסן, ועוד רבים אחרים יסבלו מהמחלה.

עדיין אין חיסון יעיל נגד מלריה. ילדים בטנזניה מקבלים חיסון בניסוי אחר | מקור: Science Photo Library
עדיין אין חיסון יעיל נגד מלריה. ילדים בטנזניה מקבלים חיסון בניסוי אחר | מקור: Science Photo Library

תועלת שנויה במחלוקת

למרות האופטימיות, ההחלטה עוררה גם ביקורת. ראשית, מומחים מביעים חששות בנוגע להשקעה בחיסון שיעילותו כה נמוכה, מה גם שנראה כי השפעתו דועכת עם השנים ומספקת הגנה רק בגיל צעיר. חלק מהמומחים מציינים כי נמצאים כעת בניסויים כמה חיסונים שעשויים להיות יעילים יותר, ולכן מתאימים יותר להפצה עולמית.

היעילות הנמוכה של החיסון נובעת בין השאר מכך שהוא מכוון רק נגד אחד ממיני הפלסמודיום שגורמים למלריה. כיוון שכך, מוצע להרחיב בהמשך את החיסון כך שיכלול סוגים נוספים או לפתח חיסון יעיל שמגן מכמה מיני פלסמודיום, אך מדובר בתהליך שעלול לארוך שנים רבות. בנוסף, החיסון נמצא יעיל רק אחרי ארבע מנות שלו. העובדה הזאת יוצרת אתגר לוגיסטי משמעותי, שכן כבר כעת קשה להגיע לכיסוי חיסוני מספק בחיסוני שגרה שדורשים כמה מנות.

בנוסף, אף על פי שתופעות הלוואי מהחיסון היו קלות בדרך כלל, באחד המחקרים נצפתה עליה קלה בסיכון לתמותה של ילדות שקיבלו את החיסון. זאת הסיבה העיקרית לכך שהפצת החיסון הוגבלה בינתיים לשלוש מדינות בלבד, כדי לאפשר הערכה יסודית יותר של בטיחותו. בהקשר הזה מציינת האפידמיולוגית מרי היימל (Hamel) מארגון הבריאות העולמי: ''נעקוב באופן הדוק אחרי תמותה, מלריה קשה ודלקת קרום המוח בקרב מחוסנים''.

למרות המגבלות, ולאור העלייה המדאיגה בתפוצתה של מלריה עמידה לתרופות, נראה כי החיסון צפוי להיות כלי חיוני נוסף בארגז הכלים שלנו מול המחלה הקטלנית, לצד הכלים הקיימים כגון שימוש בכילות נגד יתושים, הדברת היתושים וטיפול תרופתי.