למרות המאמץ הנרחב לאפיין ולסווג את הטבע, לא קיימת כיום רשימה הכוללת את כל המינים הביולוגיים המוכרים למדע. צוות חוקרים בינלאומי מציע כללי מסגרת להרכבת רשימה כזו

לאורך כל ההיסטוריה ניסו בני אדם למיין ולסווג את עולם החי והצומח. בתקופה המודרנית הפך מאמץ זה לתחום דעת הנקרא טקסונומיה, שאת היסודות שלו הניח חוקר הטבע השוודי קרולוס לינאוס (Linnaeus) במאה ה-18. היחידה הבסיסית ביותר של סיווג היצורים החיים על כדור הארץ נקראת מין, והמינים מאורגנים ברמות סיווג גבוהות יותר כגון סוג, משפחה, סדרה, מחלקה, מערכה ועוד. לאורך השנים גילו מדענים עוד ועוד מהמגוון הביולוגי שעל כדור הארץ, וכפועל יוצא מכך, מספר המינים המוכרים לנו גדל והלך. 

סיווג מערכות צמחים לפי לינאוס | מקור: HUMANITIES AND SOCIAL SCIENCES LIBRARY / NEW YORK PUBLIC LIBRARY / SCIENCE PHOTO LIBRARY
סיווג מערכות צמחים לפי לינאוס | מקור: HUMANITIES AND SOCIAL SCIENCES LIBRARY / NEW YORK PUBLIC LIBRARY / SCIENCE PHOTO LIBRARY

לידע שלנו על המינים הקיימים על כדור הארץ יש חשיבות רבה, בייחוד בימים אלו שבהם קצב הכחדת המינים גבוה בהרבה מהקצב הטבעי שלו. לדוגמה, הידע שלנו על מינים יכול לקבוע אם מין מסוים ייכלל במאמצי השימור הבינלאומיים, או אם מדענים ברחבי העולם יחקרו אותו. למרות החשיבות הרבה של סיווג המינים, כיום אין בידינו רשימה כוללת של כל המינים המוכרים למדע. ישנן כמה יוזמות מבורכות, של מאגרים כגון Catalogue of Life ו-World Registry of Marine Species, המרכזים מידע על מאות אלפי מינים, אבל ארגונים שונים לא יצרו רשימה משותפת ואחידה, וקבוצות רבות אינן מופיעות בכל הרשימות, או מתוארות בצורה שונה במקורות שונים. אחת הסיבות לכך היא שסיווג המינים משתנה בלא הפסק, בייחוד בעשורים האחרונים, בעקבות פיתוח כלים מולקולריים וקביעת רצפי DNA.

אוסף של ציפורי טנגריים | מקור: TOM MCHUGH / SCIENCE PHOTO LIBRARY
סיווג המינים משתנה בלי הפסקה. אוסף של ציפורי טנגריים | מקור: TOM MCHUGH / SCIENCE PHOTO LIBRARY

גמישות, שקיפות, עדכניות והכרה 

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת PLoS Biology, מציע צוות חוקרים בינלאומי כללי מסגרת ליצירת רשימה מאוחדת של כלל המינים המוכרים למדע. אחד העקרונות העיקריים שמציעים החוקרים הוא ייסוד גוף בינלאומי אשר ינהל את הרשימה ויגדיר כללים ליישוב מחלוקות בין חוקרים, בדומה לאסיפה הכללית של ארגון האסטרונומיה העולמי שקבעה כי פלוטו אינו כוכב לכת, נושא שהיה שנוי במחלוקת. כדי להכין רשימת מינים אחידה כזו, צריך כמובן להסכים מהי ההגדרה של מין ביולוגי. במחקר על קבוצות שונות של יצורים חיים מקובל להשתמש בהגדרות שונות של מין ביולוגי, וזאת מסיבות טובות. לכן החוקרים ממליצים להמשיך להשתמש בהגדרה השונות המקובלות, ולא לנסות להגיע להגדרה אחת אחידה. נוסף על כך, החוקרים ממליצים שהרכבת הרשימה תהיה חפה משיקולים לא מדעיים, שההחלטות לגביה יהיו שקופות, ושהיא תתעדכן בקביעות ומדי פעם תתפרסם גרסה עדכנית, וכך יתאפשר איזון בין הצורך ברשימה עדכנית לבין הצורך בנוסח קבוע ויציב. 

אחד המכשולים המרכזיים בפני קביעת רשימה כוללת ואחידה הוא הצורך שכל הגורמים הנוגעים בדבר  יאמצו אותה באופן נרחב, בהם אנשי שמירת טבע, מדענים ועוד. לפיכך ממליצים החוקרים שמכיני הרשימה יהיו קשובים לדרישותיהם של כלל המשתמשים בה, יפרידו בין המחקר הטקסונומי לבין ארגון הרשימה עצמה, ויעניקו הכרה רשמית לכל התורמים להכנת הרשימה, גם אם אינם אנשי מקצוע. התקווה היא שגופים בינלאומיים יאמצו כללים אלה בעתיד הקרוב ויסייעו להקים רשימה כוללת של המינים המוכרים, וכך יסייעו במאמצים לשמירה על המגוון הביולוגי.