קקטוס ממרוקו מייצר חומר כה חריף עד שאפשר להשתמש בו כמשכך כאבים כרוניים

בניגוד לטעמים בסיסיים כמו חמוץ, מתוק ומלוח, שנגרמים מגירוי של קולטני טעם ספציפיים בפה, ה"טעם" החריף הוא למעשה גירוי של קולטני כאב, מגע וחום בפה. מחקרים הראו שחומר חריף במיוחד שמופק מקקטוסים חזק מספיק כדי להרוג עצבי כאב. כעת בודקים את האפשרות להשתמש בו כמשכך כאבים ארוך טווח עבור אנשים שסובלים מכאבים כרוניים.

תחושת החום או השריפה בפה אחרי אכילת מאכלים חריפים נובעת מההפעלה של אותם קולטנים שהיו פועלים אילו הפה שלנו היה נכווה באמת - אם היינו לוגמים נוזל רותח, למשל. את מידת החריפות של חומר מודדים באמצעות מדד שנקרא סולם סקוביל, שמעריך את ריכוז החלקיקים שגורמים לתחושת חריפות. עוצמת החריפות של פלפל חלפיניו, לדוגמה, עומדת על 10,000-2,500 יחידות סקוביל ואילו קפסאיצין (Capsaicin) טהור, שהוא החומר הפעיל בפלפלים חריפים, מגיע עד 16 מיליון בסולם סקוביל.

חריף כמו קקטוס

למרות המוניטין החזק של הפלפלים, החומר החריף ביותר מגיע דווקא מקקטוסים. הקקטוס Euphorbia resinifera שגדל במרוקו מייצר באופן טבעי את החומר רסינאינפרטוקסין, או RTX בקיצור. החומר דומה בצורתו לקפסאיצין אך חזק ממנו פי אלף: עוצמתו מגיעה ל-16 מיליארד סקוביל.

הרסינאינפרטוקסין חריף עד כדי כך שהוא יכול להרוג את עצבי הכאב שבהם הוא נוגע. RTX נקשר ספציפית לקולטן הנמצא על עצבי הכאב או החום וגורם לפתיחה עודפת של תעלות סידן. התעלות האלה מכניסות אל התא כמות גדולה מדי של סידן, שמרעיל את התא והורג אותו. ליכולת הזאת להרוג ספציפית את עצבי הכאב יש פוטנציאל שימושי, ואכן כעת נערכים מחקרים קליניים על השימוש בו כמשכך כאבים.

ניסויים נעשו עד כה על חולדות וכלבים חולי סרטן העצם, שמשככי כאבים אחרים הפסיקו לפעול עליהם. מאחר שפעולת ה-RTX מלווה בכאב, בדומה לאכילת אוכל חריף במיוחד, הזריקה המקומית של החומר לעצם בה נמצא הגידול הסרטני נעשית בהרדמה. החיות נבדקו כמה שבועות או חודשים אחרי הזריקה והראו ירידה דרמטית בסימני הכאב: כלבים שלא יכלו ללכת בעקבות הכאב חזרו לרוץ. בממוצע עברו כמה חודשים לאחר הזריקה עד שהחיות התחילו להראות מחדש סימני כאב בעקבות הסרטן. כעת מתחילים ניסויים בבני אדם הלוקים בסרטן עצם סופני.

משככי הכאבים שנמצאים כיום בשוק, למשל הסמים האופיואידיים, מורידים כאב באופן זמני וצריך לקחת אותם בתדירות גבוהה ולאורך זמן. בנוסף יש להם תופעות לוואי קשות שכוללות תחושת אופוריה, התמכרות, ובטווח הארוך גם פגיעה במערכת הנשימה ובמעיים. לעומתם, RTX דורש זריקה אחת בלבד, או לפחות אחת לכמה חודשים בעת הצורך, והשפעתו מוגבלת למקום הזריקה. עם זאת, יש לזכור שההליך פוגע בעצבי הכאב בצורה בלתי הפיכה, ועדיין לא ברור מהן ההשפעות ארוכות הטווח של ההליך.