מחקר חדש מערער על המוסכמה כי המחלה הקשה ליוותה את האנושות כבר אלפי שנים, וקובע כי הנגיף בצורתו הנוכחית הוא בן כמה מאות שנים בלבד. ייתכן שהפרעונים ובני תקופתם מתו ממחלה אחרת או מגרסה מדבקת פחות של הנגיף הקטלני

מחלת האבעבועות השחורות הייתה מהקטלניות שידע האדם, עד שחוסלה לחלוטין בעזרת חיסון – החיסון הראשון שפותח למחלה כלשהי, בסוף המאה ה-18. עד כה סברו היסטוריונים שהמחלה ליוותה את האנושות משחר ההיסטוריה, בין השאר בזכות נגעים המזכירים אבעבועות שחורות שנמצאו על מומיה מצרית ומתוארים בטקסטים מלפני יותר מ-3,000 שנה. אך מחקר חדש הקובע את הרצף הגנטי של נגיף אבעבועות שחורות מהמאה ה-17, מציע כי היא עשויה להיות חדשה הרבה יותר – אולי בת פחות מ-500 שנה.

צוות בינלאומי של חוקרים הצליח לבודד את הגנום של נגיף הווריולה (Variola) – הנגיף הגורם לאבעבועות שחורות – ממומיה של פעוט בן שלוש בערך שמת באמצע המאה ה-17, (ככל הנראה בין השנים 1643-1665) ונקבר בכנסייה בעיר וילנה שבליטא. כאשר השוו אותו לרצפים של נגיפים שהיו נפוצים בעולם במאה ה-20, הם גילו, להפתעתם, שהנגיף מהמאה ה-17 היה דומה מאוד לנגיפים המודרניים.

החוקרים בחנו את השינויים הגנטיים שעבר הנגיף והסיקו כי כל הנגיפים שהרצף שלהם ידוע לנו – המודרניים והנגיף הליטאי – חלקו אב משותף לפני כמה מאות שנים בלבד, בין 1588 ל-1645. אם המסקנה שלהם נכונה, פירוש הדבר שמחלת האבעבועות השחורות, לפחות כפי שאנחנו מכירים אותה מהמאות ה-19 וה-20, היא מחלה חדשה יחסית.

כאמור, הממצאים סותרים את הידע המקובל, לפיו המחלה הייתה קיימת באסיה ובאפריקה במשך אלפי שנים. טקסטים רפואיים מהודו ומסין מהאלף השני לפני הספירה תיארו מחלת עור המזכירה מאוד את האבעבועות השחורות, והמומיה של רעמסס החמישי נושאת על פניה נגעים שחוקרים רבים מחשיבים כעדות למחלה. באסיה ובאפריקה יש אפילו אלים האחראים על מחלות דמויות אבעבועות.

עם זאת, קשה למדי להבדיל, על גבי מומיה בת אלפי שנים או בתיאורים בספרים עתיקים, בין אבעבועות שחורות לבין מחלות אחרות המתבטאות בנגעים על העור, כמו אבעבועות רוח או חצבת. בנוסף, המחלה לא מוזכרת בתנ"ך ובברית החדשה וגם לא בכתבי היוונים והרומאים. אם אכן הייתה נפוצה בעולם העתיק, קשה להבין מדוע היא לא מופיעה לפחות בכתבי היפוקרטס, שנחשב ל"אבי הרפואה" ובוודאי לא היה מזניח מחלה מדבקת וקטלנית כל כך.

באירופה, אין ממש עדויות למגיפה קטלנית של אבעבועות שחורות מגיעות לפני המאה ה-16. "רשומות המוות" (bills of mortality) שנערכו בלונדון מסוף המאה ה-15 מציינות לראשונה מוות ממחלה זו ב-1632. זמן קצר לאחר מכן מתועדות מגפות במקומות אחרים באירופה ובמערב אסיה, ביניהן ככל הנראה המגפה שהרגה את הילד הליטאי.

אפשרות של שינוי

איך מחלה אחת יכולה להיות גם בת אלפי שנים וגם בת 400? אם מסקנות המחקר החדש נכונות, האם עלינו להתייחס לכל העדויות העתיקות על אבעבועות שחורות כאל טעות בזיהוי?

לא בהכרח. תיתכן גם אפשרות נוספת, והיא שבאזור המאה ה-15 וה-16 המחלה, שכבר הייתה קיימת בבני אדם, עברה שינוי והפכה למדבקת וקטלנית הרבה יותר. כל הנגיפים שבידינו היום הם צאצאים של אותו נגיף שהשתנה, ולכן נראה שהמחלה חדשה כל כך. לפי השערה זו, הנגיף האלים פחות הדביק בני אדם כבר אלפי שנים – בהם רעמסס ה-5 – אך לא זכה להתייחסויות רבות משום שלא גרם לתמותה רחבה. הצעה כזו כבר הושמעה בעבר, והמחקר הנוכחי מחזק אותה.

עד שיימצאו נגיפים עתיקים נוספים, זוהי השערה בלבד. אנה דוגן, שהובילה את המחקר, אמרה ל-Science News כי הממצאים החדשים אינם יכולים לומר לנו בוודאות מתי ואיפה נוצר נגיף הווריולה הראשון, או אם הצלקות על מומיית הפרעה אכן נגרמו ממחלת האבעבועות השחורות. "השאלות האלו עדיין פתוחות", אמרה. "לא סגרנו אותן".