צילומים מקרקעית האוקיינוס הארקטי גילו עקבות שמעידים כי היצורים הימיים, שנחשבו עד כה נייחים כמעט לגמרי, מסוגלים לנוע במרחב

הספוגים הם היצורים החיים הפשוטים ביותר שעונים על ההגדרה של "בעל חיים", והיו בין היצורים הרב-תאיים הראשונים שהופיעו בכדור הארץ. עד עתה סברו החוקרים שבדומה לאלמוגים ושושנות ים, הספוגים הבוגרים אינם זזים כלל אלא נצמדים למצע אחד, וניזונים מחלקיקי מזון שזרמי המים נושאים לעברם. אך עקבות שנצפו על קרקעית האוקיינוס הארקטי מלמדים שייתכן שהשערה זו אינה נכונה לחלוטין.

חוקרים מגרמניה הורידו מצלמה למי האוקיינוס הארקטי הצפוני, מעל רכס גקל (Gakkel) התת-ימי שבין גרינלנד לסיביר, כדי לצפות בסביבת המחיה שם. הם גילו מרבדים של צדפות, גלילים של שלדי תולעים ימיות והרבה מאוד ספוגים. ביניהם הם זיהו שבילים ארוכים מסומנים בחול, שבקצה של רבים מהם היה ספוג - רמז לכך שהספוגים הם אלו שהשאירו את השבילים בתנועתם על הקרקעית. אומנם בניסויי מעבדה בעבר חוקרים תיעדו תנועת ספוגים מתונה מאוד, אך זו הפעם הראשונה שיש ממצאים שמעידים על תנועה שלהם למרחקים גדולים.

שבילי הספוגים שצולמו במחקר | AWI OFOBS team, PS101
החוקרים זיהו שבילים ארוכים מסומנים בחול, שבקצה של רבים מהם היה ספוג. שבילי הספוגים שצולמו במחקר | AWI OFOBS team, PS101

שובל המחטים

לספוגים אין עצמות או שרירים, וכדי לנוע הם נעזרים במחטי השלד שלהם (Spicules). בניסויי מעבדה שנעשו בעבר ראו החוקרים שכדי להתקדם הספוג מאריך את המחטים ונועץ אותן בקרקע. לאחר מכן הוא נשען קדימה ומחזיר אט אט את המחט לגופו, וכך מושך את עצמו הלאה. במהלך ההתקדמות חלק מהמחטים מתנתקות, כך שהספוג משאיר אחריו שובל של מחטים שבורות.

"השבילים שנצפו היו בעומק של כמה סנטימטרים ואורכם הגיע עד כמה מטרים. רבים מהם הובילו היישר אל לספוגים חיים", תיאר אחד החוקרים במאמר שהתפרסם בכתב העת Current Biology. סייעה לחוקרים העובדה שבאזור הזה אין כמעט תנועה של חול על קרקעית האוקיינוס, כך ששבילי הספוגים נשמרו זמן רב.

עבור הספוגים יש יתרון רב ביכולת לנוע, בעיקר מכיוון שכך הם יכולים לחפש באופן פעיל אחרי מזון. הספוגים שנצפו חיים על קרקעית האוקיינוס, באזור עמוק יחסית שבו זמינות המזון נמוכה יותר מאשר קרוב לפני המים. יתר על כן, האוקיינוס הארקטי דל מלכתחילה בחומרי מזון בשל מרחקו הרב מהיבשה. בתנאים הלא מיטביים האלה, תנועה עשויה לאפשר לספוגים לשפר את מיקומם ולהשיג יותר מזון.

החוקרים משערים שתנועת הספוגים עשויה להועיל גם ליכולת הרבייה שלהם: הספוגים מתרבים בין השאר ברבייה א-מינית, שבה חלקי ספוג ניתקים מהיצור הבוגר ונסחפים במים עד שהם מגיעים למצע מתאים שיקלוט אותם. שובל המחטים יכול לשמש להם מצע נוח, ואף לספק להם מקור מזון נוסף - במחטים יש מעט חומר אורגני שהם יכולים לאכול.

תמונה מהמאמר המראה את שבילי הספוגים | AWI OFOBS team, PS101; Morganti et al./Current Biology
עבור הספוגים יש יתרון רב ביכולת לנוע, בעיקר מכיוון שכך הם יכולים לחפש באופן פעיל אחרי מזון. תמונה מהמאמר המראה את שבילי הספוגים | AWI OFOBS team, PS101; Morganti et al./Current Biology

על מנת לבדוק אם מקור התנועה הוא הספוגים עצמם ולא זרמים או כוח הכבידה, מדדו החוקרים את תנועת המים באזור והראו שלא קיימים שם זרמים משמעותיים שיכלו להזיז את הספוגים ממקומם. בנוסף, מיפוי מדוקדק של שטח הקרקעית שעליו נעו הספוגים העלה שחלקם התקדמו במעלה המדרון, בניגוד לכיוון הכבידה.

למרות הגילוי החדש, ספוגים עדיין נחשבים יצורים ישיבים צמודי-מצע כיוון שתנועתם איטית מאוד, ומוגבלת בתנאי מעבדה לסנטימטרים בודדים בשנה. יידרש עוד מחקר רב כדי להבין מהו בדיוק קצב תנועתם בטבע, ולאשר את הקביעה שהשובלים אכן נוצרו מתנועת ספוגים. בין השאר יצטרכו החוקרים לפזר מצלמות שיעקבו לאורך זמן אחרי תנועותיהם. מחקרים כאלו יעזרו לנו להבין טוב יותר איך ולמה זזים הספוגים על הקרקעית, ואולי גם נגלה יצורים "ישיבים" נוספים בעלי יכולות דומות.

סרטון מהמחקר, המראה את קרקעית הים עם הספוגים ושביליהם: