חוקרים הצליחו לגרום לחולדות לגדל איברים של עכברים, לאחר שהזריקו להן תאי גזע בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברית. התקווה: לפתח שיטות לגידול איברים להשתלה

האם יגיע יום שבו נוכל לגדל תאי לבלב של אדם בבעלי חיים, להשתיל אותם בבני אדם וכך לרפא סוכרת? מחקר חדש עשה את הצעד הראשון בדרך הארוכה למטרה זו: תאים ממקור עכברי ייצרו לבלב בגוף של חולדה, וכאשר הושתלו בעכברים שאינם מיצרים אינסולין פעלו בהצלחה בגוף החדש. 

השלב הראשון היה ליצור לבלב עכברי בגוף של חולדה. לצורך זה יצרו המדענים חולדות בעלות מוטציה בגן האחראי על בניית הלבלב. ללא התערבות, חולדות אלו נולדו בלי לבלב ולכן בלי יכולת לווסת את הסוכר בדמן, ומתו כעבור ימים ספורים.

החוקרים מאוניברסיטת טוקיו לקחו 11 עוברים של חולדות כאלה בשלב ראשוני של ההתפתחות העוברית והזריקו להם תאי גזע של עכבר, שהכילו את הגן התקין להתפתחות הלבלב. כאשר בדקו את החולדות שהתפתחו מהעוברים האלה, ראו שהלבלב שלהן הורכב כולו מתאי עכבר, אם כי כלי הדם ורקמות אחרות בסביבת הלבלב הורכבו בעיקר מתאי חולדה. עכברים כמובן קטנים מחולדות, וכך גם הלבלב שלהם, אך ברוב החולדות המטופלות הלבלב העכברי היה בגודל שאופייני לחולדה. הלבלב העכברי תפקד בגוף החולדות באופן כמעט נורמלי: הוא הצליח לווסת את רמות הסוכר בדם, אך עשה זאת באיטיות יחסית ללבלב של חולדה רגילה. כלומר, התאים העכבריים התמיינו בגוף החולדה ללבלב המסוגל לייצר אינסולין.

בשלב הבא החוקרים הוציאו את איי הלגנהרנס – קבוצות תאים המייצרות אינסולין – מהלבלב שהתפתח אצל החולדות בניסוי, והשתילו אותם בעכברים שאינם מייצרים אינסולין. במשך שנה לאחר ההשתלה רמות הסוכר בדמם של העכברים הייתה נורמלית, דבר המעיד על פעילות תקינה של תאי הלבלב המושתלים.

המחקר מראה שאפשר לגדל איברים של בעל חיים אחד בגופו של בעל חיים אחר, ולהשתמש בהם כאיברים להשתלה. המטרה הסופית היא כמובן לגדל איברי אדם בגופם של בעלי חיים, ולהשתיל אותם בבני אדם הזקוקים להם. כך מקווים מדענים להפחית את המספר העצום של חולים המתים בהמתנה להשתלה, ובמקרה של תאי לבלב – גם לרפא סוכרת.

אחד היתרונות בשיטה הזו הוא האפשרות לגדל איברים מותאמים במיוחד לחולה: אם תאי הגזע המוזרקים לעובר יילקחו מהחולה עצמו, האיבר שיתקבל יהיה זהה גנטית לגוף החולה, ויהיה אפשר להשתילו בלי חשש מדחייה. עם זאת, עדיין יש חשש מזיהום השתל בתאים של בעל החיים שהאיבר התפתח אצלו. הימצאות תאים של בעל חיים זר עם השתל עלולה להוביל לתגובה חיסונית חריפה ודחייה של השתל כולו.

בנוסף, צריך להדגיש כי על אף שהמחקר החדש מראה שגידול איברים כזה אפשרי, כלל לא ברור שיהיה אפשר לעשות זאת בקלות – אם בכלל – עם תאי אדם. עכבר וחולדה הם מינים קרובים מאוד זה לזה מבחינה גנטית, עובדה שהקלה מאוד על החוקרים. לגידול איברים אנושיים הם מציעים להשתמש בחזירים, בכבשים או בקופים כמועמדים אפשריים. בעלי חיים אלה קרובים אלינו מבחינת הגודל, ובמקרה של קופים גם קרובים למדי מבחינה אבולוציונית, אך כרגע אי אפשר לדעת אם אכן יהיה אפשר לגדל בהם לבלב, או איבר אחר, ממקור אנושי. גם השאלות האתיות הקשורות בכך עדיין לא נפתרו. המחקר הוא הצעד הראשון, אך חולי הסוכרת והמצפים להשתלה כנראה יצטרכו לחכות עד שהמדע, והאתיקה, יתקדמו עוד קצת.