מדענים מבריטניה זיהו גֵנים של עץ המֵילָה שעשויים להקנות לו עמידות בפני חיפושית שמשמידה מאות מיליוני עצים מסוג זה

כבר כמה וכמה שנים, הרבה לפני תחילת מגפת הקורונה, ארצות הברית מפעילה מדיניות קשוחה של הסגרים. אך בשונה מעכשיו, היחס המחמיר הזה לא הופנה כלפי בני אדם, אלא כלפי צמחים – עצי מֵילָה (Fraxinus). המטרה: לבלום את ההתפשטות של מין פולש: חיפושית נובר המֵילָה (Agrilus planipennis).

החיפושית שקטלה מאות מיליוני עצים. נובר מילה בוגר על עלה | צילום:Herman Wong HM, Shutterstock
החיפושית שקטלה מאות מיליוני עצים. נובר מילה בוגר על עלה | צילום:Herman Wong HM, Shutterstock

לפני כעשרים שנה היגרה החיפושית הקטלנית מיבשת אסיה לצפון אמריקה ולאירופה, והביאה למותם של מאות מיליוני עצים. כחלק ממחזור החיים שלה, החיפושית מטילה ביצים בקליפת העץ, והזחלים הבוקעים מהן ניזונים מרקמת העץ במהלך התפתחותם. הסכנה טמונה בכך שהזחלים פוגעים גם בצינורות העצה, שבהם מעביר הצמח נוזלים וחומרי מזון מהשורשים לענפים, וגורמים לכך שהעץ גווע ומת. עצי המילה ממלאים תפקידי במערכות האקולוגיות של יערות רבים, כך שהתמותה הרחבה מסכנת גם מינים רבים נוספים שתלויים בהם לקיומם.

אפשר לחסל את החיפושית בעזרת רעלים קוטלי חרקים או מלכודות, אך הגישה הזאת דורשת השקעה נקודתית בכל עץ ועץ ולכן אינה מעשית. במקום זה, מדענים מחפשים מנגנוני הגנה טבעיים שאפשר יהיה להפיץ ביערות באמצעות הכלאות או הנדסה גנטית. חוקרים מאנגליה בשיתוף משרדי החקלאות של ארצות והברית ושל אירלנד, מדווחים כי השיגו התקדמות משמעותית בכיוון הזה. 

בתחילת המחקר פיזרו החוקרים חיפושיות על עצי מילה רבים ממינים שונים. כעבור כמה שבועות בדקו אילו מהעצים הצליחו לבלום את גדילת הזחלים. בתום הניסוי נראו הבדלים ניכרים בתגובת העצים לזחלים, כך ששישה מבין 26 המינים שנבדקו הראו עמידות גבוהה יחסית לעומת האחרים. 

מתחת לקליפה רואים היטב את סימני הנבירה של הזחלים | צילום: JIM WEST / SCIENCE PHOTO LIBRARY
כריתת עץ מילה נגוע. מתחת לקליפה רואים היטב את סימני הנבירה של הזחלים | צילום: JIM WEST / SCIENCE PHOTO LIBRARY

אבולוציה של עמידות

החוקרים הבחינו שהעמידות לזחלי החיפושית מופיעה בעצים ממינים שונים בלי קשר לקירבה האבולוציונית ביניהם, כלומר התכונות המאפשרות עמידות הופיעו במינים שהאב הקדמון המשותף שלהם רחוק. החוקרים הסיקו שמדובר בתופעה שנקראת אבולוציה מתכנסת, שם כולל להופעתן של תכונות שמשרתות מטרה דומה באופן נפרד במהלך האבולוציה של בעלי חיים שונים. לדוגמה, העטלפים, הציפורים והחרקים פיתחו לגמרי בנפרד את היכולת לעוף. 

לאחר מכן, החוקרים השוו בין הרצף הגנטי של מיני העצים השונים, ובדקו מה משותף לאלו שהיו בעלי עמידות גבוהה. הם גילו יותר מחמישים גֵנים שונים המשותפים לעצים העמידים וחסרים בעצים האחרים. חלקם ידועים כבר בכך שהם ממלאים תפקידים חשובים במערכת ההגנה של העץ, או מייצרים תרכובות אורגניות שנועדו לדחיית חרקים. 

הגֵנים שאפיינו החוקרים עשויים לסייע בהקניית עמידות נגד החיפושית, והחוקרים מקווים שעל ידי הכלאה של עצים עמידים, התכונות יופצו הלאה ויהיה אפשר לשקם את אזורי התפוצה של מיני עץ המילה שנפגעו במיוחד. "עלינו להיות מוכנים לנקוט פעולה החלטית כדי למנוע את ההתפשטות של מזיקים ומפיצי מחלות שפוגעים בעצים ובסביבה הטבעית", הכריז ריצ'רד באגס (Buggs), ממובילי המחקר, ואף קרא לאנושות להתגייס להצלת העצים כפי שהיא פועלת לבלום מפיצי מחלות שפוגעים בבני אדם.