הפרס ברפואה יוענק לחוקר שגילה את "הורמון השובע", בכימיה למפתחי זירוז של תגובה חשובה, במתמטיקה לחוקרי תורת ההסתברות, בחקלאות לחוקר כלכלה סביבתית ובאדריכלות למשה ספדיה הישראלי, שתכנן בין השאר את מוזיאון יד ושם

פרס וולף, פרס בינלאומי המוענק בכל שנה בחמישה תחומים במדעים ובאמנות, הוא הפרס היוקרתי ביותר המוענק בישראל. השנה יוענק הפרס ברפואה, בכימיה, במתמטיקה, בחקלאות, ובאדריכלות. שמות הזוכים הוכרזו היום (רביעי), והפרסים עצמם, בסך 100 אלף דולר בכל תחום, יוענקו בטקס בכנסת בחודש מאי.

רפואה: הורמון השובע

הפרס ברפואה יוענק לג'פרי פרידמן (Friedman) מאוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, על גילוי ההורמון לפטין, המווסת את תחושת הרעב.

פרידמן (65) גדל בניו יורק ובגיל 22 כבר סיים את לימודי הרפואה. בהמשך התאהב במחקר, סיים דוקטורט בגנטיקה מולקולרית וקיבל משרת חוקר ברוקפלר. הוא התעניין מאוד בגורמים להשמנת יתר, וחקר זן של עכברים שמוטציה בגֵן מסוים גרמה להם להיות שמנים הרבה יותר מעכברים רגילים. פרידמן ביקש להבין כיצד גֵן אחד בלבד גורם לשינוי כה קיצוני, ואחרי שמונה שנות מחקר בכלים גנטיים מתקדמים לתקופה הצליח לזהות את הגן ob, ובהמשך את התוצר שלו – הורמון חלבוני שהוא קרא לו לפטין (leptin). התברר כי תאי השומן מפרישים לפטין לדם, והוא משפיע על המוח. כשיש מחסור בשומן רמת הלפטין יורדת, דבר המוביל להתעוררות התיאבון, בעוד רמות גבוהות של לפטין מאותתות על עודף שומן וגורמות לתחושת שובע. לכן במצבים מסוימים של השמנה טיפול בלפטין עשוי לסייע בהפחתת התיאבון ובירידה במשקל.

מחקריו של פרידמן סללו את הדרך להבנה מלאה יותר של המערכת המווסתת את תחושות הרעב והשובע, והובילו לפיתוח תרופות וטיפולים.

הורמון שחשף את מנגנון ויסות הרעב ושימש לפיתוח טיפולים נגד השמנה. ג'פרי פרידמן | צילום: קרן וולף
הורמון שחשף את מנגנון ויסות הרעב ושימש לפיתוח טיפולים נגד השמנה. ג'פרי פרידמן | צילום: קרן וולף

כימיה: קשרים אמינים

הפרס בכימיה יוענק לסטיבן בוכוולד (Buchwald) מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ולג'ון הרטוויג (Hartwig) מאוניברסיטת ברקלי על פיתוח תהליך יעיל לקישור כימי בין טבעות פחמן לאטום חנקן – שלב מרכזי בייצור של תרכובות אורגניות רבות.

בוכוולד (64) פנה ללימודי כימיה בהשראת מורה שלימד אותו בתיכון. הוא סיים דוקטורט בכימיה אורגנית באוניברסיטת הרווארד, וב-1984 קיבל משרת חוקר ב-MIT. הרטוויג (55) סיים את הדוקטורט בברקלי ב-1990 ונשאר שם כחוקר.

שני החוקרים התמודדו בנפרד עם האתגר לפתח שיטה יעילה לקישור של אטום חנקן לטבעת המורכבת מששה אטומי פחמן. קשר כזה הוא מרכיב מרכזי בחומרים רבים, ויצירה יעילה שלו חיונית בייצור תרופות וחומרים אחרים. כבר באמצע שנות השמונים הציעו חוקרים להשתמש בזרז על בסיס המתכת פלדיום, אולם התגובות האלה היו מוגבלות מאוד. מאמצע שנות התשעים הכניסו בוכוולד והרטוויג שיפורים רבים בשיטה, המכונה כעת אמינציית בוכוולד-הרטוויג, והיא בעלת שימושים רבים בתעשיית התרופות ובתעשייה הכימית בכלל.

ליצור את הקשר בין החנקן לפחמן בעזרת פלדיום, לטובת תעשיית התרופות. בוכוולד (מימין) והרטוויג | צילומים: קרן וולף
ליצור את הקשר בין החנקן לפחמן בעזרת פלדיום, לטובת תעשיית התרופות. בוכוולד (מימין) והרטוויג | צילומים: קרן וולף

מתמטיקה: תהליכים אקראיים

הפרס במתמטיקה יוענק לגרגורי לאולר (Lawler) מאוניברסיטת שיקגו ולז'אן פרנסואה לה גאל (Le Gall) מאוניברסיטת פריס-דרום אורסיי על מחקריהם בתורת ההסתברות.

לאולר (64), שסיים את הדוקטורט באוניברסיטת פרינסטון, המשיך את עבודותיו של המתמטיקאי הישראלי עודד שרם, שנהרג בתאונה ב-2008. שרם היה שותף בפיתוח כלי מתמטי המאפשר להוכיח השערות מורכבות במכניקה סטטיסטית (אבולוציית שרם-לוונר), ולאולר הרחיב את השימוש בכלי זה לחקר תופעות רבות בהן תנועה בראונית, שהיא תהליך חשוב בפיזיקה של זרימה המבוסס על אירועים אקראיים, ו"הילוך מקרי" – תהליך סטוכסטי המתאר תנועה אקראית ויש לו שימושים בתחומים מדעיים רבים.

לה גאל (60) השלים את לימודיו ב"אקול נורמל סופריור" בפריס, וגם הוא עוסק בחקר תהליכים אקראיים – בהם התנועה הבראונית, תהליכי-על, תהליכי לוי, עצים אקראיים, גרפים אקראיים ועוד.

למצוא את הסדר בתהליכים אקראיים ולרתום אותו להבנת תופעות פיזיקליות. לה גאל (מימין) ולאולר | צילומים: קרן וולף
למצוא את הסדר בתהליכים אקראיים ולרתום אותו להבנת תופעות פיזיקליות. לה גאל (מימין) ולאולר | צילומים: קרן וולף

חקלאות: עסקים סביבתיים

הפרס בחקלאות יוענק לכלכלן דוד זילברמן מאוניברסיטת ברקלי על מחקריו העוסקים במודלים כלכליים של תהליכים חקלאיים וסביבתיים.

זילברמן (72) נולד וגדל בירושלים, והשלים לימודי תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב. ב-1979 סיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת ברקלי ונשאר שם כחוקר במחלקה לכלכלה חקלאית.

אחד המודלים שפיתח זילברמן עוסק בהיבטים הכלכליים והסביבתיים של הדברת מזיקים, ומסייע להבין טוב יותר מתי בעל חיים מסוים הוא מזיק, באיזה שלב יש יתרון כלכלי לפעולה נגדו, ומתי אפשר להשתמש אפילו במזיק עצמו כמשאב. המודל הזה סייע בהתמודדות עם חזירי הפרא בקליפורניה.

מודלים נוספים של זילברמן עוסקים בשימוש מושכל במשאבי טבע כמו מים וקרקע, בטיפול בפסולת של בעלי חיים, בשימוש בטכנולוגיות סביבתיות ובהיבטים סביבתיים של החקלאות.

ההיבטים הכלכליים של הדברת מזיקים, ניהול משאבים, ואפילו טיפול בפסולת. דוד זילברמן | צילום: קרן וולף
ההיבטים הכלכליים של הדברת מזיקים, ניהול משאבים, ואפילו טיפול בפסולת. דוד זילברמן | צילום: קרן וולף

אדריכלות: מנתב"ג עד "יד ושם"

הפרס באמנות מוענק השנה בתחום האדריכלות, והוא יוענק לאדריכל הישראלי משה ספדיה (מבוטא סַפְדִּי), שתכנן מבנים חשובים רבים בישראל.

ספדיה (80) נולד בחיפה וגדל במונטראול שבקנדה, שם למד אדריכלות. אחרי מלחמת ששת הימים השתקעה משפחתו ברובע היהודי בירושלים. הוא תכנן מבנים רבים בבירה בהם מוזיאון יד ושם, מתחם ממילא וכיכר צה"ל. כמו כן הוא תכנן את טרמינל 3 בנמל התעופה בן גוריון, את מרכז יצחק רבין, את מצבת הקבר של יצחק ולאה רבין, שכונות מגורים ובניינים רבים. הוא עבד גם מחוץ לישראל,  ותכנן מבני ציבור רבים בקנדה ובסינגפור.

עיצב את הפנים המתחדשות של ירושלים אחרי מלחמת ששת הימים. משה ספדיה | צילום: קרן וולף
עיצב את הפנים המתחדשות של ירושלים אחרי מלחמת ששת הימים. משה ספדיה | צילום: קרן וולף

הפרס שמנבא נובל

ריקרדו וולף נולד ב-1887 בהנובר שבגרמניה, ולפני מלחמה העולם הראשונה השתקע בקובה. הוא פיתח עם אחיו זיגפריד שיטה יעילה למיחזור הברזל מהפסולת של בתי יציקה. מפעלים רבים בעולם עשו שימוש בהמצאה, והיא הפכה את וולף לאדם אמיד מאוד. וולף, שהתעשר בזכות הקפיטליזם, היה סוציאליסט נלהב ותרם רבות לשלטונו של פידל קסטרו בקובה. ב-1960 מינה אותו קסטרו לציר קובה בישראל (נציגות בדרג נמוך משגריר). וולף החזיק בתפקיד עד ניתוק הקשרים בין קובה לישראל בעקבות מלחמת יום הכיפורים ב-1973, אבל נשאר להתגורר בישראל עד מותו ב-1981.

בשנת 1975 ייסד וולף את קרן הפרסים הנושאת את שמו ומעניקה פרסים למדענים ואמנים מרחבי העולם. הקרן מעניקה גם פרסים למדענים צעירים, מלגות ומענקי מחקר, אך היא מוכרת בזכות "פרס וולף", הנחשב יוקרתי מאוד במדעים ובאמנויות. הפרס מוענק בפיזיקה, כימיה, רפואה, מתמטיקה וחקלאות, ובכמה תחומי אמנות, ברוטציה קבועה – בכל שנה מוענקים הפרסים בארבעה תחומים מדעיים ותחום אחד באמנות. פרס וולף נחשב גם ל"מנבא" פרסי נובל – כרבע מהזוכים בפרס בתחומי הפיזיקה, הכימיה והרפואה זכו לאחר מכן גם בפרס נובל.