מחקר מראה כי חיידקי מעיים מסוגלים לפרק מגוון תרופות ועלולים להשפיע על היעילות של טיפול תרופתי. ייתכן שבעתיד יהיה על רופאים להתאים את הטיפול התרופתי להרכב החיידקים שבמעי המטופל, או לחלופין – לשנות את הרכב החיידקים שבמעיים לפני התחלת הטיפול

התאמת תרופה למטופל היא משימה מאתגרת: חלקנו רגישים לתרופות מסוימות וסובלים מתופעות לוואי בלתי נעימות ואף מסוכנות, ועל אחרים תרופות מסוימות פשוט אינן משפיעות. עד היום היה מקובל לחשוב, כי ההבדלים בין השפעתן של תרופות על אנשים שונים נובעים מהשוני הגנטי בין בני האדם. כעת התגלה כי מעורב כאן גורם נוסף: המיקרוביום שלנו ‒ מגוון החיידקים, הנגיפים והפטריות המתקיימים על גופנו ובתוכו. עדויות מחקריות מצטברות והולכות מראות לנו כי לאוכלוסייה זו יש תפקיד חשוב לא רק בעיכול ובשמירה על המשקל, אלא גם במגוון רחב של מחלות מסוכרת ועד טרשת נפוצה וסרטן, והיא אף משפיעה על התפיסה השכלית ועל הרגש.

רוב התרופות נלקחות דרך הפה ומגיעות למעיים, שם הן פוגשות את חיידקי המיקרוביום. זו אוכלוסייה מגוונת מאוד, ומספר הגנים הכולל שלה גדול פי 150 ממספר הגנים של האדם. לאוכלוסיית המיקרוביום יש מגוון רחב של אנזימים, קצתם בעלי פעילות מטבולית שונה מהאנזימים שלנו. לפיכך ייתכן שאוכלוסיית המיקרוביום מבצעת עיבוד מטבולי של התרופות המגיעות למעיים, כלומר מפרקת ומשנה אותן, וכך משפיעה על האופן שבו גופנו מגיב לתרופות. 

לשפר את ההתאמה

כדי לבחון השערה זו בדקו חוקרים מאוניברסיטת ייל (Yale) ומאוניברסיטת ETH בציריך אם 76 מינים של חיידקי מעיים, המייצגים את מגוון החיידקים במעי האדם, מסוגלים לפרק ולעבד 271 תרופות שונות, ואם כן – כיצד הם עושים זאת. החיידקים גודלו בנוכחות התרופה בסביבה אל-אווירנית, בדומה לסביבת המעיים. לאחר מכן בחנו החוקרים אם התרופה עברה מטבוליזם (פירוק ועיבוד) ואם כן, מה היו תוצרי הפירוק. התגלה כי 176 מהתרופות שנבדקו, כלומר כשני שלישים מהן, עברו מטבוליזם על ידי זן אחד לפחות מזני החיידקים שהשתתפו בניסוי. בהמשך גילו החוקרים כי תרופות בעלות מבנה דומה עוברות מטבוליזם על ידי זני חיידקים דומים יחסית. אם כן, ייתכן בהחלט כי כאשר חיידקים אלו נמצאים במעיים שלנו, הם משפיעים על האופן שבו הגוף שלנו מגיב לתרופה. 

חשוב לזכור כי מחקר זה לא נעשה בבני אדם, אלא בצלחות פטרי ובעכברים. עם זאת, ייתכן בהחלט כי החיידקים שנבחנו במחקר מבצעים פעולות דומות בגוף האדם. כמובן, דרוש מחקר נוסף כדי להראות זאת, אך גם לממצאים מוקדמים אלה יש חשיבות רבה: אם יתגלה כי פעילות מטבולית דומה מתרחשת בגוף האדם, ייתכן שנרצה לבדוק ולזהות את אוכלוסיית המיקרוביום האישית שלנו לפני תחילת הטיפול התרופתי, כדי להימנע מטיפולים בלתי יעילים ואף מתופעות לוואי קשות. כבר היום יש עדויות לכך שאוכלוסיית המיקרוביום משפיעה על התגובה לטיפולי כימותרפיה, בעיקר באמצעות מטבוליזם של תרופות. נמצא גם כי המיקרוביום משפיע על מהלכה של אימונותרפיה, טיפול באמצעות התגובה החיסונית של הגוף. 

דרך אחת להביא בחשבון את ההשפעה הזאת היא, אפוא, להתאים את התרופה למיקרוביום; אך יש עוד דרך אפשרית, והיא להתאים את המיקרוביום לתרופה. ייתכן שבעתיד נוכל לזהות את החיידקים המשפיעים על התגובה לטיפול, ולשנות את הרכב המיקרוביום במעיים כדי לשפר את יעילות הטיפול או לצמצם את תופעות הלוואי שלו. כדי לשנות את הרכב המיקרוביום נוכל לשנות את הרגלי התזונה שלנו או לעבור השתלת צואה, כלומר הפקת חיידקים מהמעיים של אדם אחד והשתלתם במעיים של אדם אחר.