היחס בין גודל המוח לגודל הגוף משמש חוקרים כמדד לתבונה, מתוך הנחה שמוח גדול התפתח בעקבות לחץ ברירתי ליכולות שכליות גבוהות. מחקר חדש קורא תיגר על ההנחה הזו, ומראה שמוח גדול יחסית יכול להתפתח מסיבות שונות

לבני האדם יש מוח גדול. יש כמובן עוד תכונות שמבדילות ביננו ובין מינים אחרים של בעלי חיים, אבל המוח הגדול שלנו, ויכולת החשיבה שהוא מאפשר, נתפסים בדרך כלל כתכונה החשובה ביותר, המאפיין האולטימטיבי של המין שהיה גאה כל כך בחכמתו עד שקרא לעצמו "האדם הנבון".

המוח שלנו, עם זאת, אינו הגדול ביותר בעולם החי: הכבוד הזה שייך ללווייתני ראשתן גדול ראש (Physeter macrocephalus). בראשם, שהוא אכן גדול מאוד, שוכן מוח שמגיע למשקל של כשמונה קילוגרמים, לעומת פחות מקילוגרם וחצי אצל בני האדם. כמובן, הראשתנים גם גדולים בהרבה מאתנו: אורכם של הזכרים מגיע לכ-16 מטרים. המוח שלהם אמנם גדול, אבל הוא מהווה אחוז קטן יותר ממשקל הגוף בהשוואה לבני האדם.

אז אולי בכך מצטיין המוח האנושי? האם היחס בין המוח לגוף, כלומר אחוז משקל המוח ממשקל הגוף, גדול במיוחד אצל בני האדם? לא ממש. היחס אצלנו עומד על 1:40, בערך כמו אצל עכבר, ואצל ציפורים קטנות מסוימות המוח מהווה אחוז גדול בהרבה ממשקל הגוף. זה לא מקרי שהדוגמאות כאן הן של יצורים קטנים כמו עכבר או דרור: במרבית המקרים, ככל שבעל החיים קטן יותר כך המוח מהווה אחוז גדול יותר ממשקל גופו.

במשך השנים יצרו חוקרים גרף המראה כיצד גודל המוח משתנה עם גודל הגוף. כל נקודה בגרף מייצגת מין של בעל חיים, והנקודות יוצרות קו שמתאר את היחס בין שני המדדים. בעלי חיים שנמצאים מעל הקו שהנקודות האלו משרטטות הם בעלי מוח גדול יותר ממה שהיינו מצפים מבעל חיים בגודל זה, ואלו שנמצאים מתחת לקו הם בעלי מוח קטן מהצפוי. 

תרשים פיזור של מסת מוח ומסת גוף | איור: Smaers et al. / Science Advances
לבני אדם (אדום) ולדולפינים (שחור) מוח גדול מהמצופה מבעלי חיים בגודל זה. לאריות ים (סגול) מוח קטן מהצפוי. תרשים פיזור של מסת מוח ומסת גוף | איור: Smaers et al. / Science Advances

מוח גדול, חיה נבונה?

חוקרים רבים רואים בגודל המוח, וספציפית בסטייה של גודל המוח מהגודל הצפוי, מדד לתבונה – מדד שמכונה לעתים מקדם האנצפליזציה (Encephalization quotient, EQ). כלומר, בעלי חיים שהמוח שלהם גדול מהצפוי לפי הגרף נתפסו כנבונים יותר. אחד היתרונות של הגישה הזו הוא שהיא מוציאה אותנו, בני האדם, טוב מאוד: המוח שלנו גדול בהרבה מהמצופה מבעלי חיים בגודל שלנו, וכך מקדם האנצפליזציה שלנו הוא הגבוה ביותר. הבאים בתור אחרינו הם הדולפינים.

ההשערה לפיה מקדם האנצפליזציה מנבא תבונה של מין מסוים נשענת על כמה הנחות. אולי העיקרית בהם היא שבעלי חיים בעלי מוח גדול מהצפוי חוו לחץ ברירתי לפתח מוח גדול יותר – משהו בסביבה שלהם גרם לכך שרק הפרטים בעלי המוח הגדול יותר, ולכן הנבונים יותר, הצליחו לשרוד. מוח הוא איבר יקר במיוחד מבחינה אנרגטית, ולכן בעלי חיים שיש להם מוח גדול כנראה פיתחו אותו כהתאמה לצורך כלשהו.

