חקלאות, עיור וייעור מחדש: מחקר חדש מגלה שבתוך שישים שנה עיצבו בני האדם מחדש כשליש משטחי היבשה של כדור הארץ

בני האדם מעצבים את פני השטח של כדור הארץ כבר אלפי שנים, וביתר שאת במאה השנים האחרונות. מחקר חדש מראה שבמהלך שישים השנים האחרונות, קרוב לשליש משטחי היבשה של כדור הארץ עברו שינוי כלשהו בידי אדם. השינויים האלו כוללים בירוא יערות לצרכים חקלאיים, בניית בתים ויישובים וגם נטיעת יערות מחדש. האומדן הזה גבוה פי ארבעה מההערכות הקודמות על היקף ההתערבות האנושית בעיצוב פני העולם, ובאופן לא מפתיע, השינויים אינם אחידים ברחבי העולם. בעוד באירופה, בצפון אמריקה ובמזרח אסיה רואים תהליכי ייעור מחדש של שטחים ששימשו למרעה, ניכרת האצה בקצב כריתת היערות בארצות מתפתחות, ובפרט בדרום אמריקה, אפריקה והודו.

באלפי השנים האחרונות בני האדם שינו יותר משלושה רבעים מפני השטח של כדור הארץ. יותר ויותר אנחנו מגלים שלהתערבות הזאת יש מחיר כבד, בדמות הכחדת מינים וצמצום המגוון הביולוגי, ירידה בביטחון התזונתי של אנשים רבים, ושינויי אקלים. חיוני לווסת את התערבות האדם בטבע ולמנוע שינויים בלתי מבוקרים, אך בפועל חסרים לנו הכלים לעשות את זה. למרות הזמינות הגבוהה של נתונים מצילומי לוויין, המידע על היקף השינויים ועוצמתם נותר מוגבל ומקוטע, ולא מאפשר לתכנן וליישם מדיניות ברורה בקנה מידה מקומי או עולמי.

מפת העולם המשתנה

קבוצת חוקרים מהולנד, גרמניה ובריטניה יזמה בדיקה מחודשת של צילומי לוויין הזמינים ברשת, וניתחה אותם כדי למפות את השינויים בפני השטח שבני האדם חוללו מאז שנת 1960, ברמת הפרדה של קילומטר אחד. בנוסף הם אספו מידע סטטיסטי על השימוש בשטח וגידול האוכלוסייה באותן שנים, והצליבו אותו עם תצלומי הלוויין כדי לקבל תמונה כמה שיותר שלמה. הם חילקו את האזורים שנבדקו לשש קבוצות: אזורים עירוניים, שטחים חקלאיים, שטחי מרעה, יערות, ערבות עשב ואזורי מדבר נטולי צמחייה, ובחנו אילו מהם עברו מקבוצה לקבוצה בשנים הללו. כדי להנגיש את המידע לציבור, החוקרים אף יצרו מפה עם כל המידע שאספו.

בממוצע, מדי שנה מאז 1960 שינו בני האדם שטח כפול בגודלו משטחה של גרמניה. המפה שיצרו החוקרים, ומראה את שימושי הקרקע ברחבי העולם | Karina Winkler, KIT  החוק
בממוצע, מדי שנה מאז 1960 שינו בני האדם שטח כפול בגודלו משטחה של גרמניה. המפה שיצרו החוקרים, ומראה את שימושי הקרקע ברחבי העולם | Karina Winkler, KIT

החוקרים מצאו שבשנים 2019-1960, כ-17 אחוז משטחי היבשה בכדור הארץ עברו מקבוצה אחת לאחרת פעם אחת לפחות. בסך הכול באותן שנים 43 מיליוני קילומטרים רבועים מפני כדור הארץ עברו שינוי. זה אומר שבממוצע, מדי שנה מאז 1960 שינו בני האדם שטח כפול בגודלו משטחה של גרמניה.

בפרק הזמן הזה כמיליון קמ"ר של יערות נכרתו, ונוספו שטחים חקלאיים באותו היקף. ניתוח הנתונים מעלה שהחלוקה של השינויים לא הייתה אחידה – בשעה שבאזורים הצפוניים היקף השטחים החקלאיים ירד והיקף היערות עלה, בדרום נרשם תהליך הפוך, של כריתת יערות טרופיים והפיכתם לשטחי מרעה וחקלאות. עיקר השימוש שנעשה בשטחים הללו הוא לגידול בקר, קני סוכר ופולי סויה באגן האמזונס בברזיל, שמן דקלים בדרום מזרח אסיה, ופולי קקאו בניגריה ובקמרון שבאפריקה.

החוקרים גם מבחינים בין אזורים שעברו שינוי יחיד לאזורים ששינו את אופיים כמה פעמים. שינוי יחיד, למשל בירוא יער גשם והפיכתו לשטחי מרעה, נפוץ בעיקר בארצות מתפתחות. שינויים מרובים, כגון החלפה עונתית של ייעוד הקרקע בין שטחי מרעה לגידולים חקלאיים, נפוצים יותר במדינות מפותחות.

שדה סויה ענק בברזיל | Shutterstock, Alf Ribeiro
באזורים הדרומיים נראה תהליך של כריתת יערות טרופיים והפיכתם לשטחי מרעה וחקלאות. שדה סויה ענק בברזיל | Shutterstock, Alf Ribeiro

ביקוש בצפון, הצע בדרום

קצב השינויים לא היה אחיד. עד שנת 2004 קצב השינויים גבר משנה לשנה, ואחריה הוא החל להצטמצם. החוקרים מסבירים את העלייה בארבעת העשורים הראשונים בהתגברות הצריכה של מוצרים כמו קפה, קקאו, סויה ובשר מיובא בארצות צפוניות. המוצרים האלה יוצרו בארצות דרומיות, וכדי לייצרם היה צורך לברא יערות ולהכשיר שטחים חקלאיים.

בתחילת האלף הנוכחי חלה עלייה חדה במחירי הנפט, שהובילה להסבת שטחי מרעה ושטחים טבעיים לייצור דלקים ביולוגיים, בעיקר מתירס, וכתוצאה מכך לעלייה במחירי המזון שהגיעה לשיאה בסביבות תקופת המשבר הכלכלי של שנת 2008. לאחר מכן פחת קצב השינויים בכל העולם, עם הירידה בביקוש לדלקים ביולוגיים והיציאה ההדרגתית מהמשבר הכלכלי.

השינויים שנמדדו במחקר הנוכחי גבוהים כמעט פי ארבעה לעומת ההערכות שקדמו להם, בזכות השילוב של צילומי לוויין ברמת הפרדה גבוהה ושל הצלבת מידע מנתונים סטטיסטיים. מהממצאים אפשר להבין את עוצמת השינויים שבני האדם מחוללים בכדור הארץ, ואת המניע להם: צריכת סחורות בצפון, העשיר ברובו, מובילה שינויים בשימושי הקרקע בכל רחבי העולם. הבנה טובה יותר של השינויים האלו הכרחית כדי שהאנושות תוכל לעמוד ביעדי הצעדים לבלימת שינוי האקלים שנקבעו בהסכם פריז.