הדיווחים על מחקר המאפשר להביא ילדים בלי צורך בביציות היו רחוקים מהמציאות. מה כן התגלה במחקר וכיצד נולד דיווח כה מופרך?

"מהיום אפשר לייצר תינוקות ללא צורך בביצית!", הכריזו הכותרות באתרים שונים, והיו כאלה שהרחיקו לכת עד יותר והכריזו על עידן שבו גברים לא יזדקקו לנשים כלל בשביל להביא ילדים לעולם. "העניין הזה מגיע מעולם המדע הבדיוני", הכריז ה"טלגרף" הבריטי, ולנו לא נותר אלא להסכים עמו - שכן הכותרות האלו בהחלט אינן מגיעות מעולם המציאות.

אז מה נעשה במחקר המדובר? החוקרים, מאנגליה וגרמניה, לקחו ביצית לא מופרית של עכבר וגרמו לה באופן מלאכותי להתחלק, בדיוק כפי שהייתה מתחלקת אילו היה זרע הפרה אותה (ללא הזרע עצמו). תהליך זה אינו חדש, והעוברים הנוצרים כך מתים במהרה ואינם מתפתחים לוולד בריא משום שתאיהם מכילים רק חצי מהמידע הגנטי. כל מה שהיה אמור להגיע מהזרע חסר.

במחקר החדש, שעות אחדות לאחר החלוקה הראשונה של הביצית, כלומר כשה"עובר" הורכב עדיין משני התאים בלבד, החוקרים לקחו את אחד התאים הללו והזריקו לתוכו תא זרע. בערך ברבע מהניסויים האלה התא העוברי החסר שהוזרק לתוכו זרע התפתח בצורה תקינה והוביל להמלטה של גור עכבר בריא.

המחקר מראה שגם תאים שאינם תאי ביצית מוכנים להפריה מסוגלים לקלוט את ה-DNA מתא זרע ולהתפתח ליצירת עוברים תקינים, והוא חשוב להבנת התהליכים המתרחשים בתחילת ההתפתחות העוברית. אלא שבמחקר זה התאים נוצרו זה עתה מביציות, והם אינם דומים כלל לתאי גוף בוגרים. הדרך ליצירת עוברים מתאים בוגרים עדיין ארוכה מאוד, והמחקר הנוכחי אינו מקרב אותנו לכך בצורה משמעותית.

גלגולה של הגזמה

איך קרה שהכותרות התרחקו כל כך ממה שנאמר במחקר עצמו? כתב העת Science פירט את השתלשלות האירועים שהובילה לזה. בשלב הראשון, כתב העת שבו פורסם מאמר המחקר, Nature Communications, הוציא הודעה לתקשורת שכותרתו "זרע של עכבר מייצר צאצאים בריאים ללא הפרייה של ביצית". לאחר מכן, ארגון בשם "המרכז לתקשורת מדע" (Science Media Centre) כינס מסיבת עיתונאים עם מחברי המאמר וקרא לה "לייצר עוברים מתא שאינו תא ביצית". שתי הכותרות נכונות טכנית – לא הייתה הפרייה של תא ביצית במחקר – אך למי שלא מתעמק בפרטים, הן עשויות להיות מטעות למדי, שכן אפשר להבין מהן שכל תא בוגר יכול לשמש ליצירת עוברים באופן הזה.

נראה שטשטוש התחומים בין מה שאכן נעשה במחקר ובין השלכות אפשריות – אך רחוקות מאוד – שיכולות להיות לו, נמשך גם במהלך הפגישה בין העיתונאים לחוקרים: "[ד"ר פרי, החתום על המאמר] הדגיש לא פחות מחמש פעמים שהתרחישים העתידיים הם 'ספקולטיביים ודמיוניים', אך למרות זאת היו אלה האפשרויות הנראות כמדע בדיוני שהציתו את דמיונם של העיתונאים והובילו לכותרות הנלהבות", אמרה פיונה פוקס, מנהלת המרכז לתקשורת מדע, לכתב העת Science.

הסברה והנגשה של מדע בסיסי לקהל הרחב אינן פשוטות כלל, ותמיד קיים פיתוי גדול להפליג בתיאורים של מה שהמחקר יוכל, אולי, להוביל אליו יום אחד. במקרה זה, נראה שרבים מהעיתונאים נכנעו לפיתוי בצורה שפגעה בסופו של דבר בסיקור המחקר.