במחקר חדש, צוות חוקרים בינלאומי בחן נתונים על גודל המוח והגוף של כ-1,400 מיני יונקים, רובם חיים ומקצתם מינים שנכחדו, והגיע למסקנה שהנחות אלו אינן נכונות לגבי כל היונקים, שכן היחס בין גודל הגוף לגודל המוח משתנה בצורה שונה אצל קבוצות שונות. החוקרים אינם טוענים שאין קשר בין גודל המוח לתבונה, אך מזהירים שהקשר הזה עלול להיות מסובך ממה שחשבנו עד כה.

הגדלת המוח או הקטנת הגוף

אין ספק שחלק מקבוצות היונקים מקיימות את ההנחות הישנות, והמוח שלהם גדל בהתאמה לצורך סביבתי שדרש חשיבה מתוחכמת יותר. אחת הדוגמאות הברורות ביותר לכך נמצאת בשושלת האנושית, כלומר זו שהובילה לבני האדם לאחר הפיצול מהשושלת שהובילה לשימפנזים. בשושלת הזו הייתה עלייה ניכרת בגודל המוח, שהובילה לכך שהמוח של אנשים מודרניים מהווה אחוז גבוה בהרבה ממשקל גופם בהשוואה לאבותיהם הרחוקים, מלפני ארבעה וחמישה מיליוני שנים. כך היה גם אצל הפילים והדולפינים, למשל.

אך במקרים אחרים, אומרים החוקרים, התוצאה הסופית של מוח גדול ביחס לגוף מתקבלת לא בעקבות הגדלה של המוח, אלא בעקבות הקטנה של הגוף. באותה מידה, מוחות יחסית קטנים יכולים להיווצר בעקבות הגדלה של הגוף.

אריות ים ברציף 39 בסן פרנסיסקו | צילום: יונת אשחר
נבונים, אף שמוחם קטן מהצפוי. אריות ים ברציף 39 בסן פרנסיסקו | צילום: יונת אשחר

הגדלה והקטנה של הגוף עשויות להתרחש בתגובה ללחצים מסוגים שונים. למשל, בעלי חיים שמבלים את רוב זמנם על האדמה נוטים להיות גדולים יותר מקרובי משפחתם שחיים על העצים, שכן גוף גדול מקשה על התנועה בין הענפים. כך מצאו החוקרים שבקרב קבוצה מסוימת של קופים, הכוללת את הבבונים והמקוקים, יש שוני גדול בגודל הגוף, כשהקופים שוכני הקרקע היו גדולים יותר משמעותית. לעומת זאת, השונות בגודל המוח הייתה קטנה הרבה יותר. בקבוצה זו יהיו הבדלים בין מקדם האנצפליזציה של הקופים השונים, אבל נראה שהגורם להם הוא שינוי  בגודל הגוף בעקבות הסתגלות לאורחות חיים שונים, לא עלייה בגודל המוח שמעידה על תבונה.

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לבעל חיים עם מוח קטן מהצפוי, אך תבונה גבוהה למדי לפי כל מדד אחר, הוא אריה הים. במהלך האבולוציה, גדל מאוד הגוף של אבותיהם של כלבי הים ואריות הים, אולי משום שגוף גדול יותר עוזר לשמור על החום במים הקרים. נראה שהייתה זו העלייה בגודל הגוף, ולא הקטנה של המוח, שגרמה לכך שכיום יש לבעלי חיים נבונים אלו מוח קטן יחסית.

לערער על הדוגמה הקיימת

"אנחנו מערערים את הדוגמה ששלטה במשך זמן רב, לפיה אפשר לקבוע אינטליגנציה לפי הגודל היחסי של המוח", אמר קמראן סאפי (Safi), החוקר הבכיר החתום על המאמר. "לפעמים, מוחות גדולים יחסית הם התוצאה הסופית של הקטנה הדרגתית בגודל הגוף, כדי להתאים לשטח מחיה חדש או לדרך שונה של תנועה – כלומר, בלי שום קשר לאינטליגנציה".

"המחקר הזה מדגים את הסכנות הטמונות בהטיות שלנו, כשאנחנו מנסים לפרש את עולם החי", סיכמה אנג'לי גוסוואני (Goswami), אחת החוקרות החתומות על המאמר, בריאיון לגרדיאן. "כבני אדם בעלי מוח גדול, הנחנו זה זמן רב שההבדלים בגודל המוח בין מינים שונים הם תוצאה של ברירה למוחות גדולים. עכשיו אנחנו מבינים שמה שנראה כהבדלים בין גודל יחסי של המוח נגרם לעתים קרובות מברירה לגודל גוף מסוים, ולא מתוך לחץ לפתח יכולות שכליות גבוהות יותר, או שום דבר שקשור למוח".